"דבר ידוע היטב הוא שמידע בזמן חירום הוא צורך קיומי. אבל לא צריך לחשוב רק במושגים של כמה פעמים זה יכול לקרות בשנה. בדרך כלל, התכנון של מוקדי חירום מתייחס ומאופיין למצבי שגרה פלוס - וכאן מתחילה הטעות. תכנון טכנולוגי, ובכלל, נכון היה יכול למנוע את האסון בשכונת התקווה", כך אמר חגי דפנה, מנכ"ל תנופה, מומחה להיערכות בחירום בערים חכמות וחבר הנהלת המכון הישראלי לערים חכמות. דפנה התראיין לאנשים ומחשבים בעקבות אסון המעלית המוצפת שאירע שלשום (ש') בשכונת התקווה בתל אביב, שבו נהרגו דין שושני וסתיו הררי. בחקירה ראשונית של האירוע התגלו תקלות רבות בניהול מוקדי החירום הקשורים לו, בפרט זה של שירותי הכבאות. כך, בשעות הבוקר של שבת ענה המוקד ל-200 קריאות בשעה, בעוד שמספר הקריאות שהוא קיבל באותו פרק זמן עמד על יותר מ-2,000. "נראה שבעצם ההגדרה והתכנון של המוקד היה די ברור שבשעת חירום אמיתית הוא לא יוכל לתת מענה. אסור שבשעת חירום, כשבן אדם שזקוק למידע או לחלופין לסיוע מציל חיים, לא יהיה לו מענה, כי אז יכולים להתרחש שני דברים: האחד - שהוא ייפגע, והשני - שהוא יחשוב שאין לו עם מי לדבר ואז הוא ינסה לבד דברים שהוא חושב שנכון לעשות אותם. לפעמים זה גרוע יותר מפגיעה", אמר דפנה. צריך לשנות את החשיבה "אם נחסמים צירים ואי אפשר ללכת לבית ספר יום אחד זה לא נורא. אם חוסמים וצריך לאגור אוכל ליומיים במקום יום או לחמישה ימים במקום שלושה, זה אולי מסובך אבל גם לא נורא. אבל כשמדובר באמצעי שיש לו מענה קיומי צריך לחשוב לפי שיאים, שבדרך כלל מושגים במצבי חירום, ולא לפי שגרות", ציין. הוא חושש שתרחיש דומה למה שקרה הפעם עלול לחזור על עצמו במקרי חירום אחרים, לדוגמה אם וכאשר תהיה שריפה גדולה או רעידת אדמה. "אלה הם מקרים שבהם אנשים יזדקקו להרבה מאוד מידע בנקודת זמן אחת. אפילו במלחמה, לא כל הדברים קורים בדיוק באותם הרגעים. למשל, יש הפוגות של כמה דקות או כמה שעות בין נפילות של טילים, והם נופלים בפיזור של מקומות. לכן, המצבים האלה הם קיצוניים וצריך לתת עליהם את הדעת", טען. מה התשובה למקרי חירום כאלה? "חברות מסחריות יודעות מצוין כי אם לא יהיה מענה לשיחה זה לא טוב, כי הן מפחדות לאבד לקוחות. הן גם יודעות שהמענה המרכזי לכך הוא טכנולוגי. על אחת כמה וכמה, זה מה שצריך להיות במוקדי חירום, כי שם עלולים לאבד לא לקוחות אלא חיי אדם. על ארגוני החירום לחשוב באותם מושגים, ואין סיבה שזה לא ימומש גם שם". אילו פתרונות מועילים אחרים אפשר לממש? "למשל, מרכזי חירום שמהווים בעצם 'רזרבה' - בשוטף הם מחכים לא מחוברים, ומתחברים רק כשצריך אותם, כדי להגדיל את שכבת התמיכה והמענה. במקרה חירום או לקראת מצבים בעייתיים, ניתן להכפיל את כוח האדם במרכז המידע, לפי תכנית מוגדרת. בנוסף, במקרי חירום, צריך שיהיה מישהו מעל מערכת המידע, שידע לנתח את המידע שהיא מספקת במהירות, כדי לכוון היטב את כוחות ההצלה. לוחם ההצלה בשטח לא יכול לדעת מהי התמונה הגדולה. אולי אפשר גם הקצאת ערוצים ייעודיים להעברת הודעות בזמן חירום בלבד. עוד היבט, ולא פחות חשוב: להכשיר את המוקדנים בנתינת מענה נכון לפניות התושבים בזמן חירום". האם יש בעקבות האסון שאירע בשבת סכנה לפגיעה בקשר שבין האזרח לרשות המקומית? "בהחלט. יש עכשיו אנשים בתל אביב שחושבים על היכולת של העירייה לתת מענה לצרכים שלהם כשהם יהיו במצוקה. האם בן אדם יגיד לעצמו במקרה הקשה הבא: אין טעם להתקשר לעירייה כי לא יהיה מענה, ויעשה מה שהוא חושב לנכון? השאלה הזאת בהחלט צריכה להישאל".

