משבר הקורונה וההשבתה ההדרגתית של המשק, כחלק מהניסיון למנוע את התפשטות הנגיף, הביאו לכך שעובדים רבים במשק עוברים לעבוד מהבית, כדי למזער את הפגיעה בפעילות השוטפת. על אף שהטלוורקינג - טכנולוגיית העבודה מרחוק - אינה חדשה, הכמות הגדולה של עובדים שנאלצים להישאר בבית ולעבוד משם מצאה חלק מהארגונים לא מוכנים להתמודדות עם מציאות כזו. במבט קדימה, אחרי שהנגיף ייעלם, סוגיית העבודה מרחוק תהפוך אצל מרבית הארגונים חלק בלתי נפרד מתורת ההמשכיות העסקית, שצריכה לכלול פרק על גיבוי אנושי, בכמויות גדולות, למקרי קיצון כמו הקורונה. לכן, החלטנו להקדיש היום (ג') חלק ניכר מהפורטל והניוזלטר שלנו, ה-Daily Maily, לנושא העבודה מרחוק בימי הקורונה. במסגרת זו, אנחנו מביאים לכם תובנות חשובות של חברות טכנולוגיות שמספקות תשתיות לעבודה מרחוק - הן בתחום התקשורת והן בתחום היישומים, ומרחיבים על ההיערכות לכך בחברות בולטות. בחלק מארגוני האנטרפרייז לא קיימת תשתית לעבודה מהבית ונדרשים פתרונות דיגיטליים. בשוק יש חברות שמספקות פתרונות כאלה בפורמט של Near Shore, פתרונות בתחום ה-VPB, שמאפשרים עבודה מרחוק תוך התחשבות בהיבטי אבטחת המידע והסייבר, ופתרונות כוח אדם של חברות IT, שמספקות שירותי טכנאים לבית העובד במקרה של תקלות. תחום נוסף שצובר פופולריות בעקבות משבר הקורונה הוא ועידות ה-וידיאו (וידיאו קונפרנס) מרובות המשתתפים. הטכנולוגיה הזו קיימת כבר לפחות שני עשורים, אבל רק אחוז קטן מהארגונים מצא את עצמו ערוך לתת פתרונות לישיבות דיגיטליות. אפילו ממשלת ישראל קיימה השבוע את הישיבה השבועית שלה ב-וידיאו קונפרנס, וזה עבד יפה מאוד. גם בתקופה זו, חשוב לשמור על זכויות העובדים. בגיליון זה תמצאו מאמר של עו"ד אורי אנגלהרד, שמסביר מהן זכויותיהם של עובדים שעברו לעבוד מהבית, וכן של עובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום, כפי שלמרבה הצער, התקופה הזו מחייבת, לפחות בחלק מהארגונים. המנמ"רים ומנהלי האבטחה - הראשונים בחזית, גם כאן אתגר העבודה מהבית נופל קודם כל לפתחם של המנמ"רים ומנהלי אבטחת המידע. הם אלה שמספקים לארגון את הפתרונות המאפשרים לו להסתגל למצב, עד כמה שאפשר. ספקי הטכנולוגיה שעוסקים בכך עבדו בשבועות האחרונים שעות נוספות כדי לסייע למנמ"רים. זוהי שעתה היפה של מערכת היחסים המיוחדת שצריכה להיות, וברוב המקרים מתקיימת, בין הספק למנמ"ר. אלה שהולכים כתף אל כתף לא רק בימי שגרה, אלא גם, ובמיוחד, בשעת חירום, כחלק מהתפיסה שהספק הוא גם שותף. [caption id="attachment_312734" align="alignnone" width="600"] תוכנה כשירות - לשירות העבודה מהבית. אילוסטרציה: BigStock[/caption] ישראל אינה המדינה היחידה שנאלצת להתמודד עם עבודה מהבית עקב משבר הקורונה. כאן נכנס אלמנט נוסף: הענן ופתרונות של ספקי תוכנה כשירות (SaaS), שמאפשרים לעובדים לעבוד מהבית. גורמי מקצוע בעולם הביעו חשש שבגלל העומס הגדול שהמצב יוצר, יש חשש שהאינטרנט יקרוס. ד"ר קרייג לורי, מנהל מחקר בגרטנר, מרגיע ואומר שהחשש הזה לא במקומו, ככל שיותר אנשים שעובדים מהבית משתמשים בפלטפורמות ענן או במערכות תוכנה כשירות. אבל זה עלול להיות שונה ממקום למקום, ברמה הגאוגרפית. לעומת זאת, מומחי אינטרנט סבורים שהגם שהאינטרנט לא יקרוס, איכות השירות תהיה ירודה ולא בטוח שיש פתרון לזה. כך או כך, לסיכום, אין ספק שתחום העבודה מהבית עוד יעסיק אותנו הרבה. קריאה נעימה במוסף ונשמח, כרגיל, לתגובות. והעיקר - שימרו על עצמכם.

