החודשים האחרונים לא היו פשוטים לציבור הישראלי. מאות אלפים הוצאו לחל"ת או פוטרו, הכנסות משקי הבית התכווצו, עצמאים חוששים לקרוס תחת נטל חובות, והתלות במערכת הפיננסית כמקור של חמצן למשק התעצמה. אלא שהבנקים בישראל ממשיכים בשלהם - מסך עשן של הסתרת עלויות מהציבור כדי לשמור על הסטטוס קוו, בו לבנקים הגדולים ברור שהם מתחלקים בעוגה: 30% לבנק אחד, 30% לאחר, 20% לשלישי והיתר מתחלקים בפירורים. כל עוד אין אלטרנטיבה, כל עוד לא קמה להם תחרות, אין שום דרך להוציא את הבנקים משיווי המשקל הזה שיהפוך אותם להוגנים ותחרותיים. ישראלים רבים עלולים להתמודד בתקופה הקרובה עם תפיחת המינוס בחשבון הבנק שלהם ובדיוק בנקודה הזו הם זקוקים לבנק. אלא שבמודל הנוכחי בישראל לבנקים נוח שהמינוס של הציבור גדל, מינוס שגובה ריביות שמזכירות שוק אפור. נוסיף לזה את הבעיה החמורה ביותר במערכת הבנקאית הישראלית "חוסר מודעות", שרק מתחדדת עם המצב הנוכחי. סקרים רבים מראים שרוב הציבור מדלג על פירוט העמלות. התדפיס הבנקאי הופך לסוג של תורה מסיני, התחושה היא שלא ניתן לשנות את רוע הגזירה. אנחנו הרי לא באמת יכולים לצלוח אותו. מדוע? כי הבנקים פועלים כדי לטשטש לנו את העלות. הם משנים כל פעם את המינוחים. במקום אחד יקראו לעמלה "עמלת שורה" ובמקום אחר "עמלת פקיד" ושם "עמלת מכירה" ובמקום נוסף "דמי ניהול חשבון". האם במקום כלשהוא בתדפיס הזה מופיע הסכום הכולל ששילמנו בחודש לבנק? חס וחלילה.

בינואר 2015 הלווה ע', תושב אבן יהודה, 850 אלף שקל לחברת פרי נדל"ן שבשליטת אלדד פרי. ב"הסכם הלוואה", כפי שנכתב בכותרת חוזה ההתקשרות, נכתב כי ע' יעביר כבר במעמד חתימת החוזה 100 אלף שקל לחברה, ו-750 אלף שקל נוספים בתוך כשבוע. מדוע אדם פרטי מלווה לחברת נדל"ן גדולה כסף? לפי החוזה ביקש ע' לרכוש דירת 4 חדרים בקומה החמישית של פרויקט המגורים "אורות חנן" שברחובות, וכספי ההלוואה, כך נראה, היוו את התשלום, או חלקו. נכון לינואר 2015, התוכנית לקרקע בפרויקט אפשרה הקמת בניין ובו 28 דירות, כאשר הדירה של ע' לא כלולה בהן. בחוזה ההלוואה מוסבר כי בפרי נדל"ן פנו בבקשה לעיריית רחובות להגדיל את זכויות הבנייה בפרויקט ב-14 דירות נוספות. "עד למועד אישור הזכויות הנוספות כאמור מעונין המלווה להלוות לחברה את סך ההלוואה", נכתב.

בשבועות האחרונים, כאשר גברו הסימנים לכך שאין מנוס מסגר, אנו רואים תנועה הולכת וגדלה של מתנגדים לו , שנשענים על טיעון אחד מרכזי שבעיניהם הוא טיעון מנצח. לטענתם, הפוליטיקאים הרעיבו את מערכת הבריאות ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר. לשיטתם, התרופה לכשל היא הזרמה של מיליארדים למערכת הבריאות וכך להימנע מסגר. אך אם נסיר את הפילטר הדמגוגי ונתבונן נכוחה על המציאות, בה אנו נחשפים לכמות בלתי נתפסת של אלפי חולים מידי יום ועליה מדאיגה בכמות החולים הקשים, נגיע למסקנה המתבקשת: הכסף שינותב למערכת הבריאות לא ישנה באופן מהותי את פני המציאות היות והמערכת תתקשה להטמיע אותו בעת הזו ותעמוד למעשה חסרת אונים. הסיבה לכך היא כי בישראל אין היצע מספק של פתרונות רפואיים קהילתיים. צריך לקרוא לילד בשמו: מערכת הבריאות שלנו הוזנחה כרונית במשך עשורים רבים, ואת פירות הביאושים אנו אוכלים בימים טרופים אלו. אך בל נתבלבל, ההזנחה אינה בהכרח תקציבית אלא באה לידי ביטוי בהיעדר תכנון ארוך טווח ובחשיבה לקויה וקצרת רואי. במקום לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח, הונח טלאי על טלאי וכך זה נראה.