כחלק ממונולוג הפתיחה שנשא באירוע הענקת פרסי גלובוס הזהב שהנחה, ושהתקיים אמש (א'), בחר המנחה ריקי ג'רוויס להתרחק במיוחד מפוליטיקלי קורקטיות. למעשה, השחקן הבריטי העז ושטח ביקורת על הענקית אפל ממש מול מנכ"ל החברה, טים קוק, שישב בקהל, על כך שהחברה שלו מייצרת את מכשירי ה-iPhone וה-iPad שלה, כמו גם את מחשבי המקינטוש, ב"סדנאות מיזע בסין". [caption id="attachment_307443" align="alignleft" width="300"] מגיש גלובוס הזהב, השחקן והיוצר ריקי ג'רוויס. צילום: BigStock[/caption] "אפל התגלגלה אל תוך המגרש הטלוויזיוני עם The Morning Show, תכנית מעולה", אמר ג'רוויס על הסדרה המקורית של שירות אפל טי.וי פלוס בה מככבים ריס וויתרספון, סטיב קארל וג'ניפר אניסטון. "דרמה מעולה על חשיבות הכבוד ועשיית הדבר הנכון, שנעשתה על ידי חברה שמנהלת סדנאות מידע בסין", כך התבטא המנחה בלי להסס. המינוח "סדנאות יזע" מתייחס כמובן לעובדה שבעבר הסתבר שוב ושוב שהחברה הסינית המייצרת בעבור אפל את מכשיריה המיוחסים, פוקסקון, מעסיקה בין השאר קטינים או עובדים שתנאי עבודתם מחפירים ושמספקת בעקיפין למעשה משרות היי-טק בתנאי עבדות של ממש, עם משמרות מסביב לשעון, ושאר "פינוקים" שאפל הייתה שמחה להשכיח מהציבור. ג'רוויס - המוכר בעיקר בזכות סדרות הטלוויזיה "המשרד" ו"ניצבים", שאותן כתב וביים יחד עם חברו ושותפו המקצועי סטיבן מרצ'נט, ושבהן גם הופיע בתפקיד הראשי - הוא בעל רזומה עשיר, שכנראה עמד מאחורי האומץ שגילה בהתבטאויותיו. בעבר זכה בשלושה פרסי אמי, בארבעה פרסי באפט"א, וגם בפרס גלובוס הזהב, ממש כמו אלו שקטפו אמש חבריו השחקנים. דיסני, אמזון ואפל - כמו דאע"ש? אגב, הביקורת הלא מרומזת של ג'ארוויס הופנתה לא רק אל אפל במהלך הטקס. הוא למעשה בעיקר סנט בשחקנים עמיתיו ובסלבס שנכחו באירוע. "אתם אומרים ש'התעוררתם', אבל החברות שאתם עובדים בעבורן הן אפל, אמזון ודיסני - אם דאע"ש תשיק שירות סטרימינג, בטח תתקשרו לסוכן שלכם", קבע בציניות. "אם אתם זוכים בפרס הלילה, אל תשתמש בזה כפלטפורמה לנאום פוליטי. אתם לא יכולים לדבר בפני הציבור על שום דבר. אתםה לא יודעים דבר על העולם האמיתי", המשיך ג'ארוויס. "רובכם ביליתם פחות זמן בבית הספר מאשר גרטה תונברג", אמר, "אז אם אתם מנצחים - קומו, קבלו את הפרס הקטן שלכם, אימרו תודה לסוכן שלכם, לאלוהים שלכם ותזדיינו הלאה". ג'רוויס לא ציין במקרה את אמזון ודיסני, שמספקות שירותי סטרימינג, כחברות שמי שמשתף איתן פעולה, כמו עם אפל, צריך לדעתו לשתוק. אמזון מכרה, לכאורה, מוצרים שיוצרו במפעלים זרים שהואשמו בכל כך הרבה עבירות עבודה והעסקה, עד שנכנסו לרשימה השחורה של תאגידים אחרים רבים שלא מוכנים לעבוד איתן. ודיסני? היא למשל הואשמה "בקטנה" בפיטורי עובדים אמריקנים שאותם אילצה להכשיר את מחליפיהם הזרים, שתפסו את מקומם בארצות הברית.

