בשנים האחרונות מתרחבת מגמה עולמית מטרידה של גניבת מכשירים ניידים ברחובות, פשוט היישר מידיהם של הבעלים – משמע, בדיוק כשהמסך פתוח ופעיל. כדי להתמודד עם האיום, ענקית הטכנולוגיה אפל עובדת בימים אלו על מנגנון חדש שימנע את הגישה לנתונים בתרחישי שוד שכאלו.  על פי תחקיר שפורסם לאחרונה בעיתון הניו יורק טיימס, רק בלונדון דווח בשנה החולפת על כ-71 אלף טלפונים שנגנבו באופן זה. על פי הדיווחים השונים על התופעה, הפושעים מנצלים את העובדה שהמכשיר שמיש ולא חסום, כדי לגשת לנתונים רגישים, ליישומי בנקאות, ובמקרים מסוימים – אף סוחטים את הקורבנות בדרישה לקבלת את סיסמאות הגישה לחשבון המשתמש, לפני שימכרו את הרכיבים בשוק השחור. אתר החדשות 9to5Mac חשף, בהתבסס על בדיקת קוד המקור של מערכת ההפעלה, כי החברה מפתחת מערכת אוטומטית חכמה לזיהוי גניבה שמוגדרת כ"אלימה". במקביל, נציגי החברה מסרו בתגובה ל-טיימס כי הם לא יושבים בחיבוק ידיים לנוכח התופעה וציינו: "נמשיך לעבוד ללא לאות כדי להפחית את התמריצים לגניבת מכשירי אפל". Apple is reportedly developing a new anti-snatching security feature for iPhones that could automatically lock the device if it detects it has been stolen directly from a user’s hand. The feature targets one of the biggest smartphone theft risks: phones stolen while unlocked.… pic.twitter.com/QZtbb2eonF — Pirat_Nation ???? (@Pirat_Nation) May 27, 2026 איך יעבוד מנגנון האבטחה החדש? מה שהמנגנון המתגבש החדש יעשה הוא להסתמך על חיישנים המובנים ב-iPhone, כמו מד התאוצה, כדי לזהות זעזועים פתאומיים או תזוזות מהירות, המעידעים על כך שהטלפון נלקח בכוח ובמהירות מבעליו. כדי להימנע מנעילות שווא מתסכלות כתוצאה מפעילות שגרתית, המערכת תצליב את הנתונים עם אותות תומכים נוספים, כגון המרחק משעון ה-Apple Watch המקושר למכשיר, ניתוק בלתי צפוי מרשתות Wi-Fi מוכרות, ויציאה ממיקומים בטוחים המוגדרים במערכת, כמו בית או עבודה. כאשר המערכת תזהה בסבירות גבוהה אירוע גניבה, ה-iPhone יינעל אוטומטית ויגביל מיד את הגישה להגדרות החשבון. פעולה זו תפעיל את תכונת הגנת המכשיר הגנוב (Stolen Device Protection), הקיימת כבר במכשירים. תכונה זו מחייבת סריקת פנים (Face ID) או טביעת אצבע (Touch ID) לביצוע פעולות רגישות, ללא אפשרות לשימוש בקוד חלופי, ואף דורשת השהיית אבטחה של שעה שלמה. עדיין לא ידוע מתי התכונה הכל כך נחוצה הזו תושק רשמית. Google is starting to roll out Theft Detection Lock, Offline Device Lock, and Remote Lock to Android users in the US! I just checked my Xiaomi 14T Pro and noticed that I have Theft Detection Lock and Offline Device Lock but not Remote Lock. Some Pixel users in the US tell me… pic.twitter.com/oxOpCFpex8 — Mishaal Rahman (@MishaalRahman) October 5, 2024 מעניין לציין כי הפיתוח הנוכחי מגיע, בין השאר, כדי לסגור עיכוב טכנולוגי חשוב של אפל עצמה. למעשה ענקית הטק פועלת באיחור, כדי להדביק את הפער מול מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שם פונקציונליות דומה לזיהוי תנועות גניבה קיימת כבר משנת 2024. תכונה מקבילה זו, המכונה Theft Detection Lock (נעילת זיהוי גניבה), הושקה על ידי גוגל כחלק מהעדכון למערכת ההפעלה Android 15. בדומה למנגנון המתגבש כעת עבור מכשירי ה-iPhone, המערכת של אנדרואיד מזהה באופן חכם מצבים שבהם הטלפון נחטף פיזית בכוח מידיו של המשתמש, ונועלת את המכשיר באופן מיידי והרמטי, כדי לחסום גישה לנתונים האישיים.

