השחקן האמריקאי מייק האגרטי, שידוע בעיקר כאיש התחזוקה בבניין של "חברים" ושיחק לאחרונה גם בסדרה עטורת השבחים "מישהו איפשהו", הלך לעולמו ביום חמישי, כך הודיעה משפחתו באינסטגרם

לאחר כמעט עשור של עבודה ועוד שנה של המתנה בגלל הקורונה, "איפה אנה פרנק" של ארי פולמן סוף סוף עולה לאקרנים. לא מדובר בעיבוד של היומן, אלא בסרט התוהה כיצד המורשת של הילדה היהודייה רלוונטית לימינו, ועושה זאת בצורה מרהיבה, מבריקה, סוחפת, מרגשת ובלתי נשכחת

כמעט בכל אירוויזיון זה קורה: אחד השירים שמשתרך מאחור, תקוע אי שם בירכתי טבלאות ההימורים, מצליח להפתיע את כולם ולהעפיל לגמר הגדול. קוראים לזה "הסוס השחור". השנה, כך אנחנו מקווים, מיכאל בן דוד, הנציג הישראלי שלנו, יצליח לעשות את הבלתי ייאמן ויעניק לישראל גמר אירוויזיון שביעי ברציפות. אתמול (חמישי) עלו מיכאל וארבעת הרקדנים הלוהטים שלו לבמה המקרטעת של טורינו, נרחיב על כך בסוף, לחזרה השנייה שזכתה למחמאות ומחיאות כפיים במרכז העיתונות. אחרי שפשט את הבגדים הלבנים ולבש חליפת כתום-קונוס זהירות בדרכים עם נצנצים, התרווחנו ביחד על ספת הריאיונות לשיחה פתוחה מהלב הענק של מיכאל אליכם הגולשים. "עוד לפני שהתחלנו את השיר, עמדתי והסתכלתי, איזו זכות. צוציק מאשקלון עומד על במה כזו, איזו זכות מטורפת", אמר מיכאל בהתרגשות והוסיף: "זו מציאות מדומה, ואני חי אותה כמה שאפשר". דנה אינטרנשיונל סיפרה פעם על השנייה הזו שבין סוף הגלויה לתו המוזיקלי שמסמן את תחילת השיר, שאין דופק ואין תחושה בגוף. איך זה הרגיש לך? "אני נכנס למן מצב כזה שזה מה שאני הולך להעביר עכשיו, זו העבודה שלי, השיר הזה הוא עבודת משחק וכניסה לדמות מאוד מאוד ברורה, ואני עושה את זה בצורה הכי מקצועית".