מגפת הקורונה המתפשטת יצרה משבר במשק, שהולך ומחריף, ואתו הולך ועולה מספרם של העובדים המפוטרים או, במקרה הטוב יותר, מוצאים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). גם במקרים כאלה, וגם בעתות משבר כמו זו שאנחנו נמצאים בה, יש לעובדים זכויות. מעסיקים ועובדים, בפסקאות הבאות תוכלו ללמוד כיצד לדאוג לכך שהזכויות האלה יישמרו. עובד שנמצא בבידוד עובד שנגזר עליו להימצא בבידוד נדרש להציג למעסיק את תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות ולחתום על תצהיר היעדרות. המעסיק לא רשאי לדרוש ממנו להגיע למקום העבודה ולא לפטר אותו כי הוא בבידוד. למעלה מכך, על המעסיק למנוע ממנו להגיע למקום העבודה. המעסיק צריך לשלם לעובד דמי מחלה עבור תקופת הבידוד, בהתאם למכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו. במידה שהעובד ניצל את כל ימי המחלה, ינוכו ימי ההיעדרות מימי החופשה העומדים לרשותו או מימי עבודתו. המעסיק יכול לחייב עובד שנמצא בבידוד לעבוד מביתו, בכפוף לכך שהעובד יכול לעשות זאת והמעסיק סיפק לו את האמצעים הנדרשים - מחשב, תקשורת וכדומה. זאת, מאחר שהבידוד נועד לא להחלמה ממחלה, אלא למנוע הדבקת אחרים. במקרה כזה, לא ינוכו ימי מחלה לעובד והוא יקבל משכורת. עובד שעובד מהבית המעסיק רשאי לפקח על עבודת העובד מהבית, למשל שעות העבודה ומה הוא בדיוק עושה, כל עוד הוא לא פוגע בפרטיותו. על המעסיק לקבוע ולפרסם את המדיניות בהקשר לעבודה מהבית, כולל מה מותר ומה אסור. הוא יכול להעמיד לרשות העובד תיבת מייל לצרכי עבודה בלבד, שלעובד אסור לעשות בה שימוש אישי. לאחר שהמעסיק פרסם את המדיניות החלה על התיבה הזו, הוא יוכל לנטר ולעקוב אחר נתוני התקשורת ולחדור לנתוני תוכן בה, כולל לתכתובות המיילים. יחד עם זאת, הוא יוכל לקרוא את תוכן המיילים האישיים הנמצאים בתיבה בניגוד לכללים שפרסם רק לאחר שקיבל את הסכמת העובד במפורש, מדעת ומרצון חופשי. [caption id="attachment_311715" align="alignnone" width="600"] עבודה מהבית בימי הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] במידה שהמעסיק העמיד לרשות העובד גם תיבת מייל מעורבת או אישית, אסור לו לבצע ניטור, מעקב וחדירה לתוכן התכתובת האישית בה, למעט בנסיבות חריגות ורק לאחר שהמעסיק נקט באמצעים חודרניים פחות וקיבל את הסכמת העובד. כמו כן, הוא לא רשאי לבצע כל מעקב אחר נתוני התקשורת או תוכן השימוש בתיבה הפרטית שבבעלות העובד. מעקב טלפוני - המעסיק רשאי להתקין תוכנה בטלפון הנייד של העובד, לצורך מעקב אחר מקום הימצאו בשעות העבודה, בכפוף לכך שהעובד יודע שהמערכת מותקנת והסכים לכך. החזר הוצאות נסיעה - הדבר מותנה בהיזקקות לנסיעה. ממילא, עובד שמבצע את המטלות מביתו ולא נזקק לנסיעה למשרד לא יקבל החזר הוצאות נסיעה. יציאה לחופשה ללא תשלום עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום בניגוד לרצונו, כתוצאה מצמצום מספר העובדים בעקבות משבר הקורונה, יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה על אף שלא פוטר או התפטר, בכפוף לעמידה בתנאי הביטוח הלאומי (גיל, תקופת אכשרה וכדומה), כאשר הוא הוצא לחופשה ללא תשלום של לפחות 30 יום מ-1 במרץ 2020 והלאה, ביצע רישום ראשון בשירות התעסוקה, בין אם פיזית או באינטרנט, והגיש תביעה לביטוח הלאומי. במידה שהוא ביצע את הרישום לשירות התעסוקה אונליין, על העובד להתייצב בלשכת התעסוקה בתוך 15 יום מהמועד שבו הוא נרשם. בהמשך, עליו להתייצב בלשכה פעם בחודש, עד שהוא חוזר מהחל"ת או מוצא עבודה אחרת. אם העובד מקבל דמי אבטלה, שירות התעסוקה רשאי להפנות אותו לעבודה אחרת. בנוסף, חשוב לדעת שתקופת החל"ת לא תיספר כוותק לימי מחלה, חופשה שנתית ודמי הבראה, ולא ינוכו בגינה ימי החופשה הצבורים של העובד. כמו כן, עובד שנמצא בחל"ת זכאי לחזור לעבוד בתום התקופה, באותם התנאים שהיו לו לפני כן, אך המעסיק לא חייב להחזירו לאותה משרה. זכויות פנסיוניות - גם הן נפגעות כשהמעסיק מוציא עובד לחל"ת, כי הוא לא צריך להפריש כספים לביטוח הפנסיוני שלו בתקופה זו. לפיכך, מומלץ לעובד לשלם באופן עצמי לביטוח הפנסיוני או לעשות הסדר ריסק (תשלום נמוך לביטוח הפנסיוני, על מנת לשמר את המצב הקיים ולוודא כיסוי ביטוחי). דמי