דיפ-פייק הוא אולי התחום הטכנולוגי החם של העשור החדש. הוכחה לכך שהוא גם הולך והופך לנחלת הכל ולמיינסטרימי היא תמונות שנחשפו ומעידות על כך שטיק-טוק - האפליקציה הפופולרית מאוד שמספקת למשתמשיה כלים ליצירת סרטוני וידיאו מוזיקליים בהשתתפותם - עובדת על תוסף בסגנון דיפ-פייק שיוצע בשירות, ויאפשר למשתמשים ליצור קליפים שבהם פניהם מתממשקים לתוך קטעי וידיאו שהוקלטו מראש. אבל עוד לפני טיק-טוק, גם ידיעה אחרת מסוף השבוע מחזקת את הסברה שהטכנולוגיה החדשנית והמתעתעת כבר כאן, כמעט בידינו ולשימומשנו היומיומי. החדשה היא שסנאפ, החברה הבעלים של סנאפצ'ט, רוכשת את חברת AI Factory תמורת כ-166 מיליון דולר. על פי הדיווחים, לסנאפ ו-AI Factory יש היסטוריה די עכשווית - השתיים פיתחו יחד פיצ'ר שמכונה Cameo, שהושק לאחרונה בסנאפצ'ט, המאפשר למשתמשים להעלות את הסלפי שצילמו בווידיאו, ולשלבו במבחר סצינות שנוצרו מראש. אפשר להתנבא לפי הרכישה הזו שגם סנאפצ'ט מעוניינת להתקדם ולפסוע שלובת זרוע אל האופק עם טכנולגיית הדיפ-פייק, כיוון שסנאפ ללא ספק תשפר את יכולתה בתחום באמצעות החיבור ל-AI Factory. בנוגע ל-TikTok, בינתיים, לפי TechCrunch, זו שוקדת על פיצ'ר ישיר יותר בסגנון הדיפ-פייק, שמבקש ממשתמשים לבצע סריקה ביומטרית רב-זוויתית של פניהם, ואז מאפשר להם להוסיף את התמונה שלהם למבחר קטעי וידיאו. לפי הדיווחים, הכלי נראה דומה לאפליקציית עריכת הווידיאו ZAO, המאפשרת למשתמשים להעלות את התמונה שלהם למגוון סצנות מוכרות מהקולנוע, כפי שניתן לראות בציוץ הזה, שבו בחור לא מוכר הופך ללאונרדו דיקפריו ממש. In case you haven't heard, #ZAO is a Chinese app which completely blew up since Friday. Best application of 'Deepfake'-style AI facial replacement I've ever seen. Here's an example of me as DiCaprio (generated in under 8 secs from that one photo in the thumbnail) ???? pic.twitter.com/1RpnJJ3wgT — Allan Xia (@AllanXia) September 1, 2019 וכמה מילים על הדיפ-פייק - הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת בין היתר ליוצרים יומרניים וחדשניים לייצר כיום סרטונים שבהם מופיעות למשל דמויות מוכרות, שנראות אותנטיות לחלוטין – כולל קולן והבעותיהן המדויקים – אבל שהן בעצם זיוף שנישען על יכולות AI. כך קיבלנו סרטון דיפ-פייק שהתפרסם והופץ ברשתות החברתיות, שבו "מארק צוקרברג", מנכ"ל פייסבוק, לכאורה, אומר למצלמה דברים שסביר שלא יודה בהם אודות כוחו ושליטתו בעולם. אלא שההתפתחויות החדשות שעתידות להביא את היכולת לייצר דיפ-פייק לכל משתמש כמעט הן מלהיבות מחד, אך מעוררות מידה מסוימת של דאגה מאידך. במהלך השנים האחרונות ראינו התקדמות משמעותית בטכנולוגיית הדיפ-פייק ווידיאו, ובאפשרות של משתמשים לשלב את פניהם, או פנים של דמויות מוכרות, באלו של אנשים אחרים המופיעים בתוכן וידיאו קיים. כך למשל ניתן לראות בסרטון הזה שעלה ליוטיוב את לא אחר מאשר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הופך לפעוטה נרגשת, על בסיס המקור שהופיע בתכנית הריאליטי האמריקנית Toddlers in Tiaras. הטכנולוגיה הזו, שעוד זקוקה לפיין-טיונינג, משתפרת במהירות, ועל אף שמדובר בדוגמאות מהנות נטו, המתאימות לבידור המונים אונליין, לא קשה לדמיין איך ניתן לקחת את אותה טכנולוגיה ולבצע בעזרתה מניפולציות מפחידות, מסיתות או ממש מסוכנות. למשל, אם דמותו של טראמפ, שתיראה אותנטית לגמרי, תופץ בסרטון שבו הנשיא לכאורה קורא לאנשים לברוח מבתיהם כי הוריקן קטלני או מתקפת חייזרים בדרכם למדינה. והעניין הוא שגם אם יוכח בדיעבד שסרטון היה מזויף, ברגע שנגרם נזק ראשוני, יכול להיות שיהיה מאוחר מדי לתקנו. פוטנציאל הפגיעה בציבור פה הוא משמעותי. זו הסיבה שפייסבוק, גוגל וטוויטר עורכות כיום באופן עצמאי מחקר מקדים כיצד לזהות ולהדגיש מה שהוא תוכן דיפ-פייק, במטרה למנוע פרשנות שגויה. אבל נראה שטיק-טוק וסנאפצ'ט פשוט מוכנות לקפוץ למים העמוקים ולספק למשתמשיהן הנלהבים את הכלים ליצור דיפ-פייק על כלל ההשלכות של הדבר - פאן גדול, אבל גם אפשרות להטיות דעת, הפצת פייק ניוז ומי יודע מה עוד. כדאי לשים לב שהגרסה שמציעה טיק-טוק של הפיצ'ר כוללת גם צבירת נתונים ביומטריים של משתמשיה. מאחורי האפליקציה המהנה עומדת חברת בייט-דאנס הסינית, ובהתחשב בכך שלאחרונה צצו חשדות רבים שהאפליקציה בעצם משרתת את ממשלת סין לצורך איסוף דטה על משתמשים, וכן לטעמי ביון - זה באמת כבר נשמע הרבה פחות כייפי למי שחושב דקה אחת קדימה על השלכות העניין.  