"אחד הדברים המורכבים הוא לעשות את ההגדרה הנכונה של סוכנים. אחד הדברים שאנחנו חושבים שהצלחנו להתייחס אליהם היטב ב-SQlink, ואנחנו גם זוכים לאישור מצד הלקוחות, זה ליצור סוכן בסביבה הטבעית שזקוקים לו. אני יכול, לדוגמה, להקים סוכן שיתחבר לתיבת הדואר שלי בכל יום, יעשה סיכום, ויספר לי מה עלי לעשות באופן דחוף יותר מאחרים. ומאחורי הקלעים המערכת עצמה בונה את התוכנית, מייצרת את החיבורים, פונה אלי אם צריך הרשאות לכל חיבור למידע, ובסופו של דבר – יש סוכן שמתחיל לעבוד", כך סיפר שלי מחרז, סמנכ"ל טכנולוגיות בקבוצת SQlink, בסדנה שהעבירה החברה במהלך Nimbus SummIT 2026 – כנס הענן הממשלתי השנתי הגדול של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה. לפי מחרז, המטרה הייתה להציג למשתתפים פרקטיקות ואסטרטגיות לשילוב סוכני AI במערכות השירות הציבורי באמצעות הפתרון ששמו ג'נטריקס (Gentrix), כשסוכנים עובדים יחד במסגרת מערכת אחת ובאופן אחוד, תוך חיבור בין מערכות, שירותים וגורמים ארגוניים שונים. "אחרי שיוצרים סוכן ניתן לראות במערכת סקירה מלאה שלו – את האינטגרציות ואת הכלים אליהם הוא מחובר – וגם מה מקורות המידע שלו, כי בלי זה הוא לא באמת סוכן. אפשר גם לראות את הכלים שהוא בחר להשתמש בהם בעבודה עצמה, מעבר לרשימה של המערכות אליהן הוא ניגש, ואפשר גם לבחור לשייך למחלקה מסוימת בחברה, וכדומה, באופן ידני. כל תהליך שרוצים לעשות אפשר לעשות עם המערכת שלנו, כולל ההגדרה על איזה מודל הוא ירוץ", סיפר מחרז. מחרז הוסיף כי הפתרון מציע חיבורים ליותר מ-1,000 כלים מ-CRM, דרך מודלים של בינה מלאכותית, ועד מערכות שיווק ומעבר. "יש גם שוק שבו אפשר לראות את הסוכנים שנבנו בארגון, כולל סוכנים שהחברה בנתה לשימושים עתידיים. ובעתיד יהיה עושר של סוכנים מוכנים מראש, שיעניקו לכם מגוון רחב של אפשרויות והרצות סוכנים בלי להתאמץ". הוא סיכם: "והכי חשוב לפני שמעלים את הסוכן לעבודה מלאה אפשר גם להריץ בדיקה פנימית, עם אפשרות לקחת את חוויית המשתמש עד לקצה. העולם הבא הוא ויזואליזציה. לא צריך לבנות כלום, פשוט צריך לבקש ודברים יקרו, כולל יצירת טפסים תוך כדי תנועה". פתרון מקצה לקצה לניהול ועדות במגזר הציבורי ניל דהן, סמנכ"ל מוצר בקבוצת SQlink, הציג את בורדיירקטור (Boardirector), פתרון מקצה לקצה לניהול תהליכי ועדות במגזר הציבורי: משלב ההכנה והפצת החומרים, דרך ניהול הדיון ותיעוד הפרוטוקול, ועד הפקת משימות והחלטות לביצוע. ניל דהן, VP Product ב-Boardirector מקבוצת SQlink. צילום: עיבוד ממוחשב ChatGPT. מקור: SQlink "במציאות שכולנו מכירים כיום, לכל גוף ממשלתי כמעט יש ועדות, משימות והחלטות, אבל איך הכל מנוהל? פרוטוקולים במסמכי וורד, מסמכים חשובים שנשלחים לכל מקום במייל, וזה אולי יכול לעבוד עד שמישהו שואל שאלות חשובות. אין מקום שמרכז תמונה מלאה שאפשר לראות בה הכל", הוא אמר. "וזה לא רק מידע שמתפזר אלא גם אחריות שמתפזרת, כי קשה מאוד לעקוב. דד-ליינים נקבעים, אבל אף אחד לא בודק, והכל לא יעיל, ואז מגיעה הביקורת". לדבריו, "וזה לא רק אי-יעילות זה גם מעלה סיכונים – מאבטחת מידע ועד חשיפה לא מתאימה". בורדיירקטור, הוא סיפר, מספק מקום אחד לכל מחזור החיים של הוועדה, מהקמתה ועד הסיום, עם כל הפרוטוקולים והמידע במקום אחד – ספר ישיבה דיגיטלי לכל ישיבה, כולל כל הצרופות מהישיבה; תיעוד מלא לכל צעד וכל החלטה; חלוקת משימות עם אחריות מלאה ומעקב אוטומטי חכם; וייצוא של כל הדאטה עם מוכנות מלאה לביקורת. "כל התהליך, בכל שלב, מאוד פשוט וברור ונהיר ובאופן דיגיטלי מלא. מהרגע הראשון בו אפשר לצרף את כל המנהלים והאורחים ולהגדיר רמות חשיפה לחומרים, וגם על ידי שימוש ב-AI כדי לבנות תוכנית עבודה שמותאמת לארגון ולנושא של הוועדה. תוכנית שכמובן אפשר לשנות גם באופן ידני, והכל בממשק מאוד ברור וקל להבנה. ה-AI מסייעת גם בהגדרה של ישיבות, הגדרות של לוח זמנים, וגם כדי שכל אחד מחברי הוועדה יוכל לבצע שאילתות על החומרים המוגשים ושמורים במקום אחד, כדי להגיע לישיבה מוכן ומזומן כשהוא יודע את כל הנקודות החשובות לכל ישיבה. זו חוויה דיגיטלית מודרנית מקצה לקצה, המלווה בכל הכלים שמסייעים ששום דבר לא ייפול בין הכיסאות", הוא סיפר.

