איתן בנימיני מונה למנכ"ל חטיבת ה-PDC של אפלייד מטיריאלס – כך הודיעה החברה היום (א'). בנימיני, שהצטרף לחברה ב-2003 כמהנדס אפליקציה, צמח בשורותיה ויחליף בתפקידו את עופר גרינברגר, שימשיך לכהן כנשיא אפלייד מטיריאלס בישראל. לאורך הדרך, בנימיני מילא בחברה שורה של תפקידי ניהול, ביניהם מנהל חטיבת מוצרים טכנולוגיים, מנהל שיווק ומנהל עסקים ולקוחות. גרינברגר, שהוביל בעבר את חטיבת ה-PDC במשך חמש שנים, כיהן כמנכ"ל הזמני של החטיבה עד למינוי הקבע של בנימיני. חטיבת ה-PDC ממוקמת ברחובות, ועוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות למדידה ובקרת תהליכים בתעשיית ייצור השבבים. המערכות שהיא מפתחת מבוססות על תהליכי לימוד עמוק וראייה ממוחשבת, במטרה להאיץ את הדורות הבאים של טכנולוגיות הייצור, במיוחד בהיבט הנדרש של שוק הבינה המלאכותית. החטיבה מתפקדת כמרכז רווח עצמאי. היא מעסיקה כ-2,400 עובדים ולפי ההערכות בשוק, צפויה להציג צמיחה של יותר מ-50% ב-2026 לעומת השנה הקודמת.

בשבוע שעבר הבנק המרכזי של פרגוואי החל לפרק את בנק אואנו (Ueno): ביקורת שגרתית חשפה שחוסנו הפיננסי של הבנק נמוך מהרף החוקי. חשבונות של כ-3 מיליון מפקידים – יותר ממחצית הבוגרים במדינה – נחסמו. נגיד הבנק המרכזי התפטר, ושמונה מבכירי הבנק נעצרו. בתוך שעות, כישלון בנקאי הפך למשבר שלטוני. אואנו היה הבנק הדיגיטלי הראשון במדינה והגדול בהיקף הלקוחות. לידי אנשים ומחשבים הגיע מסמך של חוקרי קלירסקיי (ClearSky) הישראלית, המנתח את כשלי הבנק והסיבות לקריסתו. "הוצאות על שירותי מחשוב נרשמו כנכס במאזן, בלא הצדקה מלאה, והגדילו את ההון המוצהר. הנכס הטכנולוגי היה חריג בכל השוואה – 36% מהונו. בבנקים מקבילים היחס הוא כ-6%. ITTI, ספקית המחשוב, שייכת לבעלים. הסיבה הישירה לקריסה היא אשראי לחברות של הבעלים, מה שחייב הפרשות של מאות מיליונים. יחס ההון ירד לפחות ממחצית המינימום החוקי". "המודל הדיגיטלי לא גרם לקריסה", ציינו החוקרים, "אבל קבע את עוצמת הפגיעה. הבנק גייס במהירות לקוחות, רוב מהאוכלוסייה הבוגרת, וסכומים גדולים של כסף ציבורי. בלא סניפים, ניתוק מערכת הליבה הותיר את הלקוחות בלי ערוץ מולו". "קריסת אואנו היא כשל של ממשל תאגידי ופיקוח, לא של טכנולוגיה", ציינו החוקרים. "הבנק שימש את הבעלים כמקור מימון לחברותיו. הנכס הטכנולוגי המנופח הסתיר את מצב ההון". BREAKING: ???????? What just happened in PARAGUAY is a WARNING for everyone on earth. More than 3 million people (60% of Paraguay's adult population) have lost access to EVERYTHING. Their bank accounts. Their pensions. Frozen. Inaccessible. Paraguay’s largest digital bank, Ueno Bank, has collapsed. The president of the Central Bank (who is deeply connected to Ueno) has just RESIGNED. Eight high-level executives including the founder and the Bank President are being detained. The people have taken to the streets to demand their money back. And rightly so. This is the model Milei and the rest of the Epstein class are pushing. This could happen ANYWHERE. Best to save in physical gold and physical silver, imo. — ADAM (@adamemedia) November 5, 2026 לא היה אירוע סייבר – כן נחשף מידע "לא