ישראכרט רוכשת את אש (esh), הבנק הדיגיטלי שהקים ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, לפי שווי של 400 מיליון שקלים, שהם 160 מיליון דולר – סכום נמוך מהשווי שלו בעת שערך גיוס ב-2023. העסקה, שהוכרזה היום (ד'), תיערך בשילוב של מזומן ומניות. היא תבוצע בשני שלבים: בשלב הראשון, ישראכרט תקנה מניות של הבנק תמורת 250 מיליון שקלים, ומניות נוספות יעברו במקביל לנאמנות, תמורת 150 מיליון שקלים נוספים. כמו כן, בעלי השליטה בבנק יקבלו 100 מיליון שקלים. במהלך נוסף אך נפרד, ישראכרט תרכוש 25% ממניות חברת הטכנולוגיה של אש, eshOS. זו פיתחה את הפלטפורמה הטכנולוגית שעליה פועל הבנק. סכום עסקה זו עומד על 40 מיליון דולר. מיהם בעלי המניות העיקריים בבנק? בעלי המניות העיקריים בבנק אש הם יובל אלוני, מייסד-משותף עם צוק, שאוחז ב-18% מהמניות, צוק עם 13% וכלל ביטוח, שאוחזת ב-11% מהן. בשוק העריכו כי העסקה תיחתם בתוך כחודשיים, לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים. בנק אש קיבל רישיון מבנק ישראל בדצמבר 2022, ועלה לאוויר בנובמבר 2023 – מעט אחרי ה-7 באוקטובר. לכן, יעל שיינברג וקנין, מנהלת אבטחת הסייבר של eshOS, כינתה בכנס Infosec של אנשים ומחשבים את עליית הבנק לאוויר "סוג של ניצחון". "המלחמה תפסה אותנו עם מנכ"ל ועוד אנשים מגויסים, כולל מפתחים ומנהלי מוצר, ולרגע היה חשש אמיתי שלא נצליח לעלות לאוויר ונצטרך לוותר, עם השפעות על הארגון, שהיו יכולות להיות הרסניות. בסוף אוקטובר קיבלנו אור ירוק (מבנק ישראל לחיבור למערכות שהבנק זקוק להן – י"ה), וזה היה רגע של ניצחון", אמרה אז. במשך כשנתיים בנק אש פעל במתכונת סגורה, והוא נחשף רשמית בספטמבר האחרון.

"מזה שלושה שבועות אנחנו פועלים בשתי חזיתות: הגנה והבטחת רציפות תפקודית במשק, ובניית חוסן לאומי כמענה לציבור. אנחנו פועלים כ-'חומת מגן דיגיטלית', מונעים את המתקפות, שנמצאות במגמת גידול, ומעניקים לאזרחים יכולת לצרוך שירותים גם בחירום. זה נעשה על בסיס היערכות נכונה בשגרה – שהפכה את הפעילות בחירום ליותר אפקטיבית ומעניקה לממשלה חוסן לאומי בפועל", כך אמר יוגב שמני, סמנכ"ל טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. שמני דיבר בוובינר מיוחד שנערך אתמול (ג') בנושא "חוסן ושרידות הממשל בזמן מלחמה". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ונערך בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי. פתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה, והמנחה שלו היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פעילות בשתי חזיתות, לטובת משימה אחת לדברי שמני, "מערך הדיגיטל פועל בימים אלה של מלחמה בשתי חזיתות, לטובת משימה אחת. המערך עובד בצמידות למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות, כדי לסייע ולספק את צרכי האזרחיות.