החל מתחילת שנת 2020, ניתן יהיה לרשום שמות מתחם ישראליים לאתרי אינטרנט לתקופה של חמש שנים במקום שנתיים, כפי שהיה מקובל עד כה. בהודעה שפרסם איגוד האינטרנט הישראלי, נמסר כי מטרת השינוי היא לצמצם את המקרים שבהם בעלי מתחמים אינם זוכרים לחדש את הזכות לשימוש, ומאבדים את השם בשל כך. איגוד האינטרנט הישראלי אחראי על הקצאת שמות המתחם תחת הסיומת המדינית של ישראל - IL. - הכוללת את co.il, org.il, gov.il. וכדומה. שם המתחם הוא הבסיס לזהות הדיגיטלית של ארגון או שירות, ולכן בדרך כלל מכיל טקסט המייצג את שם החברה או המותג. לשמות המתחם יש סיומת המסייעת לקבוע את סוג האתר שהכתובת מובילה אליו, ואת המדינה אליה הוא משויך. מודל פעולה זה מאפשר שוויון מלא בין המבקשים לרשום שם מתחם, וזמינות לרישום שמות המתחם ללא שיקולים מסחריים או אחרים. בישראל, האיגוד מנהל מערך של רשמים שהוסמכו לבצע בפועל את פעולת רישום שמות המתחם. [caption id="attachment_181916" align="alignnone" width="600"] שמות המתחם באינטרט. אילוסטרציה: BigStock[/caption] במרשם שמות המתחם הישראלי יש קרוב ל-250 אלף שמות מתחם בסיומת הישראלית IL. כמו במדינות רבות בעולם, המרשם מנוהל על ידי גוף טכנולוגי של החברה האזרחית, שהוא ארגון ללא מטרות רווח. "השינוי בכללי הרישום נעשה לאור פניות שקיבלנו מציבור מחזיקי שמות המתחם הוותיקים, אשר מבינים את הערך האסטרטגי של שם המתחם שלהם במרחב IL לנוכחות האינטרנטית של פעילותם", אמרה אורטל מאלדונדו, מנהלת מרשם שמות המתחם באיגוד האינטרנט הישראלי. "יש לזכור כי בתום חמש השנים, או כל תקופה אחרת שהוגדרה, יש להמשיך ולחדש את תוקף שם המתחם, כדי להחזיק בו. חשוב גם לשמור על עדכון מתמיד של פרטי מחזיק שם המתחם במרשם לאורך כל תקופת הרישום, כדי לקבל את התזכורת לחידוש במועדה". מעבר לצורך בשמירה על הזכות לאתר, מאפשרת תקופת ההארכה לארגונים יציבות במוניטין הארגוני שלהם, ולהפנות תכנים לאתר שלהם לתקופה ארוכה.

"יותר ויותר גופים ציבוריים בישראל - משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, משטרה ועוד - החלו להשתמש בשנה החולפת ברחפנים למטרות שונות. הרחפן הפך להיות כלי עבודה שמחליף דרכי עבודה מסורתיות, ועושה זאת ביתר קלות וביותר יעילות", כך אמר רן קליינר, מייסד גדפין. קליינר התראיין לקראת כנס אנשים ורחפנים 2020 - הכנס הרביעי ברציפות בנושא, שייערך ביום ב' הקרוב במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. לדבריו, "אנחנו רואים שימוש הולך וגדל ברחפנים בקרב גופי חקירות, אכיפה, שיטור וביון. נעשה שם שימוש נרחב בקליטת מידע מחיישנים לצורך יצירת תמונת מצב עדכנית בזמן אמת, ושילוב הנתונים הללו במערכות שליטה ובקרה. בעולם תוכן זה, המיקוד הוא על ביצוע כמה שיותר פעולות אוטונומיות, ופישוט של פעולות מורכבות". "תחום נותני השירותים מבוססי רחפנים התפתח מאוד וצפוי להמשיך ולהתפתח גם השנה, בשל התועלות שהוא נותן ללקוחות ארגוניים במגזרי המשק השונים", הוסיף קליינר. "כך, למשל, היכולת לספק שירותי מיפוי מתקדמים עם יכולות