מצאנו עדות לכך שתקיפה או תקלה במערכות תרמו לקריסה", כתבו, "אך הבנק חווה שני אירועי חשיפת מידע לקוחות. באוגוסט 2025 פורסמו ברשת האפלה נתוני לקוחות הבנק. ביולי 2026 ג'והנה אורטגה, חברת פרלמנט, גילתה שפרטים מחשבונה בבנק פורסמו. בשני המקרים הבנק הכחיש פריצה". לפי קלירסקיי, "בניגוד לבנק רגיל, לאואנו לא היו כמעט סניפים, רק אפליקציה. כל הערוצים, האפליקציה, הכרטיסים, הכספומטים – נשענו על מערכת ליבה אחת. ב-03:00 לפנות בוקר, נסגרו כל הערוצים ברגע. הלקוחות ניסו לפתוח חשבון בבנקים אחרים, חוו האטות ותקלות באפליקציות, והעובדים לא קיבלו שכר". לפי החוקרים, "המודל הדיגיטלי לא גרם לקריסה, אבל הפך אותה לאירוע שמשתק משק שלם. ברבים מהלקוחות זה היה החשבון היחיד. הפירוק לא כלל תכנית לגישה כשהבנק סגור". "הקריסה", העריכו החוקרים, "נובעת משילוב גורמים ייחודיים: אשראי לחברות של הבעלים; הלוואות ארוכות טווח בלא בטוחות מספקות; הסתרת הקשר לבעלים; מימון ציבורי מרוכז של גופים ציבוריים; חמישה מפקידים גדולים שהחזיקו יותר מרבע מהפיקדונות; צמיחה מהירה מדי, שהסבה בעיות נזילות". ולצד אלה: "ה-IT היה נכס טכנולוגי מנופח. 36% מההון היו תוכנה שנרשמה כנכס. פיץ' (Fitch) זיהתה זאת שלושה שבועות לפני הקריסה, ועיתון מקומי חשף זאת בתחקיר חודשיים קודם. אנו מעריכים שהבנק שימש את הקבוצה כמקור מימון זול". "חשבונות ונתוני הלקוחות שדלפו יאפשרו הונאות מותאמות אישית" בסעיף התובנות כתבו החוקרים: "בנק דיגיטלי צריך תוכנית פירוק דיגיטלית. כשאין סניפים, סגירת הבנק משתקת חלק גדול מהמשק בבת אחת. היה ריכוז של כסף ציבורי: מוסדות פנסיה וגופים ציבוריים צריכים מגבלה על חלק הפיקדונות בבנק אחד, במיוחד בבנק צעיר שצומח מהר". "מיליוני לקוחות מחפשים מידע על ההחזר", כתבו. "צפוי גל הונאות, הודעות מתחזות, אפליקציות מזויפות ושיחות טלפון על 'החזר'. חשבונות ונתוני הלקוחות שדלפו יאפשרו הונאות מותאמות אישית". "על בנקים דיגיטליים וחברות פינטק לבנות תוכנית רציפות עסקית, המאפשרת להפעיל את מערכת הליבה גם בלי ספקית ה-IT, עם גישה לכסף בזמן סגירה". "קריסת הבנק אינה סיפור על כשל טכנולוגי ואינה עדות לקריסת בנקאות דיגיטלית", סיכמו חוקרי קלירסקיי, "המודל הדיגיטלי איפשר לבנק לגייס כסף מהר מאוד מהציבור ומהמדינה, וגרם לכך שהסגירה פגעה בכולם בבת אחת. סימני האזהרה היו גלויים בנתונים: יחס חריג בין תוכנה להון, תשלומים גדולים לספקית IT קשורה, וחשבונות לווים שמופעלים על ידי עובדים שלה. קריסה יוצרת הזדמנות להונאה ממוקדת, וכיבוי מלא מגביר את הפאניקה". מה בישראל? בישראל, הוראת ניהול בנקאי תקין 362 של בנק ישראל מסדירה שימוש בשירותי ענן. חוקרי קלירסקיי מציעים לבחון את השאלות הבאות גם לאור ההוראה: "מי בעל סביבת הענן של מערכת הליבה שלנו? מי יכול להיכנס אליה אם הספק או ההנהלה לא זמינים? האם אפשר להפיק היום, בתוך יום, קובץ של כל המפקידים עם הסכום המבוטח לכל אחד? האם הרישיון של מערכת הליבה מתבטל בפירוק, במכירה או בסכסוך עם הספק? האם קוד המקור מופקד בנאמנות? האם יש בתוכנה של ספק קריטי מנגנון רישיון שיכול להשבית את המערכת? מי בדק? האם יש ספק טכנולוגיה שקשור לבעל השליטה, ואיך התשלומים אליו מדווחים? לגופים מוסדיים: כמה מהכסף שלנו נמצא בבנק אחד, ומה קורה לנו אם הבנק נסגר מחר?".

רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים ביצעה השנה פרויקטי בינה מלאכותית, לשיפור השירות לאזרחים ולקיצור תהליכי הגבייה. חלק מהפרויקטים נערכו בעזרת מומחי נס ולאור ההצלחה שלהם, בכוונת הרשות לערוך עוד פרויקטי AI ב-2027 – כך אמר לאנשים ומחשבים שלום בורשטיין, סמנכ"ל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות. הרשות מהווה יחידת סמך במשרד המשפטים, והיא אמונה על מערכת ההוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – שהן שתי היחידות המרכזיות בה, וכן מינהל הגבייה הממשלתי ויחידות חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הארגון קם ב-2009 כיחידת סמך של המשרד. יש לרשות שתי מערכות IT ליבתיות, פרי פיתוח עצמי: כלים שלובים ואבן בוחן. מערכת כלים שלובים מנהלת את התיקים של ההוצאה לפועל. היא מטפלת מדי שנה במאות אלפי תיקים, מתוך כשני מיליון בכולל, וב-17 מיליון בקשות, ומנתבת כספים בסך שלושה מיליארד שקלים. מערכת אבן בוחן מנהלת את תיקי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. היא מטפלת מדי שנה ב-1.7 מיליון תיקים של חייבים שלא שילמו, בהיקף של יותר ממיליארד שקלים. לצד אלה ישנן מערכות לווין לנושאים שונים. בורשטיין משמש בתפקיד כשנתיים, ולפני כן הוא היה מנהל פרויקט מערכות הליבה בהוצאה לפועל. צוות ה-IT שבראשותו מונה יותר מ-100 עובדים, רובם במיקור-חוץ, והיקפם משתנה בהתאמה לפעילות. 91% מהתיקים ברשות נפתחים מרחוק "השנה, החלפנו את מערכת ה-CRM של מיקרוסופט במוקד השירות, שמונה יותר מ-200 נציגים, ובשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, הגרנו לסיילספורס, בפרויקט שארך כארבעה חודשים", ציין בורשטיין. "כחלק משיפור השירות לאזרחים.יות", הסביר, "אנחנו נמצאים בדיגיטל שנים ומרחיבים תהליכי דיגיטציה, כדי לחסוך מהחייבים הגעה פיזית ללשכות שלנו. פתחנו לפני שנים אזורים אישיים לאזרחים, המאפשרים מצב שבו 91% מהתיקים נפתחים מרחוק". מימוש תפיסת "ענן תחילה" "אנחנו מממשים את תפיסת 'ענן תחילה', והאצנו את המעבר לנימבוס בעזרת מומחי נס", הוסיף. "בתחילת השנה בנינו תשתית ואזור אישי שמותאם למעבר לענן. הפרויקט המורכב ארך כשנה וחצי, בעלות של מיליוני שקלים בודדים – והסתיים בהצלחה". "בנוסף", ציין בורשטיין, "ביצענו שני פרויקטי DR (התאוששות מאסון), ואתר במרכז הארץ מועבר לגוגל קלאוד, במהלך שיושלם השנה". "בגלל המעבר לנימבוס, פתחנו בסדרת פרויקטי AI במערכת כלים שלובים. בנוסף, ערכנו פרויקט להעברת מאות מיליוני מסמכים לענן. הפרויקט, שנערך בשיתוף אנשי נס, מתגלגל – אנחנו ממשיכים להעביר אליו מסמכים", אמר. "כמו כן, ערכנו פרויקט AI, גם הוא בשיתוף נס: תרגום תקצירי החלטות ותמלול פרוטוקולים, עם כלי AWS", ציין. "בהוצאה לפועל נחתמות כשני מיליון החלטות שיפוטיות מדי שנה ומנוהלים עשרות אלפי פרוטוקולים, חלקם בשפה משפטית מורכבת. כל לקוח, עורכת דין או אזרח מקבל.ת את תקציר ההחלטה בשפה פשוטה, או בתרגום לרוסית או לערבית". "עוד פרויקט בינה מלאכותית שביצענו הוא פתיחת תיקי שטרות. פתיחת תיק דורשת הזנה ידנית של נתונים רבים: פרטים, סכומים, תאריכים וחוקים עסקיים של ההוצאה לפועל. הכנסנו כלי שטוען את מסמך הסירוב מהבנק, ואנחנו טוענים את הנתונים. כך מתקבלים יותר דיוק ואמת. המיזם הקל על פתיחת תיק, שהינו 'עסק' לא פשוט לפעול בעולם משפטי מורכב: הפרויקט בוחן את כלל התהליכים והאישורים ומספק עליהם חיווי. הבאנו לקיצור התהליך במאות אחוזים – מ-12 ימים לימים ספורים. המערכת מטפלת במאות אלפי תיקים, מתוכם עשרות אלפי תיקים חדשים של שטרות שנפתחים מדי שנה. ראינו כי טוב, וב-2027 נפתח סוגי תיקים נוספים במערכת", אמר בורשטיין. "כמו כן", ציין, "הכנסנו במערכת כלים שלובים צ'ט שמבוסס על ג'מיני של גוגל, וגם את הפרויקט הזה ערכנו עם מומחי נס. יש במערכת מידע רב, חלקו מבוזר וכולל מידע ומסמכים רבים. הצ'ט מחפש בתיק מידע ושולף את הנתונים המתאימים בהתאם לשאילתות של המחפש, עם הקשר וייחוס. המהלך חוסך את הזמן לקבלת החלטות". רוח גבית מלמעלה בורשטיין ציין את העובדה שלפיה למהלכים כאלה נדרש גיבוי של ההנהלה. הוא אמר כי "אנחנו זוכים לרוח גבית ממנכ"ל הרשות, אורי ולרשטיין, ומסגנו, דן בן סימון, המנמ"ר הקודם. העבודה עם מומחי נס לא מובנת מאליה: חטיבת המחשוב בראשותי והם פועלים כשותפים, ולא כספקית IT ולקוח". לסיכום אמר בורשטיין כי "זאת תקופה מרגשת עבורנו. נמשיך לפתח עוד ועוד פתרונות, לטובת שיפור השירות וסיוע לאזרחים".