רד האט (Red Hat) – הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח – הכריזה על יכולות מורחבות בפורטפוליו המוצרים שלה עבור מפתחים בתחום ה-Agentic AI. באמצעות Red Hat Desktop החדש ושיפורים ב-Red Hat Advanced Developer Suite, יכולים המפתחים לייצר בקלות סוכני AI שרצים מקומית על תחנות עבודה, ולהעבירם בהיקף נרחב לסביבת ריצה בענן. היכולות נועדו להקל על המעבר מסוכנים שרצים מקומית על תחנות העבודה של המפתחים לסוכני AI רבים יותר ברמת פרודקשן, שרצים בענן ההיברידי. עם הזמינות הכללית של חבילת כלי המפתחים Red Hat Desktop, רד האט מספקת תמיכה מסחרית לגרסת Red Hat build of Podman Desktop ויוצרת בסיס אמין יותר לפיתוח קונטיינרים מקומיים ובינה מלאכותית. Red Hat Desktop כולל גם יכולות יצור ארגז חול (Sandboxing) של סוכני AI מבודדים – יוזמה שנועדה לסייע למפתחים להריץ ולבדוק סוכנים אוטונומיים בסביבה מבודדת, תוך הגנה על החומרה המקומית שלהם, ולמנוע פעולות סוכנים לא מאומתות שעלולות להשפיע על מערכת ההפעלה המארחת. Red Hat Advanced Developer Suite מוסיפה גם יכולות חדשות, כולל מפעל פיתוח תוכנה אמין, ספריות מהימנות של רד האט ואינטליגנציה מבוססת בינה מלאכותית לעדכון האבטחה בשרשרת האספקה של התוכנה. תכונות חדשות אלו משתמשות בבינה מלאכותית כדי לקבוע אם פגיעויות ידועות בקוד שנוצר רלוונטיות לזמן ריצה מסוים של יישום ומאפשרות למפתחים לתת עדיפות לתיקון על בסיס סיכון אמיתי. "המעבר ל-Agentic AI מרחיב את הדרישות לפיתוח יישומים מודרניים" ככל שהיקף הקוד שנוצר על ידי בינה מלאכותית עולה, מפתחים זקוקים לתהליך עבודה שמאזן בין התנסות מקומית לבין פריסה רחבה בארגון. בין אם מפתחים מתחילים מקומית עם Red Hat Desktop או בסביבת פיתוח מבוססת ענן דרך Red Hat OpenShift Dev Spaces, הם מקבלים את אותה עקביות וציות לחוקים הנדרשים לפרודקשן ארגוני. גישה זו מספקת דרך מאובטחת לסביבת פרודקשן, המאפשרת למפתחים לעבור מסביבות Sandbox מקומיות ניסיוניות לחדשנות מאומתת וניתנת להרחבה בענן ההיברידי. "המעבר ל-Agentic AI מרחיב את הדרישות לפיתוח יישומים מודרניים", אמר ג'יימס לבוקי, מנהל מוצר בכיר ברד האט. "על ידי הקמת מסלול ייצור אמין בענן ההיברידי עם Red Hat Advanced Developer Suite ומתן סביבות עקביות דרך Red Hat Desktop ו-Red Hat OpenShift Dev Spaces, אנו עוזרים למפתחים להאיץ ולשלוט באסטרטגיית הבינה המלאכותית שלהם באותה קפדנות שהם מיישמים על יישומי ה-IT המרכזיים שלהם". רד האט היא החברה המובילה בטכנולוגיית ענן היברידי פתוח ומספקת בסיס מהימן, עקבי ומקיף לחדשנות IT טרנספורמטיבית ויישומי AI. סל הפתרונות של החברה, הכולל טכנולוגיות פלטפורמת ענן, מפתחים, AI, Linux, אוטומציה ויישומים, מאפשר הפעלה של כל יישום מכל מקום – ממרכז הנתונים ועד הקצה. כספקית המובילה בעולם של פתרונות תוכנת קוד פתוח ארגוניים, רד האט משקיעה במרחב פעילות וקהילות פתוחים כדי לפתור את אתגרי ה-IT העתידיים. רד האט משתפת פעולה עם שותפים ולקוחות ומסייעת להם לבנות, לחבר, להפוך לאוטומטיים, לאבטח ולנהל את סביבות ה-IT שלהם, בתמיכה של שירותי הייעוץ, ההדרכה וההסמכה עטורי הפרסים של החברה.

