האם כבר בתחילת השנה הבאה Siri תתחיל לתפקד עם יכולות חזקות יותר ועצמאיות יותר מאשר לשמש רק כ'צאטבוט בלבד

עסקת ענק בשוק הסלולר עשויה לחזק את מעמדה של פלאפון, להרחיב את בסיס לקוחותיה ולשנות את התחרות על המחירים והשירות

מאנדיי סיימה את הרבעון השלישי עם תוצאות טובות, שעקפו את תחזיות האנליסטים. עם זאת, המנייה שלה צונחת היום (ב') , לאחר פרסום הדו"חות הכספיים, בוול סטריט בשיעור של כ-5%. הסיבות: תחזית מאכזבת ו-"אתגרים תפעוליים בטווח הקרוב", כפי שאמרו המנכ"לים המשותפים של החברה, רועי מן וערן זינמן. בימים אלה מבצעת מאנדיי צעדים כדי להפוך את החברה לכזו שהבינה המלאכותית נמצאת בליבת הפעילות שלה. המשקיעים, שכמו בהרבה חברות תוכנה חוששים מהשפעת ה-AI על מאנדיי, ממתינים לראות כיצד התוכניות האלה יתממשו ומה תהיה מידת הצלחתן. לדברי מן וזינמן, "החברה עוברת בימים אלה שינוי יסודי מהותי, וברבעון המדווח נקטנו צעדים משמעותיים כדי להפוך לחברה שליבתה בינה מלאכותית. בעוד שאנחנו בטוחים מאוד בכיוון האסטרטגי שלנו, מהלך בהיקף כזה כרוך גם באתגרים תפעוליים בטווח הקרוב. אנחנו מחויבים ליישום האסטרטגיה באופן מוקפד ומבוקר, תוך מתן מענה לאתגרים הללו". המשקיעים לא שבעי רצון גם מתחזית ההכנסות שמאנדיי פרסמה לרבעון הרביעי – היא עומדת על 380-382 מיליון דולר, בעוד שהצפי של האנליסטים עמד על 385.7 מיליון. לעומת זאת, החברה עדכנה את התחזית השנתית כלפי מעלה בנקודת האמצע, וכעת היא צופה שהיא תסיים את 2026 עם הכנסות של 1.466-1.474 מיליארד דולר. התוצאות הרבעוניות מאנדיי סיימה את הרבעון השלישי עם גידול של 19% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-377.5 מיליון דולר. הרווח הנקי למניה זינק ב-84% ל-2.16 דולר. הרווח הנקי הכללי זינק ב-89% ל-66.7 מיליון דולר והחברה עברה מהפסד תפעולי של 2.4 מיליון דולר לרווח תפעולי של 31.2 מיליון. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת צנח ב-78.6% והסתכם ב-20.4 מיליון דולר. לדברי המנכ"לים המשותפים, "תוצאות הרבעון השלישי מעידות על איתנות הבסיס העסקי שלנו, לצד העבודה שעוד לפנינו". אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של מאנדיי, אמר כי הן "משקפות ניהול מוקפד, בדגש על הרווחיות".