ביטוח לאומי - אם העובד מקבל דמי אבטלה בתקופת החל"ת, דמי הביטוח הלאומי מנוכים לו, אבל אם הוא לא זכאי לקבל דמי אבטלה, המעסיק מחויב לשלם את דמי הביטוח הלאומי רק עבור החודשיים המלאים הראשונים שבהם העובד שוהה בחל"ת. הוא יוכל לנכות את הסכום מתשלומים עתידיים שיגיעו לעובד. לאחר אותם חודשיים, העובד יחויב לשלם בעצמו את דמי ביטוח לאומי. עובדת נשואה ללא הכנסות שבן זוגה מבוטח בביטוח לאומי פטורה מתשלום זה, כמו גם מתשלום ביטוח בריאות. מס הכנסה - מס זה מנוכה משכרו החודשי של העובד בהנחה שהוא ממשיך לעבוד כל השנה. במקרה שהוא מפסיק לעבוד למשך מספר חודשים (לדוגמה, מוצא לחל"ת), הוא זכאי להחזר ממס הכנסה. עובד שהוצא שלא בהסכמתו לחל"ת לפחות מ-30 ימים זכאי להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים. עובד שיחל לעבוד בעבודה חלקית כשכיר במקום אחר בתקופת החל"ת - נדרש לדווח על כך לשירות התעסוקה, וייתכן שיאבד את זכותו לקבלת דמי אבטלה, או שדמי האבטלה שיקבל יוקטנו. במקרה כזה, הוא יוכל לבחור האם להפחית את השכר שיקבל מעבודתו החלקית מדמי האבטלה המלאים שהיה אמור לקבל, או שלא יקבל דמי אבטלה עבור הימים בהם יעבוד בעבודתו החלקית, ואותם ימים לא יספרו במניין ימי האבטלה. אם הוא יחל לעבוד במשרה מלאה בתקופת החל"ת לא יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה. לאחר שיתפטר בדין מפוטר, עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. היה והעובד יחל לעבוד כעצמאי בתקופת החל"ת, הכנסתו כעצמאי תופחת מדמי האבטלה. החישוב הסופי של דמי האבטלה שיקבל ייעשה רק לאחר שיקבל שומה שנתית סופית ממס הכנסה. [caption id="attachment_223348" align="alignnone" width="600"] רוצים לפטר אתכם? המעסיק לא רשאי לפגוע בזכויותיכם, גם בימי משבר הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] פיטורים מעסיק ששוקל לפטר את העובד חייב לנקוט בכל כללי הפיטורים, ואין בתקופה משברית זו הקלות בעניין. זה כולל שימוש ומתן הודעה מראש. לסיכום, העובדים והמעסיקים יכולים להתקדם מהמצב הנוכחי לעתיד טוב יותר, אך בינתיים, יש לוודא כי נמקסם את זכויותינו. לצורך כך יש לבדוק ולהתייעץ לפני שנוקטים צעד כלשהו. אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי. הכותב הוא מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

לא רק סופרים ישראלים: ביל גייטס, מייסד משותף של מיקרוסופט, ניבא את אסון הקורונה ב-2015, בהרצאת טד, שבה דיבר על כיצד יכה באנושות האסון הגדול הבא, שלא יהיה מלחמה גרעינית, אלא חיידקים. יתרה מכך, גייטס הצהיר, שברגע שהאסון הזה יכה באוכלוסיית העולם, נהיה כולנו לא מוכנים אליו בצורה גורפת. נראה כי הוא צדק. "אם משהו יהרוג יותר מ-10 מיליון אנשים בעשורים הקרובים, קרוב לוודאי שזה יהיה וירוס מידבק מאוד, ולא מלחמה", הוא אמר בהרצאת טד שלו, והדגיש גם, כי "אנחנו לא מוכנים למגיפה הבאה". לרוע מזלנו, למדינות העולם אין צוותים של אפלידמיולוגים שמוכנים להתמודדות עם עשרות אלפים כדי להציל את אוכלוסיית העולם. בהשוואה לצבאות שמוכנים להיפרס בכל רגע במקרה של מלחמה נגד בני אדם אחרים, למעשה יש לנו תמיכה קטנה מאוד אם תפרוץ מגיפה, הוא אמר, וגם כאן צדק. https://www.youtube.com/watch?time_continue=20&v=6Af6b_wyiwI&feature=emb_logo  דבריו נשמעים כיום נכונים מאוד לאור המצב בעולם של התפשטות הנגיף במהירות האור, שמדביק כבר מאות אלפי אנשים  מאז שפרץ בסוף דצמבר 2019. בהרצאתו, אמר גייטס גם, שההתפתחויות הקיימות יסייעו לנו במלחמה נגד התפרצות מין זו. למשל, התפתחויות בטכנולוגיה סייעו לנו להפיץ את הידיעות במהירות בכל העולם, והתפתחויות במדע יסייעו לנו לקצר את משך הזמן של חקירת הנגיף ויצירת תרופה או חיסון להילחם בו. גייטס ציין כי יש להתכונן למשבר בריאות עולמי כמו שאנו מתכוננים למלחמה, ואמר כי צריכה להיות מערכת התראה ותגובה עולמית – משהו שלא קיים היום. גייטס אף אמר את מה שכולנו יודעים: התקציבים שיהיה בהם צורך כדי לקיים מערכות בריאות איתנות, חוקרים, אמצעים טכנולוגיים וצוותי תגובה במצב מוכנות – יהיו צנועים מאוד. נראה אכן, כי זהו אחד ההיבטים הקשים עם התפרצות הקורונה, שיהיה לה תוצאות כלכליות קשות בעולם כולו.