ב-2 בנובמבר פרסם מערך הסייבר הלאומי אזהרה דחופה לרשתות השיווק, לחברות המזון ולמרכזים הלוגיסטיים, בעקבות גל מתקפות באירופה שבו נפגעו מערכות קירור והקפאה. התוקפים ניצלו חולשות בבקרים המחוברים לאינטרנט, שינו הגדרות טמפרטורה והפעילו מערכות הפשרה. בניגוד למתקפות כופרה מוכרות, המוקד באירועים אלה לא היה הצפנת קבצים או גניבת מידע, אלא פגיעה בתהליך פיזי. המקרים הללו, שעליהם דווח בהרחבה באנשים ומחשבים, מדגישים את הסיכון שבמתקפות על מערכות OT (Operational Technology), כלומר טכנולוגיה תפעולית. אלו מערכות חומרה ותוכנה השולטות בתהליכים פיזיים, בציוד תעשייתי ובתשתיות חיוניות. בניגוד למתקפה על מערכות מידע ארגוניות, תקיפה של מערכת תפעולית עלולה לגרום להשבתת קווי ייצור, לנזק סביבתי ואף לסיכון חיי אדם. ההנחיות שפרסם מערך הסייבר הלאומי נכונות וחיוניות: לוודא שהבקרים אינם חשופים לאינטרנט, להחליף סיסמאות ברירת מחדל, לעדכן מערכות, להפעיל אימות רב-שלבי ולהתקין התראות עצמאיות. אבל זהו רק קו ההגנה הראשון, משום שהוא עונה בעיקר על השאלה כיצד מונעים חדירה למערכת. השאלה המורכבת לא פחות היא מה עושים כאשר תוקף בכל זאת מצליח להיכנס. איום ותיק שחזר לכותרות האיום על מערכות תפעוליות אינו חדש. כבר בפברואר 2019 איתרו חוקרים ישראלים בקרי קירור חשופים לאינטרנט, לרבות בישראל, שאליהם ניתן היה לגשת באמצעות סיסמאות ברירת מחדל. במערכות כאלה, שינוי של הגדרות תפעוליות עלול להתבצע בקלות יחסית אם לא הוגדרו אמצעי הגנה מתאימים. באפריל 2023 נפגעו מערכות בקרה בכמה חוות בעמק הירדן ובתשתיות מים בצפון הארץ. לפי הדיווחים מאותה תקופה, בחלק מהמקרים היו מערכות הבקרה חשופות לאינטרנט, ונעשה שימוש באמצעי גישה שלא אובטחו כראוי. בחוות שנפגעו נדרשו העובדים לעבור להשקיה ידנית. בנובמבר אותה שנה השתלטו תוקפים המזוהים עם איראן על בקר מתוצרת חברה ישראלית במתקן מים בפנסילבניה שבארצות הברית. גם האירוע הזה המחיש כיצד מערכת תפעולית המחוברת לרשת עלולה להפוך ליעד לתקיפה, אפילו כאשר היא חלק מתשתית שנראית מקומית ומוגבלת. כבר בדוח משנת 2022 הזהיר מבקר המדינה, בהסתמך על מסמכי רשות המים, מפני החמרה באיומי הסייבר על משק המים הישראלי. האירועים שהתרחשו מאז מדגישים את החשיבות של אבטחת מערכות הבקרה, ולא רק של מערכות המידע הארגוניות. הבעיה היא גם מבנית. ציוד תפעולי מתוכנן לעיתים לפעול במשך 15 עד 20 שנה, וביצוע עדכונים עלול להצריך השבתת מערכות חיוניות. במרכז לוגיסטי, למשל, השבתת בקר קירור לצורך עדכון עלולה לפגוע בפעילות השוטפת, ולכן ארגונים נוטים לדחות פעולות תחזוקה. לכך מצטרפת הגישה המרוחקת של ספקי תחזוקה חיצוניים. חיבור כזה מאפשר ניטור ותיקון תקלות בלי להגיע פיזית לאתר, אך בהיעדר הגנות מתאימות הוא עלול לשמש גם נקודת כניסה לתוקפים. כפי שהמחישו המתקפות על מערכות הקירור בצרפת, מערכות ישנות המחוברות לרשת עלולות להפוך לפגיעות במיוחד. מה צריך להוסיף להגנות הקיימות? הצעד הראשון הוא הקמת מערכת התראה עצמאית, שאינה תלויה בבקר שעליו היא מפקחת. באחד המקרים שעליהם דווח בשטוקהולם חלפו שלוש שעות וחצי מרגע התקיפה ועד לגילויה. כאשר ההתראה עצמה מועברת דרך בקר שנפרץ, תוקף שהשתלט עליו עלול לשנות גם את ספי ההתראה ולמנוע את העברת האזהרה. לכן נדרשים חיישנים ואמצעי רישום עצמאיים, המשדרים בערוץ תקשורת נפרד ממערכת הבקרה. יש לנטר גם שינויי תצורה חריגים, כגון העלאת טמפרטורת היעד, שינוי מועדי ההפשרה או מתן פקודות ניהול בשעות לא שגרתיות. הצעד השני הוא בקרה הדוקה על הגישה של ספקים חיצוניים. כל טכנאי צריך להשתמש בחשבון אישי, עם אימות רב-שלבי והרשאות הניתנות לזמן מוגבל בלבד. רצוי לתעד את החיבורים ולבחון את הפעולות