למידול בדו ממד ובתלת ממד. כיום עושים את זה כמעט אך ורק עם רחפנים. אם בעבר חברות מיפוי היו מספקות תמונה, הרי שכיום יש ביכולתן לספק ניתוחים מתקדמים במגוון ממדים, עם מדידות חכמות ומדויקות". "דוגמה נוספת היא הרחפנים בעולם הבנייה", ציין. "הם מסייעים למעקב אחר התכנון מול הביצוע במהלך הבנייה, גילוי חריגות ועוד. רשויות מקומיות מסתייעות ברחפנים כדי לגלות חריגות בנייה, או חברות קבלניות המשליכות פסולת בניין שלא במקומות המיועדים לכך, כמעין הרחבה של מצלמות המעקב, כאשר הכל נעשה בזמן אמת ובמתכונת דיגיטלית. כך, כלל הנתונים נאספים וניתן לעשות להם עיבוד וניתוח לאחר מכן, באופליין". [caption id="attachment_307414" align="alignnone" width="600"] רן קליינר, מייסד גדפין, עם כלי הטיס Spirit One, שאותו תציג החברה בכנס אנשים ורחפנים הקרוב. צילום: גידי אבינרי[/caption] "גם העולם החקלאי נהנה מהיכולות של הרחפנים, במעקב אחר מזיקים, שדות בהם הגידולים מתפתחים יפה מול כאלה שלא ועוד", הוסיף. "gus תחום בעולם הרחפנים הוא חברות סטארט-אפ שמפתחות טכנולוגיות חדשניות, שישתמשו בהן בעתיד", אמר קליינר. "המיקוד העולמי: התפתחות הרגולציות על הרחפנים" "בעולם, המיקוד כעת הוא על התפתחות הרגולציות על עולם הרחפנים", ציין קליינר. "זאת, על מנת לאפשר לרחפנים לעבוד בעוד ועוד מתווי פעילות. למשל, לטוס בצורה בטוחה מעל אנשים ולטוס מרחקים גדולים, מעבר לקו הראייה של מפעיל הרחפן. הדבר יאפשר בעתיד משלוחים אוויריים מבוססי רחפנים. מדובר במגמה חזקה, שכל החברות הכי גדולות בעולם, דוגמת אמזון ואובר, רוצות להיכנס ואף כבר נכנסות אליו. אני מעריך שהשנה תהיה פריצת דרך ברגולציה על התחום בעולם, מה שיביא להרחבת השימוש ברחפנים במתווי פעילות שונים". "טכנולוגיות הרחפנים בעולם בהחלט מתקדמות, אלא שיש חסמים לתחום", הוסיף קליינר. "החסם הראשון הוא הרגולציות והשני הוא הצורך להפעיל את הרחפנים בצורה בטוחה ומאובטחת. שילוב טכנולוגיות אלה יחד עם האסדרה ירחיב את השימוש בהם". קליינר סיכם באמרו כי "גם השנה, הכנס יחבר יחדיו את האנשים שנמצאים בלב העשייה בתחום הרחפנים בארץ: נותני שירותים, יבואנים, חברות סטארט-אפ וגופים ציבוריים וממשלתיים. עבור כל מי שעוסק בתחום, הכנס הוא המקום להתעדכן ולפגוש את האנשים שבליבת העשייה".

[review] אומת הסטארט-אפ ישראל אמנם מלאה בחברות צעירות, אבל לא מעט חברות מגיעות מהתעשייה המסורתית וקיימות עשרות בשנים, כולל כאלה שהיו כאן כבר לפני קום המדינה. בשנים האחרונות, גם החברות האלה הופכות יותר ויותר למבוססות טכנולוגיה, כי הן מבינות שאחרת הן יתקשו לשרוד. אחת מהן היא נשר תעשיות מלט, שהמפעל שלה ברמלה נראה למרחוק, עד לכביש 1. יגאל פדאל, סמנכ"ל מערכות המידע של נשר תעשיות מלט, הסביר כיצד זה נעשה בחברה הוותיקה לבאי המפגש שערכו במפעל ובמרכז המבקרים שלה חברי C3 - פורום המנכ"לים והמנמ"רים של אנשים ומחשבים. את המפגש הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. המפעל של נשר, שהוקם ב-1923, עובר בשנים האחרונות שורה של