סמסונג, מיצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם אם לא הגדולה בהן, הכריזה על תחילת ייצור מסיבי של זיכרונות UFS משובצים לפי התקן החדש 3.1. כמו בהכרזה של ווסטרן דיגיטל מדובר בזיכרונות אחסון שסוגרים באופן משמעותי למדי את הפער מול שימוש בכונני SSD המבוססים על זיכרונות Nand - והם יוסיפו הרבה מהירות עבודה, בהיבט של אחסון קבצים והרצת אפליקציות, לעומת הדור הקודם של של מוצרי האחסון של סמסונג שהתבסס על תקן 3.0. לפי החברה, הזיכרונות החדשים יכולים להגיע בשיא למהירות כתיבה של 1,200 מגה-בייט בשנייה. במילים מציאותיות יותר, הכוונה היא שניתן יהיה להגיע לכך, שכל מה שהמשתמשים יצטרכו כדי לאחסן בזיכרון הטלפון קובץ בגודל 100 גיגה-בייט זה סבלנות למשך דקה וחצי. לא יותר. מהירות הכתיבה הטורית של הזיכרון eUFS 3.1 מבית סמסונג זהה לזו של הדור הקודם ועומדת על 2,100 מגה-בייט/לשניייה, אבל בכל היבטי קצב העברת הנתונים חל שיפור משמעותי. כאמור, קצב הקריאה הטורי השתפר פי שלושה מ-410 ל-1,200 מגה-בייט/לשנייה. גם קצב העברת הנתונים האקראי, שמשפיע לדוגמה על מהירות פתיחת האפליקציות בטלפון, השתפר בקריאה מ-63,000 ל-100,000IOPS, ומ-68,000 ל-70,000IOPS בכתיבה - שיפור של 60% ו-3%, בהתאמה. סמסונג תציע את הזיכרונות בפועל ברבעון הרביעי של השנה, והם יוצעו בנפחים של 128, 256 ו-512 גיגה-בייט. בינתיים היא כאמור התחילה להפעיל בעוצמה את קווי הייצור, ונכון לעכשיו היא עושה את זה דווקא במפעל שלה בסין.

קרן ההון סיכון i3 אקוויטי פרטנרס קיימה לאחרונה את האירוע השנתי שלה, בשיתוף עם הפירמות ארנסט יאנג ושיבולת. "ברוח הפתגם – 'צריך כפר שלם בשביל לגדל ילד' - גם אנחנו ב-i3 מאמינים בטיפוח מערכות יחסים אסטרטגיות בין סטארט-אפים הנמצאים בשלבים המוקדמים ביותר לבין חברות רב-לאומיות", אמר ערן וגנר, שותף מנהל בקרן, אשר פתח את האירוע. "יש לנו שבעה סטארט-אפים בפורטפוליו ומרביתם כבר גייסו סיבובי המשך.  בהתחשב בעובדה שאנו  משקיעים בשלבים מאד מוקדמים – קפיצת המדרגה שהם מבצעים תוך שנה-שנתיים  – חריגה בענף. זה קורה בזכות בניית אסטרטגיה ייחודית המביאה את הסטארט-אפים מהר יותר לסבב גיוס A, תוך ניצול אופטימלי של משאבים ליצירת ערך. אגב, השותפות שלנו כבר לקחו חלק בלפחות 50% מהשקעות ההמשך – עדות מובהקת לכך שהשיטה עובדת". [caption id="attachment_312740" align="alignnone" width="601"] מימין: אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, נוגה קפ וערן וגנר, שותפים מנהלים ב-i3. צילום: ליאור רוטשטיין[/caption] נוגה קפ, שותפה מנהלת בקרן, סיפקה הסבר קצר על מודל העבודה: "באופן טבעי, גופי ענק רב-לאומיים מתקשים ביצירת אינטראקציה עם סטארט-אפים צעירים בשלבים סופר-מוקדמים, והמומחיות שלנו ב-i3 היא לאפשר לקסם הזה להתרחש ולייצר את הקשרים המועילים והמקדמים ביותר לשני הצדדים. המודל  שיצרנו, המחבר בין הגופים הרב-לאומיים לבין הסטארט-אפים, הוא חיבור יוצא דופן בתעשיית קרנות ההון סיכון הישראלית אשר הוכיח את עצמו בגדול. אנחנו כ- i3 מהווים את הגשר בין סטארט-אפיסטים מתחילים לחברות ענק גלובליות אשר מעמידות לרשותם את הקשרים הבינלאומיים שלהן, לקוחות גדולים, מנטורים מנוסים וכאמור, השקעות המשך - כל אלה מתורגמים לדיוק במוצר וקיצור זמני הגעה לשוק". מרטין דופויזן, המוביל את תחום החדשנות בארנסט יאנג ישראל אמר, כי ישראל היא האקו-סיסטם החדשני ביותר בעולם והוסיף, כי בשנתיים האחרונות ההנהלות מעורבות יותר בכל הנושא של  חדשנות וחיפוש אחר חדשנות. עוד