חוקרים במכון ויצמן למדע בדקו מדוע מנגנוני תיקון הדי-אן-אי מתקנים טעויות מסוימות, ומפספסים אחרות וכיצד פעילותם מעצבת את הגנום האנושי 

עם מרכז מסחרי משגשג, אצטדיון שהכיל 8,000 מקומות ומטבעות כסף שעליהם הוטבעו דמויות מתאבקים, העיר העתיקה אספנדוס נחשבה למוקד ארכאולוגי רב ערך בדרום-מערב טורקיה. כעת, הממצאים שהתגלו בבית הקברות הסמוך אליה אמנם מעוררים מחלוקת על זהותו של האדם, אך ממשיכים להשלים את החלקים החסרים בסיפורה של העיר

סיב אופטי באורך כ-14 ק"מ נפרס על קרקעית הכינרת על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל. הסיב יאפשר לזהות רעידות אדמה זעירות ולמפות העתקים פעילים מתחת לאגם, לצד מעקב אחר זרימות, טמפרטורות ותהליכים סביבתיים במעמקיו

בדיקת microCT של המאובן קפזה 25 חשפה סימן לפגיעה מחפץ חד, עששת סמויה ופגמים באמייל. החוקרים, ובהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מצאו גם חיזוק לכך שהפרט נקבר במכוון — אך מדגישים שאי אפשר לשלול לחלוטין תאונה

מודלי הבינה המלאכותית Evo 1 ו־Evo 2 תכננו מאות גרסאות חדשות של בקטריופאג' זעיר. 16 מתוך 285 הגנומים שנבנו במעבדה יצרו נגיפים פעילים המסוגלים להתרבות בתאי אי־קולי. ההישג עשוי לקדם בעתיד טיפולים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, אך גם מעורר שאלות של בטיחות ביולוגית

אחרי כמעט ארבע שנים של ניתוח נתונים וביקורת עמיתים, מתפרסם המאמר המדעי שמסכם את הניסוי באפוד הישראלי להגנה מקרינה במשימת ארטמיס 1. המסקנה: הוא אכן מוריד בעשרות אחוזים את החשיפה לקרינה 

שלושת החורים השחורים נצפו בגלקסיה J0148-4214, במרחק של יותר מ-12.5 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. המסות שלהם נעות בין כמיליון לכ-80 מיליון מסות שמש. שניים מהחורים השחורים ממוקמים קרוב זה לזה במרכז הגלקסיה, בעוד שהשלישי ממוקם רחוק יותר

גילוי אטמוספירה סביב כוכב הלכת הסלעי LHS 1140b החזיר לכותרות את האפשרות לשגר חלליות זעירות למערכות שמש אחרות. מזעור אלקטרוניקה, מפרשי אור ומערכי לייזר רבי־עוצמה הופכים את הרעיון לנושא מחקר הנדסי ממשי, אך גם במהירות של 20% ממהירות האור המסע לכוכב הלכת, המרוחק 48 שנות אור, יימשך כ־240 שנה