טליה, ספרי לנו קצת על עצמך ועל המסלול המקצועי שלך. "אני נשואה למרקו ואמא לאייל וליה. אני מנהלת מכירות ללקוחות אסטרטגיים בנוטניקס, ונמצאת בארגון כבר כמעט שבע שנים. לפני שהגעתי לכאן, צברתי ניסיון של כ-14 שנים בתפקידי ניהול בכירים בקבוצת מלם תים (Malam Team) בתחומי ה-IT והשירותים העסקיים. בזמני הפנוי אני מקפידה ליהנות מהחיים. בילויים, אוכל טוב ופעילות ספורטיבית מכל הסוגים". מה הם תחומי האחריות שלך במסגרת התפקיד? "אני מובילה את הפעילות מול הלקוחות האסטרטגיים שלנו, עם התמחות ייחודית בפרויקטים מורכבים בתעשיות הביטחוניות. התפקיד שלי כולל בניית מערכות יחסים ארוכות טווח המבוססות על אמון, זיהוי הזדמנויות עסקיות והובלת עסקאות רחבות היקף מקצה לקצה. אני עובדת בסינרגיה מלאה עם הצוותים הטכנולוגיים שלנו, השותפים העסקיים וההנהלות הבכירות אצל הלקוחות, במטרה לייצר ערך אמיתי ולהוביל מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית משמעותיים". כיצד תסכמי את ההישגים שלך בשנה האחרונה? "השנה החולפת עמדה בסימן העמקת הקשרים עם הלקוחות הגדולים ביותר שלנו. הובלתי מספר מהלכים אסטרטגיים, בעיקר בתעשיות הביטחוניות, שבהם הצלחנו לחזק את המיצוב של נוטניקס כשותף אסטרטגי ולא רק כספקית טכנולוגיה. התקדמנו בפרויקטים מורכבים במיוחד ויצרנו תשתית איתנה להמשך התרחבות עסקית משמעותית בשנים הקרובות". בתור מנהלת לקוחות אסטרטגיים, מהו הטיפ שלך לשימוש חכם ב-AI? "הטיפ המרכזי שלי הוא להסתכל על ה-AI ככלי שמחדד את החשיבה האנושית ולא מחליף אותה. אני נעזרת בו לניתוח מידע, הכנה לפגישות ודיוק מסרים שיווקיים, אבל תמיד זוכרת, שהערך המוסף שאנחנו מביאים ללקוח מבוסס על הניסיון שנצבר בשטח והיכולת לקרוא את המפה העסקית המורכבת". ספרי לנו על אתגר או משבר שחווית בעבודה וכיצד התגברת עליו. אחד האתגרים המשמעותיים שחווינו לאחרונה בעבודה מול התעשיות הביטחוניות היה ההתמודדות עם עליות חדות במחירי החומרה בעולם. כחברת תוכנה, המצב הזה יצר פער בין התקציבים המקוריים של הלקוחות לבין עלויות היישום בפועל, מה שהעמיד פרויקטים בסיכון. פתרנו זאת באמצעות חשיבה יצירתית וגמישות: בנינו יחד עם הלקוחות מודלים מדורגים, ביצענו אופטימיזציה מחודשת לתכנון, והדגשנו את היתרון של פתרונות התוכנה שלנו שמאפשרים חיסכון ויעילות לאורך זמן. ההתמודדות הזו לא רק הצילה את הפרויקטים, אלא חיזקה את האמון מול הלקוחות ומיצבה אותנו כשותף שיודע לנווט בהצלחה גם במציאות משתנה". מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של נוטניקס, שיתקיים ב-21.6 באווניו, קריית שדה התעופה.