ציין, כי בשלב ראשון נהגו החברות לעשות מיזוגים, בשלב השני איתרו סטארט-אפים עם פוטנציאל והשקיעו בהם, בשלב השלישי הקימו אינקובטורים וביקשו לגדל את הסטארט-אפ מגיל צעיר, ובשלב הרביעי נולדו שיתופי פעולה עם דגש על תוצאות עסקיות. עכשיו מנסים להמציא את השלב החמישי. עופר בן יהודה, שותף בפירמת עורכי הדין שיבולת, דיבר על השוואת מגמות בין מה שקורה בעמק הסיליקון למה שקורה בישראל בכל הנוגע לזירת הסטארט-אפים וההשקעות והסביר, כי אם מסתכלים על הוואלואציה באקזיטים – המספרים בישראל זהים לעמק הסיליקון. גם שלושה מן הסטארט-אפים שבהם השקיעה הקרן הציגו בקצרה. ערן ענבר, מנכ"ל פריזמה פוטוניקס, דיבר על המהפכה שהמוצר שלהם מחולל בשוק ניטור וניהול תשתיות לאומיות והדגיש כי הקשר עם קבוצת טאטה פתח בפניהם דלתות לחברות התשתיות הגדולות בעולם.  עוד אמר, כי החברה היא היחידה בעולם שיכולה להשתמש בסיבים אופטיים שכבר פרוסים בשטח, לנטר באמצעותם תשתיות ולספק מידע רב ערך על הגריד. האחים אביב ומתיאו שפירא, מייסדי הסטארט-אפ אקסטנד, המפתח ממשק אדם-מכונה מבוסס XR (ר"ת Extended Reality) על גבי רחפן, סיפרו, כי הם עובדים כבר עם שתיים מבין השותפות: מיקרוסופט וקבוצת טאטה, וכי בקרוב ישתפו פעולה גם עם קוואלקום. עוד סיפרו, כי i3 סייעה להם בבניית אסטרטגיית שוק וחיבור ללקוחות גדולים, כגון צה"ל. המוצר שלהם, כך הדגימו, מאפשר למשל לחיילים העומדים לפרוץ למבנה, לראות את פנים-המבנה בזמן אמת. לפני שנתיים וחצי ביצעה i3 את ההשקעה הראשונה שלה, בחברת זנסיטי. איל פדר, המנכ"ל, סיפר באירוע, כי בעקבות ההשקעה הראשונית של i3 הגיעה גם השקעת המשך מחברת מיקרוסופט, וכי היום הפתרון שלהם מוטמע כבר בקרב 120 עיריות, כולל שיקגו, פיניקס, יוסטון, סן פרנסיסקו ועוד. פדר תיאר כיצד מיקרוסופט חיברה אותם לסקטור העירוני, ובזכותה פגשו, פעם אחר פעם, את האנשים הנכונים. יותר מ-100 אורחים הגיעו לאירוע , בהם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אשיש גנגרייד, סמנכ"ל הפרויקטים של קבוצת טאטה, אשר הגיע מחו"ל, ג'ונת'ן פוליצר מג'נרל אלקטריק, בועז פאר מקוואלקום, ספיר בן הרוש ועידית מועלם מפיטנגו, ועוד. [caption id="attachment_312741" align="alignnone" width="600"] מימין: אריאל מיכאלי, מוטורולה, מתיאו שפירא, אקטנד, נוגה קפ, i3, איל פדר, זנסיטי, אביב שפירא, אקסטנד, ג'ון דונר, נאנופבריקה, ערן ענבר, פריזמה פוטוניקס, איל שלף, ננופבריקה. מאחור: משה משעלי, דיפ AI וערן וגנר, i3. צילום: ליאור רוטשטיין[/caption]  

הממשלה מנסה להילחם בנגיף הקורונה ולרתום לצורך כך את ההיי-טק. לצד הנחיות משרד הבריאות והצעדים האחרים שהיא נוקטת, גורמים ממשלתיים הודיעו כי הם יעניקו סכום ראשוני של 50 מיליון שקלים בשתי תכניות: האחת היא תכנית של רשות החדשנות, ישראל דיגיטלית ומשרד הבריאות, והיא מיועדת לחברות טכנולוגיה עבור תכניות מו"פ והדגמה של מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם הנגיף. תכנית נוספת, הפעם של רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים, פונה למפעלים יצרניים להגיש תכניות מו"פ, האצה ויישום של "מוצרים תעשייתיים המקדמים תחרותיות והובלה במלחמה בנגיף". במסגרת התכניות תינתן תמיכה כספית בשיעור של עד 75% מההוצאות לתכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על קידום מערכת הבריאות ובריאות הציבור בישראל ובעולם, או המהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומה. כחלק מהתכנית הפונה לחברות הטכנולוגיות הוציאו