שבוצעו במסגרתם. את הדרישות האלה יש לעגן גם בהתקשרויות החוזיות עם ספקי השירות, לרבות חובות דיווח על אירועים וביצוע בדיקות אבטחה תקופתיות. האחריות להגנת המערכת אינה מסתיימת כאשר הארגון מעביר את התחזוקה לספק חיצוני. הצעד השלישי הוא קיום תרגילים משותפים לאנשי הסייבר ולמנהלי התפעול והלוגיסטיקה. תרגיל כזה צריך לדמות, למשל, תקיפה המתרחשת בלילה ופוגעת במקביל במערכות הקירור של כמה מרכזים לוגיסטיים. הוא חייב לבחון לא רק את התגובה הטכנולוגית, אלא גם את ההחלטות התפעוליות שיידרשו בעקבות האירוע. מי מקבל את ההתראה הראשונה? מי מחליט מתי לעבור להפעלה ידנית, ולפי אילו קריטריונים פוסלים סחורה שאוחסנה בטמפרטורה לא מתאימה? מי אחראי לספק פתרונות קירור חלופיים, ומי מרכז את הטיפול באירוע מבחינת אבטחת המידע? אלו שאלות שחשוב לענות עליהן לפני שמתרחשת תקיפה, ולא תוך כדי משבר. תרגול משותף מאפשר לארגון לזהות מראש פערים בין צוותי הטכנולוגיה, האבטחה והתפעול, וליצור שיטת עבודה שתאפשר להגיב במהירות גם בתנאים של אי-ודאות. לא לחכות למקרר המחומם הבא מודיעין סייבר מוקדם יכול להוסיף שכבת הגנה חשובה. בין גל התקיפות בצרפת לבין הגל השני באירופה חלפו כשלושה שבועות, פרק זמן שארגון ערני יכול לנצל כדי לבדוק את חשיפת מערכותיו, לעדכן נהלים ולתרגל את תגובתו. כדאי לעקוב אחר התרעות מערך הסייבר הלאומי, דיווחי יצרני הבקרים ומידע על מתקפות דומות במדינות אחרות. במערכות המתאימות ניתן לשלב גם הגנות פיזיות, כגון מפסק המזהה טמפרטורה גבוהה באופן חריג בגופי ההפשרה, אם כי הוא לא בהכרח יזהה שינוי מתון והדרגתי בטמפרטורה. אפשר וצריך להתאים את שכבות ההגנה למערכות ולסיכונים של כל ארגון. אולם מי שיבחר להמתין לתקיפה הבאה כדי לברר כמה זמן דרוש לו לזהות את האירוע, עלול לגלות את התשובה בחמש וחצי בבוקר, מול מקרר מחומם.   אסף חזן הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של קספרסקי ישראל

האקרים הצליחו להגיע ל-EFS – שירות הדם הלאומי של צרפת: הם השיגו גישה למערכות בקרה והעלו את הטמפרטורות בשלושה מחסני קירור, שמחזיקים מוצרי דם חיוניים. ככל הנראה המדובר בהמשך ובהסלמה של שרשרת מתקפות סייבר על מקררים ומקפיאים ברחבי אירופה, שאירעה באחרונה. שירות הדם הצרפתי מסר כי סף הטמפרטורה וההפשרה הועלה ל"רמות גבוהות מאוד" במהלך המתקפה, והוסיף כי מערכות ההתרעה שלו אפשרו לטכנאים להתערב, לפני שהמוצרים נחשפו לחום. המתקפה, נמסר, אירעה בלילה שבין א' ל-ב' בשבוע שעבר. ???? L’Établissement français du sang (EFS) indirectement visé par une cyberattaque : des réserves de produits sanguins menacées ! Des pirates auraient manipulé les températures de chambres froides exploitées par Coolworld, prestataire de l’EFS, contenant notamment du plasma destiné aux transfusions. https://t.co/jJJSunXI2d — FrenchBreaches (@Frenchbreaches) November 4, 2026 מוסקבה מנהלת קמפיין חבלה באירופה? EFS מפעיל את עירויי הדם הציבוריים בצרפת: הוא אוסף, בודק, מכין ומפיץ מוצרים כגון דם, פלזמה וטסיות דם, ליותר מ-1,900 בתי חולים ברחבי המדינה. כך, הוא תומך ביותר ממיליון מטופלים בשנה. המתקפה התרחשה במקביל למתקפה על המקררים והמקפיאים בסופרמרקטים בשבע מדינות אירופאיות, שהגיעה ל-50 מעלות צלזיוס, וגרמה לנזק ולהשלכת מזון בשווי מיליוני יורו. המקרה מצטרף לגל מתקפות שהיה בצרפת בחודש שעבר, אז האקרים השתלטו על יחידות קירור בכ-700 סופרמרקטים ברחבי המדינה. מקרה דומה קרה בארה"ב בתחילת אוגוסט, אז סדרת תקלות מסתוריות התחוללה במקררים בחנויות הממוקמות בלפחות שישה בסיסים צבאיים. הפנטגון חוקר חשד לפריצת סייבר. גם במקרה זה, כמו במתקפה