פחות מחודש עד לשריקת הפתיחה של מונדיאל 2026, ואוהדי כדורגל ברחבי העולם מנסים להשיג את הכרטיסים האחרונים למשחקים. אבל לצד הביקוש הגבוה, מומחי סייבר מזהירים מפני גל הולך וגובר של הונאות ואתרי פישינג למכירת כרטיסים, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים בלבד (מרץ-מאי 2026) אותרו יותר מ-10,000 דומיינים ואתרים מזויפים המתחזים לפיפ"א. למרות שבחלק מהמשחקים עדיין נותרו כרטיסים זמינים דרך האתר הרשמי של פיפ"א, המחירים הגבוהים והביקוש האדיר גורמים לאוהדים רבים לחפש "דילים" באתרים לא מוכרים, ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ. שם, לפי נתונים חדשים של חברת הסייבר הישראלית ברנדשילד (BrandShield), שנחשפים לראשונה, פושעי הסייבר מנצלים את הלחץ וההתלהבות סביב הטורניר. הדו"ח של ברנדשילד חושף, כי החל מדצמבר 2025 נרשמה עלייה הדרגתית במספר ההונאות. כך, למשל, אם בדצמבר 2025 אותרו 545 אתרי הונאה חדשים, במרץ 2026 נרשמה כבר קפיצה חדה ל-2,898 אתרים, והשיא הגיע באפריל 2026, עם לא פחות מ-5,476 דומיינים מזויפים, זינוק של יותר מ-900% בניסיונות להונות אוהדי כדורגל ברחבי העולם. "עברייני סייבר יודעים לנצל אירועי ענק עם ביקוש גבוה ולחץ רגשי כמו המונדיאל", אומר יואב קרן, מנכ"ל ברנדשילד. "ברגע שאנשים רואים כרטיס במחיר שנראה טוב מדי ביחס לשוק, הם נוטים לפעול מהר ולפעמים לוותר על בדיקות בסיסיות. זו בדיוק הנקודה שבה הנוכלים פועלים. בעקבות תופעת ההונאות והחשש ממכירת כרטיסים מזויפים, פיפ"א אף פתחה אפשרות רשמית למכירת כרטיסים בין אוהדים דרך הפלטפורמה שלה, בדיוק כדי לצמצם מצבים שבהם אנשים פונים לאתרים מפוקפקים או למוכרים אנונימיים ברשת". יואב קרן, מנכ"ל ברנדשילד. צילום: חן גלילי לדבריו, בחודשים האחרונים זוהו אלפי עמודים, אתרים וחשבונות מזויפים המתחזים לפיפ"א, לפלטפורמת מכירת הכרטיסים הרשמית או למוכרים פרטיים לכאורה, תוך שימוש בלוגואים רשמיים, עיצובים שנראים אמינים והודעות לחץ כמו "נותרו שני כרטיסים אחרונים". "הונאות הכרטיסים היום נראות אמינות בצורה קיצונית", מוסיף קרן. "אנחנו רואים אתרי פישינג שמעתיקים כמעט אחד לאחד אתרים רשמיים, לצד מוכרים שמנהלים שיחות ארוכות בוואטסאפ או בטלגרם כדי ליצור תחושת אמון". בברנדשילד מזהירים במיוחד מפני מעבר לתשלום מחוץ לפלטפורמות הרשמיות. לדברי קרן, נוכלים רבים מנסים לשכנע רוכשים לבצע את העסקה דרך אפליקציות תשלום מיידיות או העברה ישירה, בטענה ל“עמלה נמוכה יותר" או "מחיר מיוחד". "ברגע שמעבירים את השיחה והתשלום מחוץ לפלטפורמה מאובטחת, הסיכון עולה משמעותית", אומר קרן. "הנוכלים לא מנסים לחסוך לכם כסף, הם מנסים להעלים את הכסף שלכם בלי יכולת להתחקות אחריהם או לבטל את העסקה". עוד מזהירים בברנדשילד, כי גם כרטיסים שנראים אמיתיים לחלוטין עלולים להיות מזויפים. "כיום אפשר לייצר כרטיסים שנראים זהים למקור, כולל קודי QR וקבצים דיגיטליים שנראים אותנטיים לחלוטין", מסביר קרן. ,הדרך הבטוחה ביותר היא לרכוש רק דרך האתר הרשמי של פיפ"א או פלטפורמות מוכרות ומאומתות עם מדיניות החזר ברורה,. בחברה ממליצים להימנע לחלוטין מרכישת כרטיסים דרך קבוצות פייסבוק, מרקטפלייס, טלגרם או וואטסאפ, במיוחד כאשר המוכר מפעיל לחץ לבצע תשלום מיידי".    