ים. בצד ההגנה, נערכנו באופן מסיבי מתחילת המלחמה, תגברנו את הצוותים שלנו ואנחנו מתמודדים עם אירועים רבים. מיפינו את המשימות והקפאנו זמנית את התהליכים הפחות חיוניים. ערכנו התאמה בין בניין הכוח להפעלתו, כדי לתת מענה מיטבי בחירום". המערכות שמאפשרות את הפעילות שמני הציג במפגש הווירטואלי את מערכת יחד, שמספקת תמונת מצב שוטפת על המפונים מבתיהם מול רשויות ומלונות, עם סנכרון למערכות של רשות המסים. מערכת נוספת שהוא הציג בוובינר היא מנוח, שנותנת תמונת מצב של החללים ופועלת מול משרדי ממשלה ושירותי דת. "הפעילות השלישית היא העברת נתונים אל ומגופי ממשל ורווחה שונים, כולל הביטוח הלאומי – לטובת רציפות השירות למפונים ולניהול אזרחי אחוד ומוכלל בחירום. המשתמשים במשרדי הממשלה מקבלים את תמונת המצב על דשבורד (לוח מחוונים) וכך יכולים לבצע קבלת החלטות מושכלות, מבוססות נתונים", אמר. "הקמנו לשכה וירטואלית, govMeet, שמהווה חלופה למפגש הפיזי בלשכה הפיזית עם האזרחים והאזרחיות", הוסיף. "זו בונה את הקשר בין האזרח ונותן השירות על פלטפורמה דיגיטלית, עם יכולות AI. היא מסייעת לפקידים במאצעות יכולות תמלול, הבנה משופרת של צרכי האזרח, ניתוב נכון של ההפניות והתהליכים, ומדידה וניטור שלהם. זאת לצד שירותים נוספים, כגון חתימה, זיהוי ותשלום. כמה משרדי ממשלה כבר החלו לפעול כך, ונוספים יעשו זאת עוד השנה". מערכת נוספת שהושקה היא NIVI (ניבי) – עוזרת AI ממשלתית, שמסייעת לגולשים באתרי הממשלה. היא עונה לשאלות אזרחים בשפה טבעית, ומספקת מידע ושירותים ממקור ממשלתי אמין. המערכת פועלת בכמה שפות, תוך הצלבה ביניהן, אם נדרש. לדברי שמני, "מאז שהיא עלתה עלה לאוויר שלשום, יש 'בליץ מטורף' בשימוש במערכת הזאת". לשירות האזרח: פורטל החירום הממשלתי. צילום: לכידת מסך פורטל החירום הממשלתי שמני הציג גם את פורטל החירום, שכולל מידע מגופי הממשלה השונים. "כך, למשל, באמצעות המערכת של מפ"י (המרכז למיפוי ישראל), שניתן להשתמש בה בפורטל, אפשר למצוא מקלטים זמנים ליד היכן שהמשתמש בה נמצא. כמו כן, כחלק ממבצע חזרה בטוחה להשבת אזרחים מחו"ל, אנחנו מקבצים פרטי מידע מהגופים השונים, ובונים תמונת מצב אחודה ומדויקת עליהם. בנוסף, אנחנו מספקים מידע בפן העסקי-כלכלי, למשל על מה שפתוח בחירום". לסיכום הוא אמר כי "לאורך השנתיים וחצי האחרונות אנחנו בודקים מה עבד ומה עובד – ומה פחות. משרדי הממשלה ומערך הדיגיטל הלאומי נערכו לקראת החירום – וכך התקבלה התוצאה של המשכיות והענקת השירותים לאזרחי ישראל בצורה יותר טובה. לא הכול מושלם, אבל אנחנו משקיעים רבות בהפקת לקחים. החוכמה היא גם להשתפר וגם לפעול מהר – ולא לחכות לסיום המבצע. כך אנחנו הופכים את הטכנולוגיה לחלק מהחוסן הלאומי".

