ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון ומי שייסד את החברה, הודיע אמש (ג') כי יעזוב את התפקיד ברבעון השלישי של השנה ויעבור להיות היו"ר שלה. מחליפו יהיה אנדי ג'סי, כיום מנכ"ל AWS. ההודעה נמסרה יחד עם פרסום הדו"חות הכספיים של חברת הענק ל-2020 ולרבעון האחרון שלה, המעידים על עליות חדות. בחישוב שנתי, ההכנסות של אמזון זינקו ב-38% לקצת יותר מ-386 מיליארד דולר והרווח הנקי האמיר בכמעט פי שניים ל-21.3 מיליארד. ברבעון האחרון של השנה, ההכנסות רשמו עלייה של 44% ל-126 מיליארד דולר, והרווח הנקי צמח ביותר מפי שניים ל-7.2 מיליארד. מחנות ספרים קטנה לענקית אי-קומרס, ענן – וטלוויזיה בזוס, שהיה בחודש שעבר בן 57, הקים את אמזון ב-1994 כחנות ספרים אינטרנטית – מדיום שעוד היה אז יחסית בחיתוליו. משם היא הלכה וגדלה, והפכה לאחת מחברות האי-קומרס הגדולות בעולם. כמו כן, אמזון התרחבה לפעילויות נוספות, בהן שירות הטלוויזיה שלה וחברת הענן AWS, שהיא אחת הפעילויות המצליחות ביותר בה. בזוס, שהגדיל את השפעתו בכך שקנה את הוושינגטון פוסט והקים חברת חלל, הפך לפני שנים אחדות לאיש העשיר בעולם, כשהוא מדיח מהפסגה את ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. בחודשים האחרונים הוא מתחלף בטייטל הזה עם אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל טסלה, נוירולינק ו-SpaceX, כאשר כל אחד מהם נמצא בפסגה בחלק אחר מהזמן. נכון לכתיבת שורות אלה, בזוס נמצא במקום הראשון עם הון של 196.2 מיליארד דולר ומאסק במקום השני עם 188.3 מיליארד. במכתב שפרסם לעובדי החברה, ושהועלה לאתר שלה, כתב בזוס כי "אני נרגש להודיע שברבעון השלישי אעבור להיות יו"ר מועצת המנהלים של אמזון ואנדי ג'סי ימונה למנכ"ל. בתפקידי החדש, אני מתכוון למקד את האנרגיה ותשומת הלב שלי במוצרים חדשים וביזמות בשלבים מוקדמים. אנדי ידוע היטב באמזון והוא כאן כמעט לאורך אותה התקופה כמוני. הוא יהיה מנכ"ל משכמו ומעלה, ואני בטוח בו". אנדי ג'סי, מנכ"ל AWS ומעוד כמה חודשים – מנכ"ל אמזון. צילום: AWS בזוס ציין כי "להיות מנכ"ל אמזון זה תפקיד בעל אחריות רבה והוא צורך ממך משאבים רבים. כשיש לך אחריות כזאת, קשה לך להקדיש תשומת לב לדברים אחרים. כיו"ר, אשאר מעורב ביוזמות חשובות של אמזון, אבל יהיו לי גם הזמן והאנרגיה להשקיע ב-Day 1 Fund, ב-Bezos Earth Fund (הקרן שעל שמו למאבק בשינויי האקלים, שבפברואר אשתקד הוא הודיע שיתרום לה 10 מיליארד דולר – י"ה), ב-Blue Origin (חברת החלל שבבעלותו – י"ה), בוושינגטון פוסט ובתשוקות אחרות שלי". בהודעה לעיתונות של החברה ציין בזוס כי "אמזון הפכה למה שהיא מאחר שהיא חברה שממציאה דברים מטורפים והופכת אותם לנורמליים. אנחנו מובילים בביקורות הלקוחות, המלצות מותאמות אישית, עלייה תלולה בכמות המשלוחים של שירותי ה-Prime שלנו, קינדל, אלקסה, המרקטפלייס