פלאפון הודיעה היום (ב') כי היא רוכשת שחקנית קטינה בשוק הסלולר הישראלי, Wecom, תמורת 265 מיליון שקלים. העסקה כפופה לאישור משרד התקשורת והממונה על התחרות – מה שנותר לראות אם יקרה, מאחר שמדובר בחברות מתחרות. Wecom עברה כמה גלגולים: היא הושקה ב-2018 תחת המותג We4G על ידי איש העסקים חזי בצלאל, כחברה בת של 018 אקספון. היא הציעה חבילות מוזלות וחתמה על הסכם שיתוף רשתות עם סלקום. בהמשך נקלעה החברה לחובות, שבעקבותיהם החל סכסוך משפטי בינה לבין המתחרה הגדולה. כתוצאה מאותם חובות, ב-2022 נמכרה החברה לקרן ההשקעות כלירמרק ואיש העסקים יריב לרנר בכ-100 מיליון שקלים, כאשר בצלאל נותר בעל מניות מיעוט בה. מכאן שהעסקה הנוכחית גדולה ממנה ביותר מפי 2.5. עוד באותה השנה החברה הושקה מחדש, תחת השם Wecom. יש ל-Wecom מעל 300 אלף מנויים, המהווים כ-3% משוק הסלולר הישראלי. מדובר בכ-11% ממספר המנויים של פלאפון, שעומד על קרוב ל-2.7 מיליון, מהם יותר מ-1.6 מיליון מנויי דור 5. פלאפון, שמהווה חלק מקבוצת בזק, ופרטנר חולקות את המקום השני בשוק הסלולר הישראלי – אחרי סלקום. "מהלך משמעותי באסטרטגיית הצמיחה של פלאפון" בפלאפון אומרים כי "העסקה היא מהלך משמעותי במסגרת אסטרטגיית הצמיחה של פלאפון. היא צפויה להרחיב את בסיס לקוחותיה של החברה ולחזק את יכולתה להמשיך ולפתח את הרשת, השירות והחדשנות". להערכת החברה, לעסקה צפויה להיות השפעה חיובית על ה-EBITDA של קבוצת בזק, כתוצאה מסינרגיות אפשריות, בהיקף מוערך של כ-50 מיליון שקלים בטווח הקצר ושל כ-100 מיליון שקלים בטווח הארוך. אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון, אמר כי "השלמת בדיקת הנאותות, והחתימה על הסכם מחייב ומפורט, הן התפתחות חיובית נוספת בהשלמת העסקה לרכישת Wecom. אנחנו פועלים כעת לקבלת האישורים הרגולטוריים הדרושים ממשרד התקשורת ומהממונה על התחרות". לדבריו, "שוק הסלולר הוא שוק עתיר השקעות, והשלמת העסקה תאפשר לנו להמשיך ולהוביל את ההשקעה בתשתיות התקשורת המתקדמות של ישראל, המהוות תשתיות לאומיות. אנחנו מאמינים שהיא תחזק את התחרות על איכות הרשת, השירות והחדשנות, לטובת כלל הלקוחות והמשק הישראלי".

קבוצת מדענים ומהנדסים סינית הצליחה לקבוע שיא עולמי חדש להעברת נתונים באמצעות כבל סיב אופטי בעל 24 ליבות. שיתוף הפעולה הצליח להשיג קצב זמן אמת של 3.2 פטה-ביט לשנייה. מדובר בקצב הורדה של יותר מ-20 אלף סרטים באבחנה של 4K בשנייה אחת בלבד, או העברת נתונים בקצב של 1 גיגה-ביט ל-3.2 מיליון בתים בו זמנית. השיא הנוכחי מהווה שיפור של 30% לעומת השיא הקודם, שהשיגה אותה קבוצה מוקדם יותר השנה, אז היא הצליחה להגיע לקצב של 2.5 פטה-ביט לשנייה. הצוות מורכב מקבוצה גדולה של שותפים מהמעבדה הלאומית המרכזית לטכנולוגיית תקשורת אופטית, קבוצת טכנולוגיות המידע והתקשורת של סין, מעבדת פנגצ'נג וחברה בשם פייברהום פוג'יקורה טכנולוגיות סיבים אופטים. השיא החדש הושג, כאמור, בזמן אמת, תוך שימוש בארכיטקטורות חומרה התואמות לסטנדרטים מסחריים קיימים. זה אומר שההישג הזה עשוי להיות מעשי בתנאי מעבדה, וניתן יהיה ליישם אותו בקרוב יחסית במציאות, אם תימצא ההשקעה המתאימה. שיא קצב העברת הנתונים באמצעות סיב זהה, בתנאי מעבדה מושלמים, שכולל שימוש בטכנולוגיות ניסיוניות, עומד על 5.29 פטה-ביט לשנייה, אבל זה קצב שלא ניתן להשגה באופן מסחרי כיום.