למרות שהושק רק לפני כשלושה חודשים, יופסקו ייצורו ומכירתו של ה־Galaxy Z TriFold – הטלפון הראשון של סמסונג עם שני הקיפולים ושלוש הכנפיים, שנפרס לגודל של טאבלט. בהודעה רשמית של החברה נאמר, כי הפסקת המכירה תתחיל בדרום קוריאה ותתפשט בהדרגה לשווקים שבהם המכשיר נמכר, כולל ארצות הברית, לאחר שהמלאי הקיים יימכר. מאז השקתו בחודש דצמבר האחרון הוצע מספר מצומצם של יחידות לסירוגין מדי כמה שבועות, ונמכר בתוך דקות כשחודש המלאי. למרות שהושק רק לפני כשלושה חודשים, הדבר לא מהווה הפתעה גדולה: סמסונג הודיעה מראש  שתמכור אותו בכמויות מוגבלות בלבד בכמה שווקים נבחרים. החברה גם אישרה, שכרגע אין למכשיר מחליף מתוכנן— נראה שהמטרה הייתה להוכיח שניתן לבנות מכשיר כזה, וכעת, לאחר שהושגה המטרה, נראה שאין סיבה להמשיך לייצר מוצר שאולי אינו רווחי.

בשנים האחרונות סוכני בינה מלאכותית הפכו מכלי ניסיוני ליישות תפעולית אמיתית: הם כותבים קוד, מבצעים ניתוחים, שולחים מיילים, מפעילים מערכות ואף מבצעים פעולות פיננסיות. בארגונים רבים מתפתחת נטייה טבעית להתייחס אליהם כאל "עובדים דיגיטליים" – חברי צוות נוספים שמקבלים משימות ופועלים לטובת הארגון. אבל זו טעות תפישתית מסוכנת. סוכני AI אינם עובדים של החברה. יש להתייחס אליהם כאל נותני שירות חיצוניים – עם כל המשמעויות המשפטיות, התפעוליות והאבטחתיות הנובעות מכך. "אם נתייחס לסוכן כעובד, נניח שהוא מבין הקשר וכוונה. אם נתייחס אליו כספק חיצוני, נבנה סביבו שכבת בקרה דטרמיניסטית שתוודא שכל פעולה מותרת במפורש ומאומתת הקשר עובד הוא ישות שנמצאת בתוך מעטפת של נאמנות ארגונית, מחויבות חוזית, היררכיה ניהולית ותרבות ארגונית. ניתן להכשיר אותו, להטמיע בו נהלים, להטיל עליו אחריות ואף לפטר אותו. סוכן בינה מלאכותית, לעומת זאת, הוא מערכת תוכנה הפועלת על בסיס מודל סטטיסטי, שלעיתים קרובות נשענת על תשתיות ענן חיצוניות, מתעדכנת תדיר ולעיתים אף נשלטת או מתוחזקת על ידי צד שלישי. אין לו נאמנות, אין לו הבנה מוסרית, ואין לו אחריות משפטית. הוא מבצע חישוב הסתברותי – לא שיקול דעת אנושי. מתרבה השימוש בהם ולצד התועלות נחשפים גם הסיכונים. סוכני ה-AI. צילום: ShutterStock מודל Zero Trust – רלוונטי שבעתיים כשמדובר בסוכן אוטונומי כאשר ארגון מתייחס לסוכן כאל "עובד", הוא נוטה להעניק לו הרשאות רחבות מדי: גישה ל-CRM, למערכות כספיות, למסדי נתונים רגישים או לכלי DevOps. אך אם נחשוב עליו כעל ספק חיצוני – התמונה משתנה מיד. ספק חיצוני מקבל גישה מצומצמת ומבוקרת, תחת עקרון ה-Least privilege. כל פעולה שלו מתועדת. כל חריגה נבדקת. ההרשאות שלו מופרדות לוגית ולעיתים גם פיזית. זהו מודל Zero Trust קלאסי – והוא רלוונטי שבעתיים כאשר מדובר בסוכן אוטונומי. מעבר לכך, סוכנים חשופים לסיכונים