שלנו, תשתיות הענן, בחירות קריירה והרבה יותר. אם עושים את זה נכון, כמה שנים אחרי ההמצאה המפתיעה, הדבר המשוגע הופך להיות ה-נורמלי. אנשים מתלהבים ממנו, וההתלהבות הזאת היא המחמאה הגדולה ביותר שממציא יכול לקבל. אם מסתכלים על התוצאות הכספיות שלנו, מה שלמעשה רואים הוא תוצאה של המצאות שלנו לטוח הארוך. כרגע, אני רואה שאמזון נמצאת בנקודה החדשנית ביותר שלה, וזה הזמן האופטימלי להעברת התפקיד". אמזון. צילום: BigStock אלא שלא הכול ורוד: בסוף 2018 דורג בזוס כאחד מעשרת המנכ"לים הגרועים בעולם על ידי קונפדרציית האיגודים המקצועיים הבינלאומית. בזוס ידוע בהתנגדותו להתאגדויות עובדים ולאיגודים מקצועיים, ולא קיבל בעין יפה הפגנות עובדים וניסיונות שלהם להתאגד. וכאלה היו כמה וכמה: כך, כשהגיע באפריל 2018 לברלין כדי לקבל את פרס החדשנות של אקסל שפרינגר, מההוצאות לאור הגדולות ביותר באירופה בתחום התקשורת, הוא "זכה" למחאות של עובדי החברה, שדרשו העלאה בשכרם. בדצמבר באותה השנה פורסם כי קבוצה של עובדי אמזון ממינסוטה, שכוללת פליטים סומלים החיים כיום בארצות הברית, דרשה מהמעסיקה העוצמתית שלה תנאי עבודה טובים יותר, זכויות שונות ויחס הוגן יותר. העובדים יצאו להפגין ולמחות מחוץ לאחד המחסנים של החברה בעיר מגוריהם. אנדי ג'סי – קרוב ל-35 שנים באמזון ג'סי בן ה-53, שגם הוא חגג את יום הולדתו בחודש שעבר, הצטרף לאמזון ב-1997 כמנהל שיווק. ב-2003 הוא הוביל צוות של 57 עובדים שייסדו את שירותי הענן שלה – AWS (ר"ת Amazon Web Services). הוא מונה לתפקיד מנכ"ל חברת הענן של אמזון באפריל 2016. בשנים האחרונות, AWS הפכה להיות ספק הענן הגדול ביותר בעולם, כשהיא משאירה הרבה מאחור את המתחרות הגדולות מיקרוסופט וגוגל. באוקטובר 2018 התפאר לארי אליסון, מייסד אורקל ומנהל הטכנולוגיות הראשי שלה (ולפני כן מנכ"ל החברה), שאמזון יושבת על בסיסי הנתונים שלה. אלא שבעוד שהוא דיבר, אמזון הוציאה את עצמה אל מחוץ לבסיסי הנתונים של החברה המתחרה. חודש לאחר מכן, כשהדבר התגלה, ג'סי לעג לאליסון בציוץ בטוויטר, שבו כתב: "תמשיך לדבר, לארי". את הציוץ הזה יש לראות על רקע התחרות של שירותי הענן של אורקל באלה של אמזון וההכרזה של אליסון שהחברה שייסד תעקוף את AWS ותהיה למובילה בעולם בתחום זה – הכרזה שרחוקה מלהתממש.

בית המשפט הגבוה של ניו דלהי הורה לקמעונאית ההודית פיוצ'ר ריטייל (Future Retail) שלא להתמזג לעת עתה עם חברת ריליינס ריטייל (Reliance Retail) מבית ריליינס אינדסטריז (Reliance Industries) – אימפריית העסקים של האיש העשיר בהודו, מוקש אמבאני. הפסיקה הגיעה לאחר עתירה של אמזון, שהשינוי הטקטוני המתוכנן בשוק הקמעונאות בהודו מאיים עליה ועל עסקיה המתרחבים במדינה. הבעלים של חברת ריליינס ריטייל, מבית ריליינס אינדסטריז – אימפריית העסקים הדומיננטית בהודו. מוקש אמבאני. צילום: וויקיפדיה כאמור, ענקית הקמעונאות אונליין האמריקנית התנגדה לכך שפיוצ'ר תמכור את יחידות הסיטונאות, הקמעונאות, המחסנים והלוגיסטיקה שלה לריליינס. אמזון, המחזיקה במניות פיוצ'ר, טענה כי הקבוצה הפרה חוזים בכך שהסכימה למכור את נכסיה הקמעונאיים למתחרה ריליינס בשנה שעברה. בית משפט שבעיר הבירה קבע אתמול (ג') כי יש לעכב את ההסכם של ריליינס לרכישת היריבה המקומית פיוצ'ר ריטייל, תמורת 3.3 מיליארד דולר, עקב ההתנגדות שהגישה אמזון בתחילת 2020. לפי הודעת בית המשפט העליון הוא "השתכנע שיש צורך בהוראות מיידיות כדי להגן על זכויות (אמזון – ג"פ)" והורה לכל הגורמים המעורבים בעסקה "לשמור על סטטוס קוו" עד להכרעתו הסופית בנדון. ההתפתחות המשפטית הזו תהווה הקלה זמנית בעבור ענקית המסחר האלקטרוני שייסד ג'ף בזוס – מי שמכהן כמנכ"ל אמזון מזה 27 שנים, אך שהודיע אתמול כי יפרוש מתפקידו זה בקיץ, ויפנה אותו לאנדי ג'סי, הממלא כיום את תפקיד מנכ"ל AWS. הסיבה העומדת מאחורי מאבקה של אמזון במיזוג היא, כמובן, כוונתה לסכל את מכירת הנכסים של קבוצת פיוצ'ר לרילייס, שיכולה הייתה להפוך את האחרונה לישות קמעונאית עוצמתית עוד יותר, שתאיים על עסקיה המתרחבים של אמזון בתת היבשת העצומה. אמזון – חושקת בחדירה מאסיבית להודו כזכור, בשנת 2018 הציגה הודו חוקים חדשים שמונעים מחברות בבעלות זרה למכור את המלאי שלהן – מה שמאלץ ענקיות כמו אמזון לפעול בהודו יותר בסגנון eBay ולמכור רק מוצרים של צד שלישי. החקיקה פתחה את הדלת לחברות מקומיות לנצל את שוק המסחר האלקטרוני. ענקית האנרגיה ההודית ריליינס, החברה הגדולה ביותר במדינה לפי שווי שוק, קפצה אל הקלחת הרותחת עם אפליקציית ג'יומארט שלה המציעה למקומיות מסחר קמעונאי אונליין. פלטפורמת המסחר הזו, שלא כמו אמזון, יכולה לקשר בין מיליוני חנויות מקומיות ברחבי הודו באופן נוח וקל בהרבה, כך שהיתרון שלה בשוק מובנה בלאו הכי. ביקר בהודו. ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צילום: סטיב ג'ורבטסון, מתוך ויקיפדיה אמזון, החושקת עד מאוד לנגוס בנתח משמעותי מהקמעונאות בהודו הגדולה, עושה מאמצים להשתלטות על התחום, ובזוס אף ביקר בהודו בעצמו בינואר אשתקד, אולם ביקורו לא ממש צלח כשראש הממשלה, נרנדרה מודי, סינן אותו והתחמק מפגישה עימו, ובמקביל הוא ספג מחאות של סוחרים מקומיים נגד הרעיון שאמזון תיכנס באופן דומיננטי לשוק המקומי. הפסיקה לפיכך נחשבת כניצחון לאמזון שהדובר שלה אמר ל-CNN Business בתגובה אליה כי "אנו מכבדים ביותר את מערכת המשפט ההודית ומעריכים את צו הביניים של בית המשפט העליון בדלהי". ריליינס סירבה להגיב לפסיקה לעת עתה בעוד שפיוצ'ר ריטייל הגיבה ואמרה כי היא "תבדוק את כל הסעדים המשפטיים ותנקוט בצעדים מתאימים להמשך" בהתייחסה לעסקה שלה עם ריליינס. החברה צפויה לערער על פסק הדין שוב בפני בית המשפט העליון.