בתחילת השבוע, לא דווח מפי קהילת האבטחה העולמית, ספקיות אבטחה, או הקורבן – מה זהות התוקפים. מנגד, אף קבוצת האקרים לא נטלה אחריות על המתקפה. ???? EUROPE’S SUPERMARKET FRIDGES HIT BY CYBERATTACKS! Stores across five countries report hacked cooling systems, with temperatures allegedly pushed as high as 50°C. Food stocks are being destroyed. A supermarket’s weakest link may now be its freezer. #CyberSecurity #Europe https://t.co/4jHoeYrOeN — Subhankar Bera (@subhankar_org) November 2, 2026 בימים ד' ו-ה' בשבוע שעבר נערכו דיונים בתקשורת באירופה, ומומחים חששו והעריכו כי מדובר בשרשרת של מתקפות היברידיות הנערכות בחסות הממשל הרוסי, כחלק מההסלמה במערכה הנמשכת בינו לבין אוקראינה. גורמי מודיעין מערביים אמרו ושבו לומר, כי מוסקבה מנהלת קמפיין חבלה באירופה, שלובש צורות רבות. לדברי רייף פילינג, מנהל בכיר למודיעין איומים בסופוס (Sophos), "הפרשנות הסבירה ביותר לאירועים היא שזה היה 'איתות להצהיר על מצב היכולת בסייבר (של התוקף – י"ה)' ולהדגים את יכולתו, או – שמדובר בפעילות של האקר בודד". EFS מסר שהמתקפות פגעו בחנויות קירור שמנוהלות על ידי הקבלנים שלו. מוצרים מאוחסנים בחדרים הפגועים, שהכילו שקיות פלזמה להעברת עירויים וייצור תרופות – הועברו לאתרים אחרים. השירות עובד בשיתוף עם ANSSI, סוכנות הסייבר הלאומית של צרפת, ועם משרד הבריאות הצרפתי. "האירוע לא השפיע על אספקת הדם במדינה", אמר צ'רלי דובואה, דובר ה-EFS. "יש לנו צוות הפועל מסביב לשעון, כי דם יכול להידרש בכל עת. מחסני הקירור קיבלו אזהרות והעבירו את הדם למקררים אחרים, שלא היו מחוברים".

דמיינו בוקר די שגרתי: הקפה עוד חם ובמייל, בין כל ההודעות, אתם מזהים כאלה שמגיעות משלוש קולגות – מנהלת השיווק ראתה כלי שמייצר קמפיינים, מנהל הכספים שמע על פתרון שמקצר את סגירת החודש והמנכ"ל חזר מפגישה עם שאלה: אנחנו כבר עושים משהו עם זה? לכל הודעה מצורפת אותה בקשה צנועה: "רק תבדקו". זוהי באמת בקשה הגיונית: אף אחד לא רוצה לפספס הזדמנות טובה, ובוודאי שלא להיות מי שיגלה מאוחר מדי שהמתחרים כבר שם. אלא שבין "רק תבדקו" לבין תשובה שאפשר לסמוך עליה יש כמה דברים שלא הופיעו בהדגמה: התאמה למערכות, בדיקת מידע והרשאות, שיחה עם המשתמשים, ולעיתים גם בירור של מה הכלי אמור לפתור מלכתחילה. הבדיקה יכולה להיות קצרה. ההצטברות – פחות. חמש התנסויות קטנות מתחרות על הזמן שלכם עם פרויקט שכבר התחייבתם לסיים, תחזוקה שאי אפשר לדחות ושאלות מהשטח. גם כשההתנסות בחינם, תשומת הלב הארגונית לא. לא צריך לבחור בין סקרנות לבין מיקוד. אפשר להתחיל בהבחנה פשוטה: מעניין להכיר, כדאי לעקוב או נכון לבדוק עכשיו. לא כל כלי מסקרן חייב להפוך למשימה ולא כל דחייה היא התנגדות לחדשנות. לפעמים היא הדרך לתת להזדמנות אחרת את הזמן שמגיע לה. בפעם הבאה שמגיעה המלצה, שווה לצרף אליה שאלה אחת: מה קרה אצלנו שהופך את הבדיקה הזאת לחשובה דווקא עכשיו? אולי יש צורך דחוף, אולי זו הזדמנות שלא זיהיתם ואולי אפשר לשמור את הקישור בלי לפתוח עוד חזית. השאלה אינה אם הכלי מרשים, אלא אם הוא ראוי כרגע למקום ביומן. אם גם אצלכם רשימת הדברים ש-"חייבים לבדוק" מתארכת מהר יותר מהיומן, אנחנו, באקספריס (Experis), מזמינים אתכם לפנות זמן לשיחה על מה שמאחורי הרשימה. במפגש המשותף עם מועדון C3 של אנשים ומחשבים, From Ambition to Impact, שיתקיים ביום ה' הבא, ה-19 בנובמבר, בריברסייד בתל אביב, ידברו מנמ"רים ומובילי טכנולוגיה על הבחירות, המתחים וההזדמנויות שבין החדשנות לבין המציאות הארגונית. הצטרפו אלינו – הפעם לא כדי לבדוק עוד כלי, אלא כדי להחליף נקודות מבט. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