האם השינוי המסיבי של מנוע החיפוש שגוגל הכריזה עליו בכנס המפתחים האחרון שלה – התבססות בעיקר על סוכני ה-AI שלה – מתחיל ליצור גל של מחאה מצד המשתמשים? DuckDuckGo היא שחקנית קטנה בשוק החיפוש, שמציעה מנוע שאפשר לשלב בדפדפן שלכם, וגם דפדפן משלה. לפי דיווח של החברה, מספר ההתקנות של הדפדפן בארצות הברית בלבד זינק בימים הראשונים לאחר ההכרזה האחרונה של גוגל, בשבוע אחד, ביותר מ-18%. במכשירי ה-iPhone הזינוק הגיע ל-33%, ובאחד הימים אף נרשמה עלייה מטאורית של כמעט 70%. בחברה ציינו כי המומנטום בארצות הברית הרבה יותר חזק מאשר בעולם באופן כללי. הנתונים של GlobalStats מצביעים על כך שבימים כתיקונם, DuckDuckGo לא מתרוממת מעבר לנתח של 0.8% משוק החיפוש הגלובלי, ובישראל הוא לא מגיע אפילו לעשירית האחוז. גם הדפדפן העצמאי שלה לא זכה עד עתה להצלחה, והוא אוחז ב-2% בלבד בשוק האמריקני. לתת למשתמשים להחליט כמה מעט AI הם רוצים מנכ"ל DuckDuckGo, גבריאל וויינברג, היה מאלה שהעידו בתביעה המוצלחת של משרד המשפטים בוושינגטון להגדרת מנוע החיפוש של גוגל כמונופול (החלטה שגוגל הודיעה השבוע שהיא תערער עליה). אז הוא האשים את גוגל במצב. הוא המשיך בכך גם לאחר ההכרזות האחרונות של חברת הענק, והשילוב העוד יותר מסיבי של ה-AI במנוע החיפוש שלה. וויינברג אמר באחרונה כי "גוגל כופה בינה מלאכותית ללא אפשרות לבטל. כתוצאה מכך, התוצאות שלה מחמירות, לא משתפרות. אנחנו מעוניינים להיות המקום שנותן למשתמשים שליטה ומאפשר להם להחליט כמה, או כמה מעט, בינה מלאכותית הם רוצים". המוטו של DuckduckGo הוא שמירה על הפרטיות – מניעת מעקב אחרי הרגלי הגלישה של המשתמשים וחסימת גופי צד שלישי מקבלת נתונים אישיים שיאפשרו להציג מודעות "מדויקות". עם זאת, היא כן מציעה את האפשרות להשתמש ב-AI במסגרת הדפדפן ומנוע החיפוש שלה, אבל באופן שנתון לחלוטין לבחירת המשתמש. כך, אפשרויות כמו duck.ai ו-Search Assist זמינות לבחירה כאפשרויות במנוע השאילתות, אך לא פועלות באופן פסיבי ללא אישור. מי שרוצה להתחמק בכלל מ-AI יכול להשתמש במנוע החיפוש שמציעה DuckDuckGo, שבו מוצאים חיפוש מסורתי בלבד – תחת השם NOAI. לפי החברה, גם התנועה לאתר הזה זכתה לעלייה גדולה, של יותר מ-20%, לאחר ההכרזה האחרונה של גוגל.