אלפבית, החברה האם של גוגל, פרסמה אמש (ג') תוצאות עסקיות שהיכו את תחזיות האנליסטים – מה שהביא לזינוק במנייה שלה לאחר סגירת שערי וול-סטריט ב-8%. העלייה ממשיכה גם היום, כאשר נכון למועד פרסום

"הכאב והאתגר הגדולים ביותר בתחום הערים החכמות הם מתקפות הסייבר, ויש צורך להיות יצירתיים בחיפוש אחר פתרונות לכך", אמר יריב שדה, מייסד ומנהל קהילת ערים חכמות בישראל. שדה דיבר בכנס הערים החכמות של אנשים ומחשבים, שהתקיים לא מכבר. הוא ציין את מתקפת הסייבר שאירעה על שירביט ואמר כי היא יכולה לקרות – "ומתקפות כאלה אף קורות" – גם ברשויות מקומיות. "זה קורה בעיקר במצב שבו הדטה עולה לענן ההיברידי של העירייה, אבל לא כולו, מסיבות מובנות", הסביר. לדברי שדה, אתגרי הסייבר בעולם הערים החכמות יחריפו עד ל-2050, כאשר הן יהפכו למגה ערים. "מגה ערים יהיו חייבות טכנולוגיה שתאפשר להן לשלוט מרחוק על המתקנים בעיר. ככל שהשליטה על הטכנולוגיה תהיה באמצעות דיגיטציה, כך תהיה יותר חולשה לתקיפות סייבר עליה, וצריך לנקוט בהגנה מתאימה", אמר. אתגרים נוספים שדה ציין אתגרים נוספים שעומדים בפני הערים החכמות, בהם הטמעת טכנולוגיות בשטח. כדוגמה לכך הוא נתן מיזם אנרגטי שהוא מעורב בו באחת הרשויות. "אם הפרויקט מחייב הטמעה מתחת לכביש צריך מראש לבדוק שלא תהיה פגיעה בתשתיות אחרות, כגון קווי מים וחשמל", הסביר. נושא אחר שלדעתו יעלה בשנה הקרובה בהקשר של ערים חכמות הוא הדור החמישי. "זה אמנם נושא גדול, ברמה הלאומית ובין מדינות, אבל משליך גם על הערים", אמר. הוא העריך ש-"המלחמה הגדולה היא למי תהיה שליטה על תשתיות הדור החמישי, משום שהוא יהיה בעל הידע. לא בכדי ארצות הברית החליטה על חסימת טיק טוק. יש פה הרבה הקשרים ל-G5 וזה אתגר בפני עצמו". שדה התייחס גם לנושא הגנת הפרטיות, הקריטי בערים. "העיריות, בראשות המנמ"רים, מקפידות ליישם את הגנת הפרטיות ולעבוד בצורה שלא תפגע בפרטיות התושבים", אמר, והזכיר בהקשר זה את חוק הגנת הפרטיות ואת תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי. אתגר נוסף, ואף מרכזי, בערים החכמות הוא בתחום התחבורה. "הפתרון המוצע לאתגר זה הוא הפחתת עומסים על עורקי התנועה בערים ושימוש גובר בתחליפי רכבים, כמו קורקינטים, הליכה ברגל או אופניים", אמר שדה. "במקביל, יש להשקיע עוד יותר ברכבות". כדוגמה הוא הזכיר את פרויקט חשמול הרכבת, שמעודד נסיעה ירוקה באמצעי תחבורה זה. "עיריות נכנסות יותר ויותר לחקר הנתונים" תחום אחר ששדה הזכיר הוא חקר הנתונים. "עיריות נכנסות יותר ויותר לנושא הזה", אמר. "יש להן משאבים שצריך לדעת לנצל אותם לטובת חקר הדטה שלהן – בין אם בעצמן או במיקור-חוץ. כך הן יוכלו לדעת טוב יותר מה מתרחש בעיר". שדה ציין כמה שיתופי פעולה, בהם בין עיריית כפר סבא ליישובי אשכול השרון, כחלק ממיזם שיזם משרד הפנים להקמת אשכולות כדי לאגם משאבים ולסייע לרשויות שונות ביישום פרויקטי עיר חכמה. מיזם נוסף הוא שיתוף פעולה בין המרכז לערים חכמות שפועל באוניברסיטת בר אילן לבין האיחוד האירופי, שבמסגרתו ישמש המרכז כ-DIH (ר"ת Digital Innovation Hub) היחיד מסוגו בישראל. "במרכז יש שדה ניסויים לטכנולוגיות שעוזר בהפחתת רגולציות, וחשוב מאוד שיהיו עוד מוסדות אקדמיים שישתפו פעולה עם כל הגורמים". עוד מיזם שאותו הוא הזכיר הוא סיטיזון, שהוא פרי של שיתוף פעולה בין עיריית תל אביב-יפו לאקדמיה, על מנת לסייע לסטארט-אפים בפיתוח פתרונות לתחום הערים החכמות.