מיקרוסופט, לפי דיווחים, מביאה לידי סיום את חוזה חכירת תשתיות ה-AI מענקית המחשוב אורקל. מדובר בסיום הדרגתי של החוזה שמיקרוסופט חתמה עם יריבתה הגדולה במהלך 2023, בסכום שלא פורסם. העסקה נחתמה כחלק ממאמציה של הענקית מרדמונד להבטיח לעצמה משאבי AI לקידום מנוע החיפוש המעודכן של החברה ופרויקטי בינה מלאכותית אחרים. לא מדובר במקרה נקודתי: מיקרוסופט מבצעת בימים אלה הערכה כללית של כלל השימוש שלה בתשתיות בינה מלאכותית של ספקיות חיצוניות, לקראת ההשקה של מעבדי ה-Maia שלה, שמיועדים למשימות היסק – והרבה פחות לאימון AI. לאורך השנים האחרונות החברה שכרה תשתיות AI מחברות חדשות יחסית בתחום השרתים, כמו קור-ווייב, אנסקייל ונביוס, בהיקפים של 80 מיליארד דולר ויותר. כעת, מיקרוסופט מעריכה את הכול מחדש, בעיקר בהיבט של הביצועים והתמורה לכסף שהיא מקבלת עבור ההשקעה החיצונית שלה בתשתיות אלה. עם זאת, היא לא מתכוונת לבטל לחלוטין את ההשקעות החיצוניות שלה בתשתיות AI. למה מיקרוסופט מבצעת את הבחינה מחדש? הסיבה העיקרית לבחינה הכללית של מיקרוסופט את אסטרטגיות שיתוף הפעולה שלה עם ספקיות שרתי AIK חיצוניות היא שמנהלים בחברה הביעו אי שביעות רצון מהעלויות הגבוהות ומהעיכובים בפרויקטים הכרוכים בעבודה עם חלק מהן. זה בא לידי ביטוי בהגברת הפיקוח על הפרויקטים האחרים שלה בתחום, כולל פרישה מכמה פרויקטים בעלי סיכון גבוה יותר – תוך בדיקה האם להמשיך ולחתום על חוזים חיצוניים בתחום הזה. במקרה של אורקל, הטענה המרכזית שהועלתה בדיונים בתוך מיקרוסופט היא שהמשאבים שהחברה שוכרת כבר לא מספיקים, עקב התפתחות המפרטים הטכניים עבור תשתיות ה-AI שהיא מציעה ורוצה להציע ללקוחות הסופיים שלה. מדובר בשרתים שמשתמשים במעבדים גרפיים ישנים יחסית של אנבידיה, כך שכיום, הערך המעשי שלהם עבור מיקרוסופט הרבה יותר נמוך. אורקל: "הביקוש לתשתית ה-AI שלנו נותר חזק" בתגובה לפרסומים הודיע דובר מטעם אורקל כי "הביקוש לתשתית ה-AI שלה החברה נותר חזק, כולל למעבדים גרפיים מהדור הישן". אמירה זו מגיעה אחרי שאורקל הצהירה באחרונה כי מחירי החידוש עבור חלק מהמעבדים הגרפיים שהיו בשימוש בארבע שנים היו גבוהים ב-20% ממחירי החוזה המקוריים – כתוצאה מהביקוש הגדול לחכירת תשתיות AI. אורקל, לפי דו"ח שלה ממאי האחרון, רשמה הכנסות של כ-34 מיליארד דולר משירותי השכרת הענן שלה – גידול של 77% לעומת השנה הקודמת. ענן הוא הפלטפורמה שעליה נבנות, מופעלות ומונגשות תשתיות ה-AI.

לקראת Red Hat Innovate Together, שיתקיים בשבוע הבא, שוחחנו עם ראם חזן, מנהל מכירות אנטרפרייז לנובו–אינפינידט. ראם, מהם האתגרים המרכזיים בהם אתם נתקלים כיום? "אחד האתגרים המרכזיים הוא תכנון תשתיות הווירטואליזציה בצורה נכונה. דמיינו את הסיטואציה הבאה: לאחר חודשים של בחינה, POC, דיוני ארכיטקטורה וקבלת החלטות, הארגון מתקדם לשלב הבא באסטרטגיית הווירטואליזציה שלו. Workloads ראשונים עוברים ל-RedHat OpenShift Virtualization ובהדרגה מצטרפות אליהם מאות ואף אלפי מכונות וירטואליות ומערכות קריטיות. בשלב הזה השאלה כבר אינה האם הטכנולוגיה עובדת בתנאי מעבדה וה-POC מצליח, השאלה היא כיצד היא מתנהגת ב-Production תחת עומסים אמיתיים ובקנה המידה של ארגון אנטרפרייז. כאשר עולה דרישה שלא נצפתה מראש, מתגלה בעיית אינטגרציה, או נדרשת התאמה לסביבה מורכבת, חשוב לדעת מי נמצא בצד השני של הטלפון. זו אחת השאלות המשמעותיות שארגונים צריכים לשאול כשהם מתכננים את הדור הבא של תשתיות הווירטואליזציה שלהם". כיצד רד האט ואינפינידט פותרות את האתגר? "שיתוף הפעולה בין אינפינידט לרד האט נבנה בדיוק על מנת לפתור את האתגר הזה. כיום שתי החברות עובדות יחד במספר רב של