ייחודיים: Prompt injection, מניפולציות קלט, שימוש לרעה בכלים מחוברים (Tool abuse), או "Confused deputy" – מצב שבו הסוכן פועל בשם משתמש מורשה, אך מבצע פעולה שלא הייתה אמורה להתבצע בהקשר הנתון. אם נתייחס לסוכן כעובד, נניח שהוא מבין הקשר וכוונה. אם נתייחס אליו כספק חיצוני, נבנה סביבו שכבת בקרה דטרמיניסטית שתוודא שכל פעולה מותרת במפורש ומאומתת הקשר. יש גם היבט משפטי מהותי. כאשר עובד טועה – קיימת אחריות אישית ומשמעתית, לצד אחריות הארגון. כאשר סוכן טועה, האחריות כולה נשארת אצל הארגון. לכן יש להחיל על סוכנים מנגנוני ביקורת, Audit Trail מלא, סיווג סיכונים ואפילו מנגנון Human-in-the-Loop בפעולות רגישות. בדיוק כפי שעושים מול ספקים פיננסיים, קבלני משנה או שירותי ענן. השלכות משפטיות משמעותיות בהיבט המשפטי הרחב יותר, ההתייחסות לסוכן כספק חיצוני מאפשרת להחיל עליו עקרונות מוכרים של ניהול צד שלישי (Third-Party Risk Management). המשמעות היא הגדרת גבולות אחריות, ניהול חוזי שימוש במודל או בפלטפורמה, והחלת דרישות רגולטוריות כגון שמירה על פרטיות, אבטחת מידע וציות לחוקי הגנת נתונים. בעולם הפיננסי, למשל, רגולטורים כבר מצפים מארגונים לנהל ספקים טכנולוגיים תחת מנגנוני ביקורת, סיווג סיכונים ובקרות גישה. כאשר סוכן AI מפעיל מערכת פיננסית, מבצע החלטה עסקית, או מתקשר עם לקוח – מבחינה משפטית הוא למעשה חלק משרשרת השירות של הארגון. לכן עליו להיות כפוף לאותם מנגנוני בקרה החלים על ספקים חיצוניים: הסכמי שימוש, מדיניות אחריות, ניטור פעילות ותיעוד מלא של החלטות ופעולות. ההבחנה הזו משנה גם את השיח הניהולי. במקום לשאול "כמה עובדים דיגיטליים יש לנו?", נכון יותר לשאול: אילו שירותים אוטונומיים אנו צורכים? מי הספק שלהם? מה גבולות האחריות? אילו SLA חלים? אילו רגולציות רלוונטיות? כאשר סוכן מבצע פעולה פיננסית, רגולטורית או תפעולית – הוא למעשה מפעיל תהליך עסקי. תהליך כזה חייב להיות כפוף למדיניות, הרשאות ובקרות – לא לאמון עיוור ביכולות מודל. הגישה הזו אינה מבטלת את הערך העצום של סוכני AI. להפך – היא מאפשרת להם לפעול בהיקף רחב יותר ובסקייל גבוה יותר, משום שהסיכון מנוהל. ארגונים שיבנו שכבת Governance חיצונית ולא-אג'נטית, שתפקח על גישת הסוכן לכלים ולנתונים, יוכלו לאמץ אוטומציה מתקדמת מבלי להמר על ביטחון המידע והציות הרגולטורי. בעידן שבו סוכנים אוטונומיים מתחילים לנהל רכש, לתקשר עם לקוחות ואף להניע כספים, השאלה איננה אם לסמוך עליהם – אלא כיצד למסגר את האמון. והמסגור הנכון הוא פשוט: סוכן בינה מלאכותית אינו עובד. הוא נותן שירות חיצוני עם הרשאות מוגבלות, תחת פיקוח מתמיד. ארגון שיבין זאת מוקדם – יוכל ליהנות ממהפכת הסוכנים בלי לשלם את מחיריה. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי בפיוניר ישראל וחוקר באקדמיה