ועידת ההשקעות הגדולה בארה״ב, Select USA Investment Summit, תיערך השנה בין ה-7 ל-11 ביוני 2021. ועידת Select USA מעודדת חברות ומשקיעים מרחבי העולם, לרבות מישראל, ומסייעת להם להשקיע בארה"ב. הוועידה נערכת מדי שנה בוושינגטון הבירה, אך השנה היא תיערך לראשונה באופן וירטואלי, ובכך תאפשר השתתפות רחבה יותר של חברות בינלאומיות. מאז היוסדה, תרמה הוועידה לגיוס השקעות זרות בהיקף של יותר מ-47 מיליארד דולר וליצירת יותר מ-47,000 אלף מקומות עבודה חדשים בארה"ב. הוועידה – המאורגנת על ידי מחלקת הסחר של ממשלת ארה"ב – היא הזדמנות ייחודית לחברות המעוניינות להרחיב את שוקי הייצוא שלהן או לפתוח שלוחה בארה"ב – הכלכלה הגדולה ביותר בעולם. חברות ישראליות מכל הגדלים והתחומים, בכלל זה סטארט-אפים – מוזמנות להירשם לוועידה. ב- Select USA, יוכלו חברות לקבל ייעוץ ומידע מפורט על הליך הכניסה לשוק האמריקני;  מידע על התמריצים לעסקים שמעניקות המדינות השונות בארה״ב; ייעוץ בהיבטים משפטיים, מיסים ושיקולים לוגיסטיים; וגישה לניתוח העדכני ביותר של המגמות וההתפתחויות בתחומי התעשייה והמסחר בארה"ב על פי בכירי התעשייה והממשל. המשתתפים אף יוכלו להשתתף במפגשים וירטואליים אחד-על-אחד עם ארגוני פיתוח כלכלי מכל 50 המדינות בארה״ב. הוועידה תכלול יותר מ-100 מושבים, וצפויים להשתתף בה יותר מ-3,000 משתתפים מכ-80 מדינות. מסלול בעל חשיבות עליונה לחברות ישראליות בוועידה הוא SelectUSA Tech, שבו ייקחו חלק סטארט-אפים בינלאומיים, המעסיקים עד 40 עובדים ולהם הכנסה שנתית של עד 10 מיליון דולר. לסטארט-אפים אלה תינתן אפשרות להציג את הפיתוחים האחרונים שלהם בפני משקיעים פוטנציאליים בביתן וירטואלי ייחודי, וכן ליצור התקשרות עם חממות טכנולוגיות ובכירים בתעשייה. המושבים המרכזיים במסלול SelectUSA Tech יתמקדו בתחומים בעלי חשיבות מרכזית לאקו-סיסטם הישראלי: תעשיית החלל, אבטחת סייבר, מסחר אלקטרוני, טכנולוגיה פיננסית, תוכנה, 5G, בינה מלאכותית, אגירת אנרגיה, כלי טיס לא מאוישים ועוד. חברות סטארט-אפ שייבחרו מקרב המשתתפים יזכו להציג את פיתוחיהן בפני פאנל מיוחד של ארבעה עד שישה שופטים, בהם משקיעים מקרנות הון סיכון ובכירים מתעשיית ההיי-טק. בוועידה האחרונה השתתפו 93 חברות סטארט-אפ מ-29 מדינות. רובין קסלר, נספחת המסחר של שגרירות ארה"ב בישראל, ציינה, כי "שוק הצרכנים הגדול בעולם נמצא בארצות הברית, ועל כן התרחבות לארה״ב היא הבחירה הטבעית עבור כל חברה ישראלית המעוניינת לצמוח. במהלך חמשת ימי הוועידה, יוכלו החברות המשתתפות לקבל את המידע הנדרש להחלת תהליך ההתרחבות לארה"ב". סיגל מנדלוביץ, נציגת SelectUSA בשגרירות ארה"ב בישראל, אמרה, כי "בארצות הברית ישנה הערכה רבה ליחסי ההשקעה והסחר הדו-מדינתיים עם ישראל. השפעתן הכלכלית של חברות ישראליות בארה"ב ניכרת. ב-2019 השקיעו חברות ישראליות 36.6 מיליארד דולר בארצות הברית, ות​רמו ליצירת כ-27 אלף מקומות עבודה לאמריקנים. בנוסף, חברות ישראליות השקיעו קרוב למיליארד דולר במחקר ופיתוח בארה״ב והשיגו תשואה של-750 מיליון דולר בייצוא מארה"ב". ניתן להירשם לוועידת ההשקעות כאן.