תהליכים טכנולוגיים. כך, למשל, הותקנה בו מערכת שערים חכמה. "מדי יום מגיעות למפעל שלנו 1,200 משאיות", ציין פדאל. "בעבר, היה מצב שבו משאית הייתה נתקעת בכניסה, או שהגיעו יותר מדי משאיות בפרק זמן נתון - מה שהביא לעיכובים. בשל הטמעת המערכת, קיצרנו את משך השהות של משאית מ-50 ל-17 דקות". [caption id="attachment_299390" align="alignnone" width="600"] יגאל פדאל, סמנכ"ל מערכות המידע של נשר תעשיות מלט. צילום: ניב קנטור[/caption] "המערכת מבוססת שבבים ורכיבי אינטרנט של הדברים, והכל בה נעשה ללא מגע יד אדם", אמר. "היא הביאה לכך שכלל התהליכים שהמשאית עוברת מהרגע שבו היא מגיעה למפעל ועד לצאתה ממנו הם ממוכנים. המשאית מזוהה בתוך 3.2 שניות וכל ניהול שרשרת האספקה הוא אוטומטי: שקילת המשאית, העמסתה, הנפקת תעודת משלוח. הצלחנו להביא לשינוי תהליכי העבודה ולמיכון שלהם". מפנקסים למערכות מידע חדישות "בעבר, היינו ארגון שהעובדים התנהלו בו עם פנקסים בכיס החולצה, המערכות היו מבוססות לוטוס נואוטס והדטה סנטר היה מחשב מתחת לשולחן, האחסון התבסס על קלטות והגיבוי נעשה באופן מסורתי ומיושן. תשתיות המחשוב היו מיושנות אף הן, האתר שלנו היה אתר בסיסי, מערכת ה-ERP לא הייתה יציבה וממשקי האדם-מכונה היו מיושנים. לא ידענו להתנהל נכון", הודה פדאל. הוא הסביר שלאחר שהתקבלה בנשר החלטה אסטרטגית על שינוי, גם מערכות המידע הצטרפו למהלך: "המשימות היו לייצב את מערכות הליבה, לקבל אמת ארגונית אחת ולבנות תשתית טכנולוגית שעונה לצרכי הארגון. נכנסנו לשוק תחרותי ועשינו זאת עם יכולת בידול ותחרותיות מבוססת מערכות מידע, ובקרות". הגעה ליעד בתוך שלוש שנים - במקום שבע "בתוך שלוש שנים, בין 2014 ל-2016, הגענו ליעד שאליו תכננו להגיע בשבע שנים, ועשינו זאת בעלות פחותה ב-60% מהמתוכנן. חיווטנו 64 ק"מ של סיבים אופטיים בתוך המפעל, שתומכים באלפי נקודות קצה. שיפרנו את הסנכרון בין 900 חיישנים. טיפלנו רבות בהיבטי אבטחת מידע כי אנחנו תשתית קריטית, וערכנו מבדקי חדירה רבים ומגוונים. שיפרנו את תהליכי התפעול. שמנו דגש על שדרוג חוויות הלקוח - פנימי וחיצוני. הבאנו את עצמנו לעמוד בתקני ISO שונים. הטמענו מערכת BI פרי פיתוח עצמי שלנו, עם יכולות לניתוח חכם של הנתונים. לכל מנהל מוצפים הנתונים שמעניינים אותו, לרבות חריגות. המערכת מספקת תובנות במגוון ממדים: רווחיות מוצר, לקוחות, חיזוי ביקושים, כשלים והשבתות של קווי הייצור, מגמות, צריכת המוצר, ניתוח עלויות ותזרים מזומנים. הטמענו מערכת שמנטרת את תהליכי הייצור, כך שיש חיזוי ושמירה על רציפות תפעולית", אמר פדאל. הוא מנה את התועלות העסקיות שהטמעת ושדרוג מערכות ה-IT הביאו לנשר: "העצמנו את המשאב האנושי ועיבינו יכולות בעולם זה, קיצרנו תהליכים תפעוליים, ופישטנו, שיפרנו וייעלנו תהליכים", ציין. לסיכום אמר פדאל ש-"ה-IT בנשר כבר אינו רק מאפשר, אלא הוא הגורם המוביל את הביזנס, תומך בתהליכים העסקיים והתפעוליים. הארגון עבר שינוי והשינוי הזה היה מבוסס IT. המחשוב הביא להאצת התהליכים העסקיים. עברנו מארגון מגיב ליוזם".