יש הבדל בין לבקש מ-AI לנסח הודעה ללקוח לבין לאפשר לה לשלוח אותה. בין להציע עדכון במערכת לבין לבצע אותו. בניסוח זו תוספת של מילה אחת; בניהול זו כבר שיחה אחרת. כשסוכן AI מחובר למערכות ומסוגל לפעול, לא מספיק לשאול אם התשובה שלו נכונה. צריך להבין גם מה הוא רשאי לעשות בעקבותיה. הדגמה יכולה להיראות תהליך חלק ומהיר. לעומת זאת, העבודה הארגונית כוללת גם חריגים, מידע חלקי והחלטות שלא כדאי לבצע אוטומטית. ניקח תרחיש דמיוני: סוכן מסייע בטיפול בפניית לקוח על חיוב. הוא מאתר את החשבונית, בודק את פרטי ההתקשרות ומכין מענה. האם הוא יכול גם לעדכן את פרטי הלקוח? לאשר זיכוי? לשלוח התחייבות בשם החברה? אלה אינן גרסאות שונות של אותה יכולת. כל פעולה מחייבת גבולות מתאימים. כמה שאלות שחייבות להישאל יש בהקשר זה כמה שאלות נחוצות: לאיזה מידע הסוכן יכול לגשת? מידע שנחוץ כדי להבין פנייה אינו בהכרח כל המידע שנמצא בכרטיס הלקוח. כדאי להגדיר גישה לפי המשימה ולא לפתוח הרשאות רחבות רק כדי לפשט את החיבור. אילו פעולות מותר לו לבצע? קריאה, המלצה, עדכון ושליחה הן סמכויות שונות. ההבחנה ביניהן מאפשרת להרחיב שימוש באופן מדורג, בלי להפוך כל חיבור למערכת להרשאה לפעול בתוכה ללא הגבלה. מתי הוא חייב לעצור ולפנות לאדם? לא די לכתוב "אישור אנושי לפי הצורך". צריך להגדיר מה מחייב אישור, מי מקבל את הבקשה ומה קורה כשאין מענה. לצד זה, חשוב שאפשר יהיה לעקוב אחרי הפעולות, ולהבין מה בוצע ועל בסיס איזה מידע. המטרה היא לא להוסיף אישור ידני לכל צעד. להיפך, גבולות ברורים מאפשרים לזהות היכן אפשר לתת לסוכן לפעול ואיפה נדרש שיקול דעת אנושי. זו שיחה משותפת לבעלי התהליך העסקי, לטכנולוגיה ולאבטחת המידע – לא רק הגדרה שמסמנים במסך ההתקנה. שיחת ההרשאות היא דוגמה אחת להחלטות שנפתחות כשהטכנולוגיה מקבלת יכולת לפעול. אם השאלות האלה כבר מגיעות לשולחן שלכם, אנחנו, באקספריס, מזמינים אתכם להמשיך את הדיון במפגש From Ambition to Impact, שיתקיים, בשיתוף מועדון C3 של אנשים ומחשבים, ביום ה', ה-19 בנובמבר, בריברסייד בתל אביב. ניפגש עם מנמ"רים ומובילי טכנולוגיה לשיחה על AI, סייבר והמציאות הארגונית שבה הם פוגשים זה את זה. הצטרפו אלינו כדי לשאול, לשתף ולשמוע נקודות מבט נוספות. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