אמזון סיימה את הרבעון האחרון של 2020 ואת השנה כולה עם תוצאות מצוינות – עם הכנסות רבעוניות שעקפו את ה-100 מיליארד הדולר ושנתיות שמתקרבות לרף של 400 מיליארד. החברה פרסמה את התוצאות הכספיות שלה אמש (ג'). בנוסף, ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, מסר בהודעת החברה על התפטרותו מהתפקיד ומעברו להיות היו"ר שלה. בזוס הקים את אמזון לפני 27 שנים בחניון של ביתו, ניהל אותה מאז והפך לאדם העשיר בעולם. מחליפו הוא אנדי ג'סי, מנכ"ל AWS. החילופים ייעשו ברבעון השלישי של השנה. בחזרה לתוצאות: הקורונה היטיבה עם אמזון, עקב העליות התלולות באי-קומרס והאצת המעבר לענן, כתוצאה מהעבודה הרבה יותר מהבית. הדבר ניכר הן בשנת הקורונה והן ברבעון האחרון שלה. במהלך השנה, בעוד שההוצאות של החברה זינקו ב-36.5% ל-363.2 מיליארד דולר, ההכנסות שלה צמחו ב-37.6% ל-386 מיליארד. בעקבות הייחס בין העליות בהכנסות ובהוצאות, הרווחיות זינקה בשיעור דו ספרתי: הרווח התפעולי צמח ב-57.5% ל-22.9 מיליארד דולר וזה הנקי – ב-84% ל-21.3 מיליארד. מכירות המוצרים – עדיין סעיף ההכנסות העיקרי התוצאות הרבעוניות מעידות על מגמות דומות: ההוצאות זינקו במהלכו ב-42% ל-118.7 מיליארד דולר וההכנסות האמירו ב-43.6% ל-125.5 מיליארד. מכירות המוצרים אמנם ממשיכים להיות סעיף ההכנסות העיקרי של אמזון, עם גידול של 40.6% ברבעון לקצת יותר מ-71 מיליארד דולר, אבל גם התרומה הבולטת של AWS וכלל מכירות השירותים ממשיכה, עם זינוק של 47.7% ל-54.5 מיליארד. הרווח נקי הרבעוני טיפס ב-124.4% ל-7.2 מיליארד דולר והרווח הנקי למניה – ב-117.8% ל-14.09 דולר. לצד היחס בין העליות בהוצאות ובהכנסות, סייעה לעלייה ברווחיות ירידה של קרוב ל-40% בחבות המס. עוד עולה מהדו"חות כי ההוצאות הגולמיות זינקו ברבעון ב-47.7% ל-97.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי צמח ב-30.7% ל-27.8 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 22.12%. בסעיפי התפעול, ההוצאות רשמו עלייה של 20.33% לכמעט 21 מיליארד דולר והרווח זינק ב-77.2% ל-6.9 מיליארד. בזוס ציין כי "אמזון הפכה למה שהיא מאחר שהיא חברה שממציאה דברים מטורפים והופכת אותם לנורמליים. אנחנו מובילים בביקורות הלקוחות, המלצות מותאמות אישית, עלייה תלולה בכמות המשלוחים של שירותי ה-Prime שלנו, קינדל, אלקסה, המרקטפלייס שלנו, תשתיות הענן, בחירות קריירה והרבה יותר. אם עושים את זה נכון, כמה שנים אחרי ההמצאה המפתיעה, הדבר המשוגע הופך להיות ה-נורמלי. אנשים מתלהבים ממנו, וההתלהבות הזאת היא המחמאה הגדולה ביותר שממציא יכול לקבל. אם מסתכלים על התוצאות הכספיות שלנו, מה שלמעשה רואים הוא תוצאה של המצאות שלנו לטוח הארוך. כרגע, אני רואה שאמזון נמצאת בנקודה החדשנית ביותר שלה, וזה הזמן האופטימלי להעברת התפקיד".