סטארט-אפ הסייבר רייבן (Raven.IO), שמפתח פלטפורמה להגנה על אפליקציות בזמן ריצה (Runtime) ומניעה של מתקפות בזמן אמת, הודיע היום (ד') על השלמת גיוס של 20 מיליון דולר בסבב סיד. הסבב הובל על ידי נורווסט ואלרון ונצ'רס, והשתתפו בו משקיעים מהארץ ומחו"ל, בהם אפ-ווסט, סנטינל וואן וסייבר פיוצ'ר, קרן המיקרו להשקעות בסייבר של אלרון. כספי הגיוס ישמשו להאצת פיתוח המוצר, להרחבת פעילות ההגעה לשוק בארצות הברית ולהגדלת מצבת כוח האדם של החברה. רייבן נוסדה בשנת 2023 על ידי שלושה יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל: רועי אביטבול, שמשמש כמנכ"ל החברה, גיא פרנקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ועומר יאיר, סמנכ"ל המחקר. השלושה הם בעלי ניסיון מצטבר של עשרות שנים בפיתוח מערכות סייבר ובהובלת צוותים טכנולוגיים. הם הכירו במהלך שירותם בפרויקט משותף של חיל האוויר ויחידה 9900, ובהמשך עבדו יחד בחברות ייעוץ סייבר. הטכנולוגיה – והבעיה שהיא פותרת לדברי המייסדים, הבעיה המרכזית שהם זיהו היא שרוב כלי ההגנה הקיימים לשרתים מתמקדים במערכת ההפעלה ובתהליכים בסיסיים, אך אינם מבינים לעומק מה מתרחש בתוך האפליקציה עצמה – שם מתבצעות בפועל חלק גדול מהתקיפות המתקדמות. במציאות שבה כלי AI מגלים חולשות בקצב תעשייתי ומקצרים משמעותית את הזמן שבין גילוי חולשה לניצולה, הסתמכות על חתימות או על CVE (פגיעויות וחשיפות נפוצות) בלבד לא מאפשרת יותר לעמוד בקצב, ומותירה חלקים נרחבים ברשת הארגונית פרוצים. הטכנולוגיה של רייבן פועלת, כאמור, בזמן ריצה בתוך השרת, ומספקת נראות מלאה להתנהגות האפליקציה עצמה, אומרים בחברה. הפלטפורמה מפרקת את תהליך הריצה של כל אפליקציה לשרשראות Execution (הוצאה לפועל), ומייצרת לכל מסלול "טביעת אצבע" ייחודית. ברייבן מציינים שכשתוקף מנצל חולשה ומשנה את דפוס ההרצה התקין, המערכת מזהה את הסטייה בזמן אמת, מתריעה ואף מסוגלת לעצור נקודתית את התהליך החשוד מבלי להשבית את האפליקציה כולה. הפתרון לא נשען על חתימות או על רשימות CVE קיימות, ומאפשר מניעה של מתקפות גם כאשר מדובר בחולשה שטרם פורסמה. לחברה שלושה פטנטים רשומים בארצות הברית. מהחברה נמסר כי יש לה מספר דו ספרתי של לקוחות, רובם ארגונים גדולים בתחומי הפיננסים, הבנקאות והביטוח, ולצד זאת היא פועלת בסקטורים נוספים בעלי רגישות גבוהה לאירועי אפליקציה ושרשרת אספקה. אביטבול אמר ש-"בעידן שבו כלי בינה מלאכותית מסוגלים לאתר ולנצל חולשות בכמות ובמהירות חסרות תקדים, לא ניתן עוד להסתמך רק על חתימות או על CVE שפורסם בדיעבד. הקמנו את רייבן כדי לאפשר לארגונים למנוע מתקפות באופן מדויק ולהבין בזמן אמת מה באמת מתרחש בתוך האפליקציות שלהם, מבלי לפגוע בביצועים או ברציפות העסקית".