כחלק ממונולוג הפתיחה שנשא באירוע הענקת פרסי גלובוס הזהב שהנחה, ושהתקיים אמש (א'), בחר המנחה ריקי ג'רוויס להתרחק במיוחד מפוליטיקלי קורקטיות. למעשה, השחקן הבריטי העז ושטח ביקורת על הענקית אפל ממש מול מנכ"ל החברה, טים קוק, שישב בקהל, על כך שהחברה שלו מייצרת את מכשירי ה-iPhone וה-iPad שלה, כמו גם את מחשבי המקינטוש, ב"סדנאות מיזע בסין". "אפל התגלגלה אל תוך המגרש הטלוויזיוני עם The Morning Show, תכנית מעולה", אמר ג'רוויס על הסדרה המקורית של שירות אפל טי.וי פלוס בה מככבים ריס וויתרספון, סטיב קארל וג'ניפר אניסטון. "דרמה מעולה על חשיבות הכבוד ועשיית הדבר הנכון, שנעשתה על ידי חברה שמנהלת סדנאות מידע בסין", כך התבטא המנחה בלי להסס. המינוח "סדנאות מיזע" מתייחס כמובן לעובדה שבעבר הסתבר שוב ושוב שהחברה הסינית המייצרת בעבור אפל את מכשיריה המיוחסים, פוקסקון, מעסיקה בין השאר קטינים או עובדים שתנאי עבודתם מחפירים ושמספקת בעקיפין למעשה משרות היי-טק בתנאי עבדות של ממש, עם משמרות מסביב לשעון, ושאר "פינוקים" שאפל הייתה שמחה להשכיח מהציבור. ג'רוויס - המוכר בעיקר בזכות סדרות הטלוויזיה "המשרד" ו"ניצבים", שאותן כתב וביים יחד עם חברו ושותפו המקצועי סטיבן מרצ'נט, ושבהן גם הופיע בתפקיד הראשי - הוא בעל רזומה עשיר, שכנראה עמד מאחורי האומץ שגילה בהתבטאויותיו. בעבר זכה בשלושה פרסי אמי, בארבעה פרסי באפט"א, וגם בפרס גלובוס הזהב, ממש כמו אלו שקטפו אמש חבריו השחקנים. דיסני, אמזון ואפל - כמו דאע"ש? אגב, הביקורת הלא מרומזת של ג'ארוויס הופנתה לא רק אל אפל במהלך הטקס. הוא למעשה בעיקר סנט בשחקנים עמיתיו ובסלבס שנכחו באירוע. "אתם אומרים ש'התעוררתם', אבל החברות שאתם עובדים בעבורן הן אפל, אמזון ודיסני - אם דאע"ש תשיק שירות סטרימינג, בטח תתקשרו לסוכן שלכם", קבע בציניות. "אם אתם זוכים בפרס הלילה, אל תשתמש בזה כפלטפורמה לנאום פוליטי. אתם לא יכולים לדבר בפני הציבור על שום דבר. אתםה לא יודעים דבר על העולם האמיתי", המשיך ג'ארוויס. "רובכם ביליתם פחות זמן בבית הספר מאשר גרטה תונברג", אמר, "אז אם אתם מנצחים - קומו, קבלו את הפרס הקטן שלכם, אימרו תודה לסוכן שלכם, לאלוהים שלכם ותזדיינו הלאה". ג'רוויס לא ציין במקרה את אמזון ודיסני, שמספקות שירותי סטרימינג, כחברות שמי שמשתף איתן פעולה, כמו עם אפל, צריך לדעתו לשתוק. אמזון מכרה, לכאורה, מוצרים שיוצרו במפעלים זרים שהואשמו בכל כך הרבה עבירות עבודה והעסקה, עד שנכנסו לרשימה השחורה של תאגידים אחרים רבים שלא מוכנים לעבוד איתן. ודיסני? היא למשל הואשמה "בקטנה" בפיטורי עובדים אמריקנים שאותם אילצה להכשיר את מחליפיהם הזרים, שתפסו את מקומם בארצות הברית.

בתאריכים 8-11 בדצמבר השתתפתי במפגש השנתי של כוח המשימה הבינלאומי להוראה (TTF) של אונסק"ו, שנערך בדובאי. ייצגתי את קרן אתנה, שצורפה זמן קצר קודם לכן כחברה ל"כוח המשימה לעתיד המורים 2030". דובאי היא חלק מאיחוד האמירויות, שמודע לעובדה כי העתיד טמון בחינוך, ופועל רבות לקידום החינוך בנסיכויות החברות באיחוד. לפיכך הקימה דובאי מערכת חינוך חכמה ומושקעת, המצוידת במיטב הטכנולוגיות החדשניות. בדובאי יש בתי ספר ציבוריים ופרטיים, וכן קמפוסים אוניברסיטאיים, כולל קמפוסים של אוניברסיטאות זרות. במפגש כוח המשימה של האו"ם שבו השתתפתי, הרצה בפנינו שר החינוך של איחוד האמירויות, חוסיין בן אבראהים אל חמאדי, על מערכות החינוך באיחוד ובדובאי, וכמי שעוסק בקידום החינוך והעצמת מורים כבר 13 שנים, התרשמתי עמוקות מהמשאבים והמאמצים המושקעים בתחום זה. כישראלי הייתה זו חוויה מרגשת להיות בנסיכות דובאי, ובעיר שנחשבת לאחת המתקדמות בעולם. המדהים בדובאי הוא שבצד היותה עיר חכמה עם מיטב החידושים, היא שומרת על מסורת עתיקת יומין. מצד אחד חדשנות מן השורה הראשונה, ומצד שני - סבלים מעמיסים סחורות ידנית על ספינות מיושנות. מצד אחד מרכזי קניות אולטרה-מודרניים, ומצד שני - שוקי תבלינים מסורתיים. כבר