ארגוני אנטרפרייז (Enterprise) בישראל ובעולם כדי לספק שקט תעשייתי בסביבות הגדולות והמורכבות ביותר. בחלקם הגדול, OpenShift פועל ב-Production כבר זמן רב על גבי מערכות אינפינידט, בחלקם כבר פועלות גם סביבות OpenShift Virtualization בייצור, ובאחרים מתקיימים תהליכי בחינה ומעבר. מערכת האחסון הארגונית InfiniBox משתלבת עם OpenShift באמצעות CSI Driver מוסמך, ותומכת כמובן גם ב-OpenShift Virtualization. אבל תאימות טכנולוגית היא רק נקודת ההתחלה. מאחורי האינטגרציה מתקיים שיתוף פעולה שוטף וישיר בין צוותי הפריסייל, המוצר והפיתוח של שתי החברות". תן דוגמה ליישום מוצלח אצל אחד הלקוחות המשותפים שלכם. "אצל אחד הלקוחות המשותפים בישראל, ארגון אנטרפרייז גדול, פועלות על גבי אינפינידט סביבות OpenShift ו-OpenShift Virtualization בקנה מידה משמעותי. לאורך הפרויקט עלו דרישות שנבעו מסביבת Production אמיתית. במקום להמתין לתהליכי פיתוח ארוכים או ל-Roadmap עתידי, צוותי אינפינידט ורד האט עבדו יחד מול הלקוח, ובחיבור ישיר לצוותי המוצר והפיתוח כאן בישראל. דרישות מהשטח הפכו להתאמות, פיתוחים וגרסאות מעודכנות, שסופקו ללקוח בתוך ימים ושבועות, לא חודשים ושנים, עד לשביעות רצון מלאה. עבור ארגון אנטרפרייז מדובר בערך משמעותי. כאשר עולה צורך אמיתי ב-Production, הלקוח יודע שמאחורי הטכנולוגיה קיימת מערכת יחסים שמחברת אותו במהירות לאנשים שמפתחים את המוצרים עצמם בשני הצדדים, ויכולה להפוך צורך מהשטח לפתרון בקצב שרלוונטי לארגון. אין ספק שהמבחן האמיתי של מערכות כאלו הוא ב-Production. אותו לקוח נדרש בהמשך להתמודד עם אירוע אמת משמעותי באחד מאתרי המחשוב שלו, אשר הושבת לחלוטין. ארכיטקטורת ה-Active Active של אינפינידט נכנסה לפעולה, וסביבת ה-IT המשיכה לספק שירות מהאתר השני, באופן שקוף וללא הפרעה מורגשת למשתמשים. ברגע כזה השקפים במצגת כבר פחות מעניינים. מה שחשוב הוא היכולת של התשתית לעבוד בשטח, ב-Production, תחת עומס ובקנה מידה גדול, ולהמשיך לספק את השירותים הקריטיים של הארגון. היכולת לספק שקט תעשייתי בשכבת התשתית היא ערך משמעותי עבור כל ארגון אנטרפרייז, ובוודאי כשהסביבה גדולה, מורכבת וקריטית. בדיוק בסביבות האלה נמצאת אינפינידט בליבת העשייה שלה. ככל שהסביבה גדולה, מורכבת וקריטית יותר – כך הערך שאינפינידט מביאה לארגון גדל". מהן תוכניות ההמשך לשיתוף הפעולה בין החברות? "שינויים מסחריים בשוק הווירטואליזציה גורמים כיום לארגונים רבים לבחון מחדש את הפלטפורמות שעליהן הם מריצים את המערכות שלהם. Red Hat OpenShift Virtualization היא האפשרות המובילה שנבחנת בתהליך הזה. כאן נמצא גם הבסיס להעמקת שיתוף הפעולה בין אינפינידט לרד האט. שתי החברות עובדות יחד כדי לאפשר ללקוחות להעביר workloads גדולים, מורכבים וקריטיים לארכיטקטורה המשותפת. השינוי שמתרחש כיום בעולם הווירטואליזציה כנראה לא יסתיים במעבר חד מפלטפורמה אחת לאחרת. בשנים הקרובות ארגונים ימשיכו להפעיל במקביל מכונות וירטואליות, קונטיינרים ושירותי ענן מספקים שונים תוך כדי המעבר, על מנת לשמור על רציפות עסקית. בעולם כזה, שכבת האחסון חייבת לשמש כעוגן ולהוות את האלמנט היציב בארכיטקטורה. היא צריכה לאפשר לארגון לשנות את פלטפורמות המחשוב שמעליה באופן גמיש ודינמי, בקצב הנכון לארגון, ועם יכולת ניידות מלאה בין פלטפורמה אחת לשנייה".  מה תציגו בכנס Innovate Together של רד האט? "יחד עם רד האט נציג Use Case אמיתי מהשטח. נציג כיצד נראה שיתוף פעולה יעיל בסביבת אנטרפרייז בקנה מידה גדול, אילו אתגרים פגשנו בדרך, כיצד צוותי שתי החברות נתנו להם מענה משותף ומה ניתן ללמוד מהניסיון הזה כשאתם מתכננים את הדור הבא של תשתיות הווירטואליזציה של ארגונכם".