ייתכן שבעבר נתקלתם במקרה דומה. לקוח שרכש כרטיסי טיסה ליעד מסוים גילה כי החברה שאמורה להטיס אותו פשטה רגל או שכבר אינה טסה לישראל. מה הסיכוי שלכם לראות את הכסף? המקרה דנן אינו קשור לתקופת הקורונה. במרץ 2019 רכש לקוח ארבעה כרטיסי טיסה לאוקראינה דרך חברת "כספי טורס". חברת התעופה הייתה Yanair, שזמן קצר לאחר מכן חדלה לפעול מישראל ופשטה רגל. ב"כספי טורס" אמרו ללקוח כי ידאגו להחזר, אולם לאחר ש-Yanair לא השיבה לפניותיהם שינו את עמדתם. "אין שום דבר שאנו יכולים לעשות", נמסר ללקוח. פנינו ל"כספי טורס" וזו הייתה עמדתם: "כספי טורס שילמה לחברת התעופה עבור הכרטיסים דרך הBSP (מערכת הסליקה העולמית של ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א) באותו חודש. ב-11. 6.2019, התקבלה הודעה מיאט"א כי חברת YAN AIR פשטה רגל, ביטלה את טיסותיה ומושעית לאלתר מהBSP, וכמו כן צויין כי הסוכן לא יוכל לקבל החזרים דרך המערכת. כספי שלחה מספר פניות לחברת התעופה ללא כל מענה מצדם. לא התקבל כל החזר עבור כרטיסי הטיסה של הלקוח". על מי חלה במקרה כזה האחריות? האם חברת הנסיעות אינה מחויבת בהחזר? פנינו לשני עורכי דין מנוסים והם שפכו אור על הסוגיה.

חברת אלוני משיקה פלטפורמה חדשה, בה היא מציעה מספר כלי ניהול דיגיטליים, כולל ספרייה לצפייה בקטלוג המוצרים, יצירת רשימות לכל אחד מחללי הבית ועוד

יו"ר לאומי, ד"ר סאמר חאג' יחיא, ומנכ"ל לאומי חנן פרידמן, המבקרים באיחוד האמירויות בראש משלחת של אנשי עסקים ישראלים בכירים, הודיעו היום על חתימת שני הסכמי מזכר הבנות ראשונים של לאומי עם הבנקים המובילים מאיחוד האמירויות - בנק First Abu Dhabi Bank (FAB) מאבו דאבי, ובנק Emirates NBD מדובאי. שני ההסכמים מניחים את התשתיות שתאפשרנה ליישם, הלכה למעשה, יחסים כלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, וזאת בעקבות הסכם השלום ההיסטורי בין שתי המדינות, אשר צפוי להיחתם באופן רשמי השבוע בארה"ב. סמוך לאחר החתימה, לאומי כבר יישם הלכה למעשה את ההסכמים שחתם עם שני הבנקים והעביר היום באופן ישיר העברה בנקאית לכל אחד משני הבנקים. לרגל האירוע ההיסטורי והחגיגי, הסכום שנבחר להעברה לכל בנק הוא 180 דולר (עשר פעמים ח"י).

שנתיים בלבד לאחר הקמתה, ליברה הגיעה למקום הראשון במדד השירות. AIG שוב הוכתרה כחברת הביטוח שמשלמת הכי מהר ללקוחותיה

Zira1 יוצא לדרך ומבצע דיגיטציה משמעותית לנדל"ן משרדי עם אתר הכולל סיור וירטואלי 360 בתלת ממד, עם דקדוק מפורט שחוסך את ההגעה הפיזית לנכס. המיזם יציע גם תגמול ללקוחותיו ולרגל ההשקה הפרסום באתר יתאפשר בחינם