מאנדיי (monday.com), פלטפורמת עבודה מבוססת בינה מלאכותית, הכריזה על בוסט (Boost) כזוכה בפרס Best Professional Services Partner (שותפת השירותים המקצועיים הטובה ביותר) שלה באזור EMEA לשנת 2025. מדובר בהישג יוצא דופן של החברה הישראלית, שנבחרה מבין מאות שותפים גלובליים על בסיס יכולתה לסייע לארגונים לתרגם צרכים עסקיים מורכבים לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים על גבי הפלטפורמה. מתן חולי, מנכ"ל בוסט, אמר כי "קבלת ההכרה הזו שנה שנייה ברציפות היא רגע של גאווה עצומה עבור החברה. דווקא בעידן ה-AI, הצורך בשותף מקצועי ומנוסה שילווה את הארגון, יסייע לו להבין את החידושים האחרונים ויעזור לו ליישם אותם בצורה חכמה נעשה קריטי מאי פעם. מאנדיי היא פלטפורמה עוצמתית, והתפקיד שלנו, בבוסט, הוא לעזור לארגונים למצות את מלוא היכולת שלה, ולהפוך אותה לערך עסקי שנשאר לאורך זמן". ברק זיגדון, דירקטור השותפים לאזור EMEA במאנדיי, ציין כי "השותפים שלנו הם חלק מרכזי במשימה שלנו לסייע ללקוחותינו להתייעל ולהשיג יותר באמצעות פלטפורמת ה-AI שלנו, ומהווים מנוע צמיחה משמעותי במיוחד עבור מאנדיי ב-EMEA, שהוא אזור מפתח עבור החברה. על ידי הטמעת monday AI, שותפים כמו בוסט מובילים תהליכי הטמעה וטרנספורמציות מורכבות עבור לקוחותינו, שמאפשרים להם יצירת ערך ארוך טווח, ומניעות יעילות וצמיחה חסרת תקדים". מעטפת פתרונות מקצה לקצה על גבי monday.com בוסט מתמחה בהטמעת מאנדיי בארגונים והיא שותפת פלטינום מובילה שלה מאז 2021. בוסט היא מהחברות הבודדות באקו-סיסטם שמספקות מעטפת פתרונות מקצה לקצה על גבי הפלטפורמה: החל במכירת רישיונות וייעוץ אסטרטגי, דרך אפיון והטמעה, ועד לפיתוח אפליקציות ייעודיות למרקטפלייס של מאנדיי, פרויקטי קוד ואינטגרציות. אודות בוסט בוסט היא חברה בת של קבוצת Moveo, עם נוכחות גלובלית המשתרעת מישראל ועד למשרדים בבריטניה, וצפויה להתרחב בקרוב גם לשוק האמריקני. באחרונה הצטרפה נס מקבוצת חילן כמשקיעה בחברה, כחלק מהאסטרטגיה שלה להעמקת הפעילות באקו-סיסטם של מאנדיי. מעמדה של בוסט כשותפה מובילה בקהילת השותפים של מאנדיי מגובה בהכרה בינלאומית מתמשכת: מלבד ההחזקה בתואר שותפת השירותים המקצועיים הטובה ביותר ב-EMEA זה שנתיים ברציפות, היא רושמת הצלחה בולטת במרקטפלייס של החברה. האפליקציה המובילה שלה, Autoboost, נמנית בין האפליקציות הנמכרות ביותר בו זה שלוש שנים ברציפות – הישג שממצב את בוסט ככוח מוביל לא רק בשירותים, אלא גם בפיתוח פתרונות תוכנה משלימים למאנדיי. למידע נוסף על בוסט והפתרונות שלה על גבי מאנדיי בקרו באתר החברה.  