יותר ממחצית מהציבור – 51% ממנו – הותקפו בסייבר או נפגעו ברשת בשנה האחרונה: כשליש על ידי הודעת פישינג, 13% מהונאה בנקאית או גניבת פרטי אשראי ברשת ו-10% מפריצה לחשבונות ברשתות החברתיות. 28% מהאוכלוסייה נפגעו מווירוס שגרם לנזק בטלפון, או במחשב שלהם. הנתונים האלה עולים מסקר המודעות וחוסן הסייבר בציבור, שערך ומפרסם היום (ב') מערך הסייבר הלאומי, לרגל שבוע הגנת הסייבר הלאומי, המצוין השבוע. הסקר נערך בחודש שעבר על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה. עולה ממנו כי כשני שלישים מהישראלים נחשפו בחודש האחרון לאיום סייבר ברשת. כן מודעים, לא יודעים איך להתמודד נכון המחקר מעלה שרמת המודעות של הציבור לאיומי סייבר גבוהה מאוד: 98% מודעים לפחות לאיום אחד במרחב הדיגיטלי – גניבת פרטי אשראי ופרטים אישיים, הונאות, עוקצים ו/או וירוסים. אולם, למרות המודעות הגבוהה לאיומים, רק כשליש מהנשאלים מרגישים שיש להם ידע מספק להתגונן מפני איומי סייבר, בעוד ששני שלישים בטוחים ביכולתם לזהות ניסיונות אלו. מהסקר עולה ששניים מכל שלושה ישראלים (67%) קיבלו לפחות הודעת SMS חשודה אחת בחודש האחרון, החודש שבעיקרו היה לפני הבחירות לכנסת, ואילו 14% מהם קיבלו הודעות הפחדה בזמן זה. מה הציבור עושה אל מול האיומים? המחקר מציף תמונה ברורה: לציבור חסר את הידע המעשי הנדרש כדי להתמודד עם איומי הסייבר בעת הצורך. כך, במקרה של הודעות חשודות, 56% מתעלמים מהן או מוחקים אותן, רק 23% מזהירים אחרים מפניהן ורק 10% מדווחים עליהן לרשויות. פחות משליש – 31% בלבד – מהמשתמשים בודקים את הקישורים החשודים שהם מקבלים. ו-37% מהם כלל לא יודעים כיצד ואיפה ניתן לבדוק את הקישורים הללו. כמו כן, 26% בלבד העידו שהם מדווחים על פוסטים מסיתים לרשות החברתיות. באשר לחוסן האישי במרחב הדיגיטלי, 84% מהנשאלים דיווחו כי הם נוקטים לפחות בפעולת הגנה אחת, כשהנפוצות ביותר הן: הגדרת אימות דו שלבי (61%), שימוש בתוכנות הגנה (54%) והחלפת סיסמאות ברשתות החברתיות (52%). מערך הסייבר מציין נתון מעניין: שיעור הישראלים שהפעילו אימות דו שלבי לפחות באחד מחשבונותיהם צמח מ-52% ב-2025 ל-61% השנה. האם הציבור חושב שהמדינה יכולה להתמודד עם איומי הסייבר? הסקר בדק גם את מידת האמון של הציבור ביכולת המדינה להתמודד עם איומי סייבר: 70% מהישראלים סומכים על יכולתה של ישראל להתמודד עם מתקפות סייבר משמעותיות ו-79% מרגישים בטוחים להשתמש בשירותים הדיגיטליים של המדינה, ככל שזה נוגע להגנה על המידע שלהם. מערך הסייבר הלאומי השיק בשבוע שעבר שירות חדש לאזרחים.יות: קליק צ'ק – מערכת לבדיקת קישורים חשודים במסגרת פורטל הסייבר הלאומי, כאשר הבדיקה באמצעותה מהווה גם דיווח למערך. אם קישור נמצא זדוני, המדווח.ת מקבל.ת התרעה בנושא והקישור מועבר לטיפול צוותי מערך הסייבר הלאומי.

נקודות עיקריות •פלאפון חתמה על הסכם מחייב לרכישת WeCom בכ-265 מיליון שקל, אחרי מזכר הבנות לא מחייב מיולי •העסקה טרם הושלמה: היא ממתינה לאישור משרד התקשורת והממונה על התחרות •ל-WeCom יותר מ-300 אלף לקוחות ונתח שוק של כ-3% •בזק מעריכה חיסכון ותועלות של כ-50 מיליון שקל בטווח הקצר וכ-100 מיליון שקל בטווח הארוך חברת פלאפון, […]