הגופים הממשלתיים שלושה קולות קוראים, שתאריך היעד שלהם הוא יום ה' בשבוע הבא, ה-26 במרץ. מדובר ב:קול קורא להגשת בקשות סיוע עבור רעיונות טכנולוגיים או יישומים מנוסחים בשלבים מוקדמים; קול קורא לפרויקטים בשלבי פיתוח, הרצה והדגמה, כולל מוצרים שאפשר יהיה להטמיע בהיקף נרחב בארגוני הבריאות; וקול קורא לתכניות מחקר ופיתוח למוצרים תעשייתיים שנועדו למניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף ה-COVID-19. הפעילות מבוצעת בשיתוף ובתיאום פעילויות מפא"ת במשרד הביטחון, וזוכה לסיוע מגוף זה. שר הכלכלה, אלי כהן, אמר כי "ממשלת ישראל הקצתה לנושא פיתוח והטמעת טכנולוגיות למלחמה בקורונה 50 מיליון שקלים מידית. במסגרת זו הוצאנו קולות קוראים, שמוצעים לתעשיית ההייטק באופן מידי. כל חברה שיש לה פתרון, בין אם הוא בשלב הוכחת ההיתכנות או שכבר יש לה מוצר מוגמר שניתן להטמיע מידית בשירותי הבריאות שלנו מוזמנת לפנות לרשות החדשנות עוד היום. במקביל, אנחנו קוראים לגופים יצרניים שיכולים לסייע בפיתוח או בהאצת ייצור של טכנולוגיות שבאפשרותן לעזור למערך הרפואי ולמיגון הכללי להיעזר בנו". השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ציינה ש-"ישראל היא אומת הסטארט-אפ, ועלינו לגייס את היצירתיות של היזמים בארץ כדי לנצח במלחמה על הבריאות של כולנו".

חברת Neo4j ערכה כנס מיוחד בתל-אביב לכ-250 מפתחים ומומחי IT ישראלים, במלון הילטון בתל-אביב. הכנס נערך בחסות NessPRO, קבוצת מוצרי התוכנה של נס, שהיא שותף הדוק של Neo4j בישראל. המרצה המרכזי בכנס היה דירק מילר, מנהל אזור אירופה, המזה"ת ואפריקה ב-Neo4j. מהדורת 4.0 של מסד הנתונים הגרפי Neo4j עונה על האתגרים הנרחבים והמורכבים של פיתוח אפליקציות בעשור הקרוב. מילר ציין כי המהדורה החדשה כוללת חידושים רבים. כך, לדוגמה, אחת התכונות החדשות נקראת Fabric, והיא מאפשרת יכולת הרחבה בלתי מוגבלת, תוך הפצת נתונים וגרפים, ל-clusters רבים בסביבה הארגונית. התכונה החדשה השנייה היא אבטחת מידע גרנולרית משופרת, המאפשרת למפתחים ומנהלי מערכת שליטה על הגישה לנתונים למטרות אבטחה ופרטיות. הדבר מבטיח כי רק למשתמשים המתאימים תהיה גישה למידע רגיש. שלישית, Neo4j 4.0 מציגה יכולות של מסדי נתונים רבים, תוך הפרדת נתונים ואפשרות להפעיל מספר מסדי נתונים בתוך Neo4j cluster יחיד. הדבר מאפשר יעילות תפעולית משמעותית, אבטחת מידע, וזריזות וגמישות (Agility), לצורך B2B SaaS multi-tenancy, נוחות פיתוח ותאימות רגולטורית. מהדורת 4.0 מאפשרת horizontal scaling ומהירות ביצוע בין מילי-שניות לדקות בודדות, ללא קשר לכמות הנתונים. המהדורה החדשה מעצימה מפתחים בעלי אוריינטציה תגובתית, ומספקת להם שליטה מלאה על האופן שבו האפליקציות שלהם נמצאות באינטראקציה עם מסד הנתונים, כולל data pipelines, סטרימינג של נתונים, למידת מכונה ועוד. מילר ציין כי בעוד שבשני האירועים הקודמים שערכה החברה בישראל השתתפו בעיקר מפתחים ונציגי סטארט-אפים, הרי שהפעם הגיעו נציגי ארגוני אנטרפרייז. "זוהי מגמה שאנו רואים בכל העולם, לא רק בישראל" אמר מילר. "ארגוני אנטרפרייז מתעניינים בשימוש ב-Neo4j, והמהדורה החדשה היא מאוד חשובה עבורם". "הודות לשותפות שלנו עם NessPRO עלתה מאד המודעות ל-Neo4j בישראל, ו-NessPRO גייסה שורה של לקוחות ובהם פיוניר, פלייטיקה, eBay ישראל, גופים במערכת הביטחון, Wobi וחברות נוספות. ל-NessPRO יש בקיאות רבה וקשרים בשוק המקומי, וכתוצאה מכך אנו מגיעים ללקוחות וללקוחות פוטנציאליים רבים", הרחיב מילר. "החידושים