מערכת אנשים ומחשבים שוחחה באחרונה עם משפטנים המתמחים בדינים שקשורים לטכנולוגיה ולמחשוב, ושאלה אותם מהן המגמות שיאפיינו את השנה הנוכחית בממשק שבין משפט לטכנולוגיה – לאור שנת הקורונה שעברה עלינו ובכלל. לאחר שהבאנו בחלק הראשון את דבריו של עו"ד אביב אילון, הפעם אנחנו מביאים את דבריה של עו"ד נעמי אסיא ממשרד נעמי אסיא ושות', שמתמחה מזה שנים רבות בדיני מחשבים, טכנולוגיה, קניין רוחני ורישום פטנטים. "להערכתי, אנחנו צפויים השנה לגידול במספר התביעות הייצוגיות נגד חברות שנחשפו לפגיעות סייבר והמידע על לקוחות שלהן נפרץ ונחשף", אמרה עו"ד אסיא. "הפגיעה כתוצאה ממתקפת סייבר יכולה להיות בכמה צורות: חשיפת המידע האישי, מספרי כרטיסי אשראי, סיסמאות, תכתובות אישיות, מידע מודיעיני ועוד". "בישראל", ציינה, "יש כמה חוקים שנוגעים בהשפעות של מתקפות סייבר, ובהם חוק הגנת הפרטיות, חוק החברות וחוק המחשבים. יש גם הרשות להגנת הפרטיות, שעושה עבודה נהדרת ובאתר שלה יש את ההנחיות וההסברים לשאלות שנשאלות בהקשר של תקיפות סייבר, אבטחת מידע ושמירה על הפרטיות". "במקביל, יש רגולטורים מגזריים, כמו המפקח על הבנקים, שדורש תקן של מינוי מנהל ההגנה הקיברנטית. באירופה יש את חוקי ה-GDPR, שמשפיעים גם על ישראל. כך, למשל, הם מחייבים מינוי של ממונה הגנה ארגוני (DPO), שיישם את מדיניות ההנהלה בכל מה שקשור לפרטיות ושמירה על המידע", אמרה עו"ד אסיא. מה עושים כשמתרחשת מתקפת סייבר – מבחינה משפטית? היא הוסיפה ש-"שאלה נוספת שנשאלת היא: מה צריך לעשות כאשר מתחרשת תקיפת סייבר? יש לכך כמה שלבים: הזיהוי, ניתוח המתקפה וההחלטה על דרכי ההתמודדות\ ולאחר מכן הכלה ותחקיר. יש לתת מענה מיידי, ראשוני, לאחר שמזהים את התקיפה". "המשרד שלנו מטפל באירועי סייבר במסגרת המענה הראשוני", ציינה עו"ד אסיא. "אנחנו מטפלים בכמה חברות, במסגרת ביטוח סיכוני סייבר. משרדנו מקים צוותים שיש בהם נציגים של מערכות מידע, משפטים, הנהלה ויחסי ציבור. אחד הדברים שמשפיע על אופי הפעילות הוא האם ארגון חייב לדווח לרשויות על אירוע סייבר מיד לאחר שהוא קורה – בישראל זה מערך הסייבר. יש נהלים ברורים, שכוללים גם חובת דיווח לנשואי המידע שנפרץ, אם מזהים פריצה, והדבר מחייב להקים קול סנטר בעלויות יקרות". דמי כופר – לשלם או לא? בשנים האחרונות נשאלת לא מעט השאלה האם כדאי לארגונים לשלם דמי כופר במסגרת מתקפות כופרה או לא. לדברי עו"ד אסיא, "התשובה מורכבת. אני יכולה להזדהות עם מנהלים שבלא מעט מקרים, כאשר הם נקלעים למתקפת כופרה הם נוטים לשלם, כי הם מעריכים שהנזק שייגרם לחברה אם הם לא ישלמו יהיה גדול יותר, בדמות חשיפה, אובדן אמון הלקוחות ועוד". "התשובה תלויה בין היתר בהיקף האירוע, באיזה סוג של ארגון מדובר ומהו גודלו. אם החברה נכללת תחת החובה לדווח למערך הסייבר, ההנחיה היא לא לשלם – ויש בזה הגיון, כי לא תמיד התשלום סוגר את האירוע. זאת, מאחר שלא תמיד יודעים למי משלמים ולאן הולך הכסף. כאן אין למנהל שיקול דעת. במקרים של תביעות כופר קטנות מחברות קטנות, אפשר אולי להבין שמשלמים ונגמר הסיפור", ציינה. לסיכום אמרה עו"ד אסיא כי "אני סבורה שהשנה הנוכחית תתאפיין בהרבה יותר מודעות לנושא ביטוח סיכוני הסייבר. להערכתי, אין כיום חברה רצינית שלא מבינה את המשמעות של זה ועושה ביטוח. אבל ההמלצה שלנו היא, עוד לפני שעושים את הביטוח, לקרוא וליישם את ההנחיות של הרשויות השונות, שהן ברורות לחלוטין".