גל הפיטורים בהיי-טק הישראלי נמשך, כשרק ממש לאחרונה דווח על צמצומים נרחבים בכוח האדם באינטואיט, במרכז של מטא בתל אביב, ב-וויקס, שנפרדת מ-20% מהעובדים שלה, ובחברות נוספות. השבוע הצטרפה אליהן BigID, שהודיעה גם היא על פיטורי חמישית מכוח האדם שלה, בדרך להיות חברה ששמה את הבינה המלאכותית בקדמת הבימה – או, בפשטות, AI-first. עובדים רבים מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה – בגלל הייסוף של השקל מול הדולר, אבל בעיקר עקב השפעות הבינה המלאכותית. בגדול, בתפקידים רבים בהיי-טק, ה-AI יכולה לעשות הרבה יותר ומהר יותר מהעובדים האנושיים. עם זאת, חלק מהמומחים אומרים שה-AI משמשת עבור חלק מחברות ההיי-טק שמפטרות כתירוץ, ובפועל מדובר ב-"תיקון" של אובר הגיוסים של שנות הצמיחה האחרונות, ובעיקר 2021. כך או כך, גלי הפיטורים האלה שוב הציתו את הדיון סביב השאלות האם הבינה המלאכותית אמנם תגרום ליותר אבטלה, גם בענף שמוביל את הכלכלה הישראלית, ואיך היא משנה תפקידים שונים. השאלה השנייה רלוונטית לא רק למפתחים, מנהלי צוותים ושאר כוח אדם ברמות הנמוכות והבינוניות, כי אם גם לאיש ה-IT הבכיר ביותר בארגון – המנמ"ר. ההתפוצצות של ה-AI הביאה כבר לפני כשנה וחצי-שנתיים ליצירת פונקציה חדשה בארגונים: ה-CAIO – מנהל הבינה המלאכותית הראשי. בחלק מהארגונים מדובר בתפקיד נפרד מזה של המנמ"ר, ובחלקם האחר, ההנהלות מאחדות את שתי הפונקציות תחת מנהל אחד. שם, אם תרצו, ה-CIO הופך ל-CAIO. בארגונים בינוניים ומטה (בעיקר), ה-AI מתווספת לשלל הפעילויות הקיימות של המנמ"ר, ותפקידו הקלאסי משתנה, שלא לומר עובר מהפך. פיצול הסמכויות נהוג יותר בארגונים גדולים, שהשפעת הבינה המלאכותית עליהם רבה יותר ויש להם יותר משאבים. אלא שגם שם, המנמ"ר צריך להיות מוביל של תחום הבינה המלאכותית – לצד בעל התפקיד החדש. זה נכון הן ברמה האישית, מבחינת כישורים ולימוד הטכנולוגיה החדשה, והן כמי שמוביל עובדים טכנולוגיים, זה שצריך ללמד אותם את רזיה (חוץ מהידע שהם מביאים מהבית). הנתונים מצביעים על זינוק של 250% במספר הארגונים שיש בהם CAIO. עם המשך הגידול האקספוננציאלי של הבינה המלאכותית והטמעתה בארגונים, נראה שקצב הגידול המואץ הזה ממשיך גם השנה, וכנראה שאף עולה תפקידו של ה-CAIO בין אם יש פיצול סמכויות או שה-AI וה-IT הישן (יותר) והטוב מצויים תחת האחריות של אדם אחד, הוא ממלא פונקציה חשובה: גישור בין הטכנולוגיה המורכבת, בטח בעידן הבינה המלאכותית, לבין האסטרטגיה העסקית של הארגון. למעשה, הבינה המלאכותית היא כיום חלק אינהרנטי מהאסטרטגיה העסקית של מרבית החברות הגדולות והארגונים הבולטים במשק. הם מבינים שה-AI יכולה לייצר אצלם התייעלות ולהגדיל את התפוקות. הנתונים מאוששים את זה: גרטנר ופורבס מצביעים על זינוק של 250% במספר הארגונים שיש בהם CAIO. עם המשך הגידול האקספוננציאלי של הבינה המלאכותית והטמעתה בארגונים, נראה שקצב הגידול המואץ הזה ממשיך גם השנה, וכנראה שאף עולה. ומה בישראל? בעוד כשבוע וחצי, ב-10 ביוני, תערוך קבוצת אנשים ומחשבים את ועידת ה-CAIO – הכנס המרכזי לסינרגיה בין טכנולוגיית GenAI, יעילות תפעולית וחוסן ארגוני. הכנס יכלול שישה מושבים, בהשתתפות מנמ"רים ומנהלי בינה מלאכותית ממספר מגזרים במשק: ממשלה ומגזר ציבורי, בריאות, פיננסים וביטוח, צבא וביטחון, ותעשיה ושירותים. כל אחד מהמגזרים האלה מתמודד עם השלכות ה-AI, שמשנה את אופן הפעילות שלו. הרצאת הפתיחה תהיה של דלויט – חברת הפתרונות העסקיים הגלובלית, שמגבירה את פעילותה בישראל בשנים האחרונות. היום (ה') אירחה החברה את פורום GenAI של אנשים ומחשבים במשרדיה במגדלי עזריאלי בתל אביב, באירוע שבו היא חנכה את קומת הכנסים והאירועים שלה. השורה התחתונה: בשנים הקרובות, המנהלים הטכנולוגיים – בין אם זה ה-CIO, ה-CAIO או אדם אחד שחובש את שני הכובעים – ימשיכו ליישם תהליכים מבוססי AI אצלם בארגון. עליהם לקחת בחשבון שרבים מהמנכ"לים ובעלי התפקידים הבכירים האחרים בארגון מבינים שהמהפכה יצאה לדרך ושהיא לא פוסחת עליהם, אבל הם לא ממש יודעים איך להצטרף אליה ולהיות חלק ממנה. זה מעלה את רף הציפיות של ההנהלות מהמנמ"רים ומשנה את תפקידם.  