בגרסה 4.0 פותחו בין היתר כתוצאה מדרישות של לקוחות, ובהם לקוחות ישראלים שגויסו על ידי NessPRO", אמר מילר. "אנו גם לומדים מסיפורי ההצלחה של הלקוחות הישראלים ומשתמשים בידע ובקשרים שלנו איתם בפרויקטים במדינות אחרות. ישראל היתה אחת המדינות הראשונות שאימצו את Neo4j . לקוחות ישראלים הוזמנו להרצות בכנסים של Neo4j ברחבי העולם, כדי למנף את הידע שנצבר בישראל. כך, לדוגמא, eBay יישמה קודם כל את Neo4j במרכז הפיתוח שלה בישראל ולאחר מכן הרחיבה את השימוש במסד הנתונים שלנו גם למדינות נוספות". "אנו מחויבים להרחיב את קהיליית משתמשי Neo4j בישראל ואנו מאמינים ששיתוף הפעולה יורחב בעקבות מינויו של נציג Neo4j בישראל, יוסי קריכלי", אמר אלי עלפי, מנהל פעילות Neo4j ב-NessPRO. "שיתוף הפעולה עם Neo4j מביא ללקוחותינו חדשנות וערכים מוספים בתחום הדטה. אנו מאמינים בשותפות עם Neo4j ומגייסים כוח אדם נוסף לתמוך בדרישות השוק".

התפשטות נגיף הקורונה והסגירה המתגלגלת של המשק בעקבותיו הביאו חברות רבות לשלוח את עובדיהן, או חלק מהם, לעבוד מהבית. המהלך הזה זוכה לעידוד של הממשלה, שקוראת לצמצום התקהלויות בחוץ ובמקומות עבודה והתכנסות שלנו בבתים. מעבר לעבודה מהבית מצריך היערכות - מבחינת התרבות הארגונית, מבחינה לוגיסטית ומבחינה טכנולוגית. מנהלים טכנולוגיים בכמה ארגונים בולטים סיפרו לאנשים ומחשבים כיצד עשו זאת אצלם. כיל מירי מישור, סמנכ"לית בכירה למערכות מידע גלובליות בכיל, ציינה ש-"כיל הנו ארגון גלובלי שמעסיק כ-11 אלף עובדים בארץ ובמדינות נוספות, עם יותר מ-40 אתרים ברחבי העולם. מיד עם ההפנמה של ממדי התפשטות וירוס הקורונה התחלנו בהיערכות להתמודדות עם ההשפעות האפשריות במקרה של התפשטות רחבה של הנגיף באזורים שבהם האתרים שלנו נמצאים - הן בישראל והן מחוצה לה. המטרה בכך היא לאפשר לארגון המשכיות עסקית ככל הניתן". לדבריה, "האתגר המרכזי המידי, תחת אילוץ אפשרי של בידוד מסיבי של עובדים, הוא התחברות למערכות המחשוב מהבית, כשמדובר בעובדים שמבצעים את מטלותיהם ממחשב נייח במשרד". [caption id="attachment_312701" align="alignnone" width="600"] מירי מישור, סמנכ"לית בכירה למערכות מידע גלובליות בכיל. צילום: נטלי כהן קדוש[/caption] "במציאות הנוכחית, רכישת מחשבים ניידים לכלל העובדים הינה מהלך מאתגר, בעיקר בשל מגבלות זמנים ותקציב", אמרה מישור. "הוחלט על פתרון המאפשר לעובד גישה מהמחשב הפרטי בביתו באמצעות חיבור מאובטח SSL לרשת הארגונית, תוך שימוש בפתרון סיטריקס הקיים בארגון להפעלת האפליקציות השונות, כגון מערכות ERP או גישה למייל ארגוני. זאת, תוך שמירה על נוחות וחוויית משתמש זהה לזו שיש לעובד במשרד". "מעבר לכך, אנחנו עוקבים באדיקות אחרי המשך פעילות מערכי ה-IT שלנו במדינות השונות - הן בהיבט התמיכה השוטפת במשתמשים והן בהמשך ביצוע הפרויקטים. במידה שחלק מצוותי ה-IT יהיו בבידוד או שתימנע עבודתם עקב משבר הקורונה, אנחנו פועלים להגדיר את בעלי התפקידים הקריטיים להמשכיות העסקית של הארגון וכן ממלאי מקום, על מנת להבטיח פעילות רציפה ותקינה. בנוסף, במידה שהמצב יחייב היערכות מיוחדת נוספת, אנחנו פועלים כך שצוותי IT יוכלו להמשיך ולהעניק תמיכה במשתמשים לעבודה מהבית, מגבירים את הבקרה על מתן השירות וזמינות המערכות, מעמיקים את הידע ונותנים כלים לביצוע שיחות ועידה, כי הלכה למעשה, אי אפשר לטוס ולבצע ביקורי עבודה", אמרה. "בראייה עתידית, נבחנים בקפידה פרויקטים מאושרים או קרובים לאישורים, בעיקר בהיבטי לוחות זמנים ותקציב, תחת התנאים שיחייבו