תפנית בתקפת הענק הרוסית בסייבר: האקרים סינים חשודים כי ניצלו את החולשה במוצרי סולארווינדס (SolarWinds) – ופרצו לארגונים בארה"ב. חוקרי ה-FBI מצאו באחרונה, כי מרכז הכספים הלאומי, סוכנות שכר פדרלית במשרד החקלאות האמריקני, הייתה בין הארגונים שנפגעו מהפריצה הסינית בסייבר. מומחי אבטחה ציינו, כי גובר החשש שנתוניהם האישיים של אלפי עובדי הממשלה נגנבו ועלולים להיחשף. מהחקירה עולה, כי ליקוי התוכנה שאותו ניצלה קבוצת ההאקרים הסינית לפריצות "שלה", שונה מזה של הנוזקה שניצלו ההאקרים הרוסים, המקורבים לקרמלין. ההאקרים הרוסים, כזכור, הדביקו ברוגלה עדכון תוכנה של Orion, תוכנת ניהול הרשת של סולארווינדס. לא ניתן היה לקבוע כמה ארגונים נפגעו מהמתקפה של ההאקרים הסינים. מהחקירה עולה, כי התוקפים השתמשו בתשתית מחשבים ובכלי פריצה שהופעלו בעבר על ידי האקרים סינים שלוחי המדינה. משרד החוץ הסיני מסר בתגובה לפרסום, כי "ייחוס של מתקפות סייבר (למדינה כלשהי, או לגוף פריצה, י.ה.) הוא נושא טכני מורכב, ועליו להיות נתמך בראיות. סין מתנגדת ונלחמת בכל סוג של מתקפות סייבר וגניבות בסייבר". סולארווינדס מסרה כי היא מודעת רק לארגון אחד שנפגע על ידי קבוצת ההאקרים השנייה, אך היא "לא מצאה שום דבר מכריע" שיצביע על זהות התוקפים. החברה הוסיפה, כי התוקפים לא הצליחו להשיג גישה למערכות הפנימיות שלה וכי היא פרסמה עדכון תוכנה לתיקון הבאג בדצמבר האחרון. במקרה האמור, ציינו בסולארווינדס, ההאקרים הצליחו לנצל את התוכנה רק פעם אחת כדי לחדור לרשת הלקוח. החברה  לא מסרה פרטים על האופן שבו ההאקרים נכנסו בראשונה, למעט זה ש"החדירה לא נעשתה באופן כלשהו שקשור לסולארווינדס". משרד החקלאות אישר, כי אכן אירעה פריצה, אולם סירב להוסיף פרטים. ה-FBI סירב להגיב. מומחי אבטחה ציינו, כי למרות ששני מאמצי הריגול בסייבר הם חופפים וכי שתי המתקפות התמקדו בממשל בארה"ב, הרי שהן היו פעולות נפרדות ושונות באופן מובהק. ההאקרים הרוסים חדרו עמוק לרשת של סולארווינדס והסתירו "דלת אחורית" בעדכוני התוכנה של Orion שנשלחו ל-18 אלף לקוחות. קבוצת הפריצה בסייבר הסינית, לעומת זאת, ניצלה באג נפרד בקוד של Orion כדי לסייע לה להתפשט ברשתות שכבר נפרצו. "נראה כי סולארווינדס היוותה יעד ערכי גבוה ליותר מקבוצת פריצה בסייבר אחת", אמרה ג'ן מילר-אוסבורן, סגנית מנהלת מודיעין האיומים ביחידה 42 של פאלו אלטו (Palo Alto Networks). גרגורי טוהיל, לשעבר מנהל אבטחת המידע הראשי בממשל הפדרלי, אמר, כי "מקרה שבו קבוצות נפרדות של האקרים מכוונות לתקוף אותה תוכנה – אינו דבר יוצא דופן. לא תהיה זו הפעם הראשונה שראינו שחקן איום של מדינה גולש מאחורי מישהו אחר. המצב הזה נדמה למירוץ מכוניות, כאשר מכונית מירוץ אחת משיגה יתרון כשהיא נצמדת למכונית המירוץ המובילה במסלול".