שניידר אלקטריק הודיעה אתמול (ד') כי היא משיקה בישראל את פתרונות הקירור הנוזלי של מוטיבאייר (Motivair). ההשקה היא חלק מהרחבת סל פתרונות הדאטה סנטרים של ספקית טכנולוגיות האנרגיה, והתאמתו לעידן הבינה המלאכותית והמחשוב עתיר הביצועים. המהלך מגיע על רקע השינוי הדרמטי שמייצרת מהפכת ה-AI בעולם תשתיות המחשוב. ככל שעולה השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, גדל השימוש בשרתי GPU ובמודלים עתירי מחשוב, שמגדילים משמעותית את צריכת החשמל ועומסי החום בתוך מרכזי הנתונים. כתוצאה מכך, מערכות הקירור המסורתיות, מבוססות האוויר, מתקשות לעמוד בדרישות החדשות של סביבת מחשוב עתירת בינה מלאכותית. מוטיבאייר, ששניידר אלקטריק רכשה בשנה שעברה, מתמחה בטכנולוגיות קירור נוזלי מתקדמות, שמיועדות להתמודד עם עומסי החום הגבוהים של שרתי AI, מערכות GPU וסביבות מחשוב עתיר ביצועים. בחברה אומרים שהשקת הפתרונות בישראל תאפשר לארגונים מקומיים להקים תשתיות קירור שמסייעות במעבר לדאטה סנטרים שתומכים בבינה מלאכותית, תוך שיפור יעילות אנרגטית וצמצום סיכוני התחממות והשבתה. דלתות קירור נוזלי של מוטיבאייר, שמותקנות בדאטה סנטר. צילום: שניידר אלקטריק במסגרת ההשקה, שניידר אלקטריק ישראל הכריזה על הזמינות המקומית של MCDU-70 – יחידת חלוקת קירור נוזלי (CDU) מתוצרת מוטיבאייר, בהספק של 2.5 מגה-וואט. הפתרון מיועד למרכזי נתונים בצפיפות גבוהה ולעומסי עבודה מבוססי AI. לפי החברה, הוא כולל התמודדות עם הספקי חום גבוהים פי 20 עד 50 יותר ממעבדים מסורתיים, יעילות אנרגטית גבוהה, שליטה מדויקת בזרימה, ניטור בזמן אמת ועמידות תפעולית מלאה. בכך מציעה שניידר אלקטריק, באמצעות מוטיבאייר, פורטפוליו פתרונות קירור נוזלי מהיקף שיכול לנוע מהספקים של 105 קילו-וואט ועד ל-2.5 מגה-וואט. עוד מציעה מוטיבאייר יכולת תכנון מודולארי, כך שניתן להרחיב את הפתרון גם לדאטה סנטרים בהיקף של 10 מגה-וואט, ואף מעבר לכך, ובהתאם לצרכי הארגון. שיתוף פעולה עם תדיראן איתן אלי, סמנכ"ל פעילות דאטה סנטרים ורציפות אנרגטית בשניידר אלקטריק ישראל, ציין כי "עולם ה-AI משנה לא רק את כוח המחשוב, אלא גם את הדרך שבה בונים ומקררים את מרכזי הנתונים. אחד החסמים המרכזיים הוא היכולת להתמודד עם עומסי החום האדירים שיוצרת הטכנולוגיה החדשה. טכנולוגיות הקירור הנוזלי של מוטיבאייר מאפשרות להפעיל תשתיות חזקות וצפופות, תוך שיפור היעילות האנרגטית והיציבות התפעולית. זהו שלב משמעותי לשוק הישראלי בטרנספורמציה מהדאטה סנטר המסורתי לדור החדש של מפעלי ה-AI". אלי הוסיף כי "נדבך מקומי חשוב הוא לא רק הזמינות של הפתרונות לשוק הישראלי, אלא גם שיתוף הפעולה המקומי עם תדיראן, שתשמש משווקת ומפיצה מורשית של הפתרונות, וגם תספק להם שירות מקומי".