המשך מגבלת טיסות, עבודה מרחוק, זמינות חלקית של משתמשי מפתח וכן פערים באספקה או התקנה של ציוד", הוסיפה מישור. מגדל תמי אוחנה-קול, מנהלת חטיבת הטכנולוגיות במגדל, סיפרה כי "במסגרת ההיערכות שלנו להתמודדות עם משבר הקורונה, נדרשה חטיבת הטכנולוגיות להיערך למתן שירותי מחשוב, שמירה על זמינות המערכות ותמיכה בעובדי החברה, וכן לאפשר יכולת עבודה רציפה שלהם. לצורך כך, נקטנו במפר צעדים, ובראשם פעילות הסברתית פנים חטיבתית, על מנת לשקף את המשמעויות ודרכי ההתמודדות בקרב העובדים". "בשלב הראשון", הסבירה, "אפשרנו לעובדים שלא יכולים להגיע למקום העבודה התחברות מרחוק לסביבת העבודה המחשובית ולמערכות המידע של מגדל. בהמשך, מטרתנו לאפשר רציפות עסקית בהינתן הנחיה רחבה של עבודה מהבית לכלל האוכלוסיות - עובדים, תומכים ונציגי שירות". [caption id="attachment_308601" align="alignnone" width="600"] תמי אוחנה-קול, מנהלת חטיבת הטכנולוגיות במגדל. צילום: באדיבות מגדל[/caption] "כמו כן", ציינה, "בחנו מימוש של פתרון טכנולוגי מאובטח, להתחברות נציגי שירות לעבודה מרחוק לטובת המשך מתן שירות ללקוחות החברה, וכן בחינת המשכיות הפעילות של ספקים קריטיים לתמיכה בשירותים וברציפות התפעול במערכות. כמו כן, ציידנו עובדים במחשבים ניידים". מימון ישיר לדברי עופר גולדברג, מנמ"ר מימון ישיר, "בשבועות האחרונים נחשפנו לעידן חדש של המשכיות עסקית, כאשר אין צורך בהפעלת אתר הגיבוי. עקב האיסור על התקהלות עקב מגפת הקורונה והיערכות לאפשרות לבידוד ביתי של כלל עובדי החברה, מערך ה-IT שלנו צריך להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים חדשים ולאפשר תפעול של התהליכים הקריטיים, שנבחנו ונבחרו בתכנית ההמשכיות העסקית של החברה' והפעלתם על ידי העובדים מרחוק, תוך שמירה על כללי הבידוד ואבטחת מידע מרבית. לדוגמה: הפעלת מוקדים מהבית, אנשי שטח, הדפסות, טלפוניה/מרכזיה, הקלטות, גישה לכלל מערכות הליבה ועוד. כל האתגרים הללו דורשים חשיבה יצירתית ומתן מענה הולם ומידי, על מנת לשמור על ההמשכיות העסקית של הארגון". [caption id="attachment_224228" align="alignnone" width="600"] עופר גולדברג, מנמ"ר מימון ישיר. צילום: קובי קנטור ז"ל[/caption] הוא ציין ש-"בשבועיים האחרונים נבנתה תכנית מיוחדת בעקבות מגפת הקורונה, שנותנת מענה לעבודה מהבית לאגפים השונים - מוקדים, גבייה, טלפוניה ועוד, על ידי שימוש במערכות הקיימות. מתחילת השבוע, כ-30 עובדי מימון ישיר החלו את עבודתם מהבית לפי התוכנית. אנחנו מאוד מקווים שלא נצטרך להפעיל את התכנית הזאת, אבל ערוכים לנושא". שבלת ושות' חיים מאיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של משרד עורכי הדין שבלת ושות', סיפר כי "האסטרטגיה שלנו בשנתיים האחרונות הייתה לקדם את הפירמה טכנולוגית, כדי לקבל גמישות מרבית בדרכי העבודה, תוך עמידה בדרישות אבטחת מידע מחמירות. ביצענו תכנון אסטרטגי טכנולוגי מקיף והשקענו משאבים משמעותיים. חלק מהפתרונות שיישמנו הם מעבר לענן היברידי. הענן הציבורי מבטיח לנו עבודה יעילה בשימוש בפלטפורמות חיצוניות כמו סיילספורס ו-Office 365, והענן הפרטי מאפשר לנו את העבודה השוטפת מול הלקוחות שלנו מכל מקום בעולם". "לפיכך, לשמחתנו, אנחנו מוכנים לכל מצב שידרוש שינויים בצורת העבודה, ללא קשר למצב הנוכחי. יחד עם זאת, ערכנו בדיקת עומסים ובדיקות שרידות, שמבטיחות גיבוי להמשך עבודה תקין, מענה רציף ללקוחותינו בכל אמצעי תקשורת רלוונטי ותמיכה של שירותי מערכות המידע של הפירמה בכל מצב שנידרש אליו", ציין.