כיום יכולים ישראלים לבקר בדובאי באירועים מקצועיים או בעזרת דרכון זר, ועל פי מה שפורסם, באוקטובר 2020, כשתחל התערוכה העולמית בדובאי, הנסיכות תפתח את שעריה רשמית לתיירים מישראל. כבר בנחיתה בדובאי, נפעם המבקר מהחדשנות האופפת את נמל התעופה הבינלאומי של דובאי, שהוא העמוס ביותר במזרח התיכון, וממוקם כ-4 ק"מ מהעיר. קרוב ל-100 מיליון נוסעים בשנה עוברים בנמל התעופה, ובנוסף לכך כמות עצומה של מטענים. למרות זאת, הכל דופק כמו שעון בשדה התעופה, והתנועה העצומה לא מורגשת בטרמינלים. דובאי משקיעה עתה בהקמת נמל תעופה חדש בשם אל מכתום, שיהיה הגדול ביותר בעולם ויצוייד במיטב המערכות החדשניות בחזית הטכנולוגיה. אחד הדברים הראשונים שבהם מבחינים המבקרים בדובאי הוא התחבורה החכמה שבעיר. כך, לדוגמה, קיימות בדובאי 7,000 מוניות, ש-700 מתוכן הן חשמליות מתוצרת טסלה. לצד המוניות יש בדובאי רכבת מטרו חדשנית, ללא נהג, שחלקה מתחת לקרקע. רכבת המטרו מגיעה עד לנסיכות השכנה, אבו דאבי. כמו כן קיימת רכבת מונורייל לאיי התמרים – שלושה איים מלאכותיים, המעוצבים בצורך עצי תמר, שהוקמו סמוך לחופי דובאי ונועדו להגדיל את אורך החוף של העיר בכ-520 קילומטר. [caption id="attachment_307375" align="alignnone" width="600"] אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, בפגישה עם שר החינוך של רואנדה בדובאי. צילום: יח"צ[/caption] התנועה ברחובות דובאי זורמת ללא פקקים, והכבישים מאוד רחבים. בניגוד לערים רבות אחרות, גם חכמות, בדובאי כמעט שלא רואים אופניים או אופנועים. למרות שדובאי היא חלק מאיחוד האמירויות המהווה מעצמת נפט, היא משקיעה בהקמת שדות להפקת אנרגיה סולארית, והכוונה שעד 2030 כרבע מהחשמל בדובאי יהיה מבוסס על אנרגיה מתחדשת. יש לציין כי כבר כיום כל התאורה בכבישים של דובאי היא מאנרגיה סולארית. דובאי משקיעה רבות גם בביטחון התושבים, התיירים ואנשי העסקים הרבים המבקרים בנסיכות. כבר בנחיתה בשדה התעופה מבחינים במצלמות המותקנות שם. גם בכבישים וברחובות מותקנות מצלמות רבות, שמצד אחד מבטיחות את ביטחון התושבים והתיירים, ומצד שני משמשות לאכיפה המהירות. יעילותן של המצלמות כה גבוהה עד כי בקושי מבחינים בניידות משטרה המסתובבות בעיר. אפילו המוניות הרבות בטוחות מאד ובכל מונית יש שלוש או ארבע מצלמות הקשורות למרכז בקרה. [caption id="attachment_307376" align="alignnone" width="600"] מוזיאון העתיד בדובאי. צילום: יח"צ[/caption] השירותים השונים שמספקת דובאי לתושבים, לתיירים (כ-15 מיליון תיירים בשנה בנסיכות שמספר תושביה למעלה מ-3 מיליון) ולאנשי העסקים הפוקדים את הנסיכות הם דיגיטליים ומבוססים על מערכות חומרה, תוכנה ותקשורת מתקדמות ביותר. ובכלל, הנסיכות יוזמת חדשנות רבה, כולל סופרמרקטים צפים המשרתים ספינות ויאכטות לחופי הנסיכות. העיר משופעת בקניונים ומרכזי קניות מודרניים, ואטרקציות תיירותיות שונות כגון אתר סקי מלאכותי, האקוואריום הגדול בעולם, גן ענק ועוד. דובאי נמצאת בתנופת בנייה מואצת, כאשר החברה המובילה בפיתוח ובבנייה במרבית הפרויקטים היא Emaar Properties. הנסיכות מלאה בגורדי שחקים אדירי מימדים, כולל המגדל הגבוה בעולם, ורואים מיד שהעיר ממצה את כל אפשרויות הפיתוח. הקרקע מצומצמת והפיצוי על כך הוא באמצעות בנייה לגובה עצום וייבוש שטחים מהים. למרות תנופת הבנייה והמספר הרב של תיירים, העיר נקייה להפליא. דובאי מזמינה משקיעים זרים לפתוח עסקים תוך פטור ממס, אך עם שותף מקומי של 51%. הנסיכות מבקשת גם להיות אטרקטיבית לחברות היי-טק מובילות בעולם. לצורך זה היא הקימה פארק היי-טק חדשני בו מרוכזות חברות הטכנולוגיה הפועלות בה. מי השתייה של דובאי מקורם במפעלי התפלה גדולים. למרות שמדובר באזור מדברי, ניתן להבחין ברחבי הנסיכות בריאות ירוקות. בכנס ערים חכמות, שיתקיים ב-13 בינואר, אציג את דובאי כחלק מהמצגת שלי בנושא "ערים חכמות, לאן". הכותב הוא נשיא ומייסד קרן אתנה ויועץ לערים חכמות