"בשבועיים האחרונים, אנו, כמו עוד חברות ביטחוניות, עובדים במלוא הקצב ובשיתוף למילוי המשימה של הגנה אווירית ומניעת חדירת טילים לשמי ישראל. איסוף המידע, המגיע מהתקיפות באיראן ובחזיתות הצפונית והדרומית, מאפשר לנו לשדרג את המערכות שלנו עם יכולות אלגוריתמיות משוכללות לטובת ביצוע, דיוק וחיזוי משופרים מול האיומים. רבים ממאות הכטב"מים מאיראן, שאהד לסוגיו, ששוגרו לישראל ביוני 2025 – יורטו בעזרת טילי אוויר-אוויר. זה יעיל, אבל יקר. בימים אלה אנו פועלים לפיתוח מערכת, שתדע להתמודד מולם בעלויות פחותות, עם רכיבי AI", כך אמר תא"ל (מיל') פיני יונגמן, נשיא TSG (ר"ת Tactical Systems Group). TSG הציבורית, נמצאת בשליטת התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) ופורמולה (Formula Systems). יונגמן, נשיא החברה ומשנה למנכ"ל TSG, הקים בעברו את חטיבת מערכות ההגנה האווירית ברפאל (Rafael Advanced Defense Systems) והוביל את פיתוח "כיפת ברזל" ו"קלע דוד". לפני כן שירת 28 שנים במערך ההגנה האווירית בצבא. TSG מונה כיום 900 עובדים. "החברה", אמר נשיאה יונגמן, "מפתחת מערכות שו"ב (ר"ת שליטה ובקרה) לבניית תמונה אווירית כוללת ומדויקת של ישראל, מבוססת חיבור בין כלל החיישנים". עוד היא מפתחת מערכות חיזוי והתרעה עבור פיקוד העורף, מערכות שו"ב ימיות, מערכות להגנת גבולות, מערכות שו"ב וניהול קרב לכוחות מיוחדים ולגופי משטרה, מערכות הקלטה של חוזי וקול לניתוח מידע. בצד באזרחי, החברה מציעה, בין השאר, מערכות ושירותים מתקדמים לרשויות מקומיות.  "כלל הפיתוחים והמערכות שלנו", ציין, "מוגנים מפני תקיפות סייבר. אנו בונים את יכולות ההגנה כבר מתחילת הפיתוח, לטובת הגנה משולבת, פיזית ודיגיטלית". מערכת חדשה לאיומים בגובה נמוך. צילום: טיאסג'י שדה הקרב האווירי משתנה במהירות "בשנים האחרונות", אמר, "שדה הקרב האווירי משתנה במהירות. כלי טיס בלתי מאוישים, רחפנים מתקדמים וטילי שיוט מסוגלים לטוס בגובה נמוך מאוד, כדי להימנע מגילוי. האיום הופך למאתגר במיוחד עבור מערכות הגנה אווירית מסורתיות. מערכות רחפנים וכטב"מים הופכות לזמינות, מדויקות וזולות יותר להפעלה, ולכן הן נפוצות יותר. עלה הצורך בפתרונות חדשים".  "צברנו עשרות שנות ניסיון בעולם השו"ב", ציין יונגמן, "והיעד הבא שלנו הוא פיתוח מערכת שו"ב לניהול תמונה אווירית בגובה נמוך, 10 אלפים רגל (3 ק"מ), כנגד כטב"מים ורחפנים". לדבריו, "מערכת השו"ב תשולב בסינרגיה עם רחפנים מיירטים, תתבסס על מידע מחיישנים וכך נציע לצה"ל ולצבאות ידידותיים בעולם – יכולת הגנתית נוספת למערכות הקיימות". מערכת TSG1. צילום: טיאסג'י "המערכת היא מודולרית ובעלת יכולת גידול", הוא הוסיף והסביר. "היא תשלב מידע ממגוון רחב של חיישנים – מכ"מים, מערכות גילוי תדרי רדיו ומצלמות אלקטרו-אופטיות – ותיצור תמונת מצב אווירית אחודה וברורה למפעילים. על בסיס AI ועיבוד נתונים מתקדם, המערכת תאפשר כמה יכולות: איחוד מידע מחיישנים רבים; זיהוי וסיווג האיומים; הערכת מסוכנות ותעדוף איומים; המלצות לפעולה בזמן אמת למפעילים ולמערכות יירוט; ניהול הקרב; ונטרול רעשים סביבתיים, כגון שברי יירוט".  ב-2003 הקים יונגמן בצבא את היחידה האמונה על שיתוף פעולה בין צבאות ארה"ב וישראל, ושימש כמפקד שלה במילואים שני עשורים. "היכולת החדשה שאנו מפתחים תיתן מענה לאחת הבעיות המורכבות ביותר בעולם ההגנה האווירית כיום – לצורך ביצירת תמונת מצב מדויקת ואמינה בסביבה צפופה ורוויית חיישנים, שבה החלטות חייבות להתקבל בתוך שניות", סיכם יונגמן. "שילוב יכולות הבינה המלאכותית במערכת השו"ב האווירית המתקדמת שלנו יאפשר להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמציבים איומים אוויריים בגובה נמוך. הביקוש לפתרונות אלה יגדל בשנים הקרובות, בשל השימוש ההולך וגובר ברחפנים ובכטב"מים. מרבית האיומים כיום מגיעים לגובה הנמוך – ולכן שכבת ההגנה האווירית ברום זה היא קריטית. נציע אותה לשוק במהלך 2026".

חברת מחקר השווקים IDC שינתה את התחזית הראשונית שלה עבור מכירות המחשבים האישיים והטאבלטים, והיא מעריכה כעת שהירידות בשוק יהיו השנה אף קשות יותר משחזתה. אם בנובמבר האחרון החברה העריכה ששוק ה-PC יצטמצם בכ-2.4%, כעת ההערכה שלה היא כבר לירידה של 11.3%. גם בשוק הטאבלטים היא צופה ירידה משמעותית של 7.6% ב-2026. התחזית הרעה הזו לשוק נובעת לפי החברה משילוב של כמה בעיות יחד: מחסור בזכרונות, עלייה במחירי הרכיבים וגם בעיות אספקה שונות. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את המלחמה הנוכחית בין ישראל וארצות הברית לאיראן, שעלולה להוסיף לירידה הצפויה הזו. ומה שחמור יותר, הוא ההערכה שכל הבעיות הללו יימשכו עמוק לתוך 2027, עם צפי במקרה הטוב לאי ירידה נוספת במכירות, וגם אם יהיה גידול לאחר מכן – עד 2030 המכירות בשוק ה-PC לא יחזרו, לפי IDC, לרמה של 2025. PC sales expected to "correct" in 2026. Gee: given RAM and SSD pricing and scarcity, what else could happen? Seems kinda inevitable, but here's the IDC take. #WinodwsInsiders #MVPbuzz https://t.co/8AmcufEPZn — Ed Tittel (@EdTittel) March 13, 2026 "תעשיית הטכנולוגיה כולה ממשיכה להתמודד עם רוחות נגדיות בלתי נשלטות, וכשאלו מצטברות, הן גורמות לשיבושים עצומים. רשימת האירועים בתעשייה ובגיאופוליטיקה שממשיכה לגדול הופכת את קבלת ההחלטות – ואפילו את ההישרדות במגזרים מסוימים – לכמעט בלתי אפשרית. מה שהפך את כל זה משאלת מיליון הדולר לשאלת טריליון הדולר הוא חוסר הוודאות המוחלט לגבי מתי הלחצים הללו ישככו", אמר ריאן רית', סגן נשיא קבוצת המכשירים והצרכנות ב-IDC. אבל במקביל לירידה במכירות מבחינת יחידות, דווקא ההכנסות יעלו לפי הצפי של IDC, בגלל עלייה משמעותית במחירים הממוצעים. הצפי עומד על עלייה של 1.6% בשנה הקרובה בשוק ה-PC, לרמה של 274 מיליארד דולר, ושל שוק הטאבלטים ל-66.8 מיליארד דולר, שזו עלייה של 3.9%. עליות המחירים צפויות להימשך גם לתוך 2027. וכמו חברות דומות אחרות בשוק, גם ב-IDC מעריכים שהמחשבים הזולים, לפחות באופן זמני, ייעלמו מהשוק.