חברת האחזקות בתחום הדיפנס-טק ויז'ן וייב (VisionWave Holdings) – הנסחרת בנאסד"ק בארה"ב, ועוסקת ברכישה והשבחה של טכנולוגיות בתחום הביטחוני – הודיעה כי היא ממנה את אדיר סבג, בן ה-20 בלבד, למנכ"לה. בכך, הופך סבג למנכ"ל הצעיר ביותר שעומד בראש חברת אחזקות בתחום הביטחוני, אשר נכון להיום יש לה שבע חברות בנות, ובנוסף הוא גם המנכ"ל הצעיר ביותר של חברה בנאסד"ק. ויז'ן וייב הוקמה ב-2024 והחלה להיסחר ביולי האחרון במדד S&P Total Market Index. כעת מרחיבה החברה את פעילותה לשוק בישראל. מינויו של סבג למנכ"ל החברה ממצב את איש העסקים הצעיר, שעלה לישראל מתוניסיה בגיל 6, לדמות יוצאת דופן בעולם העסקים. המינוי מצטרף למהלך יוצא דופן נוסף – כאשר בינואר האחרון, רכש סבג את הבעלות על מועדון הכדורסל הפועל חיפה וכך הפך לבעלים הצעיר ביותר של מועדון כדורסל בתולדות הענף בעולם. מינויו של סבג מהווה צעד מרכזי ראשון בהתרחבות של ויז'ן וייב לפעילות בישראל, שלדברי החברה תסייע לה להאיץ יוזמות פיתוח, לחזק יכולות טכנולוגיות ולשפר את הביצועים בכל התוכניות האסטרטגיות ההולכות וגדלות שלה. הוועדה המייעצת, מומחיות הליבה והרכישות הרבות יו"ר ויז'ן וייב הוא דאגלס דייויס, שכיהן בעבר כסמנכ"ל באינטל. בוועדה המייעצת של החברה מכהנים מפקד חיל הים לשעבר, אלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, שגריר ארה"ב לשעבר באיי בהאמה, נד ל. סיגל וחבר הפרלמנט הבריטי לשעבר, בן אוורט. החברה מפעילה מטה בארה"ב ובישראל, בהוליווד ובמודיעין. מומחיות הליבה של ויז'ן וייב היא בטכנולוגיות AI שמשנות יכולות הגנתיות ומערכות אוטונומיות. החברה מתמחה במחקר, בפיתוח ומסחור שמשולבים במומחיות ב-AI, בהנדסת אוויר וחלל, בטכנולוגיות רדיו, במוליכים למחצה לתלת-ממד, ברובוטיקה, בסייבר ועוד, במטרה להתמודד עם האתגרים המורכבים ביותר בעולם. בפברואר האחרון רכשה ויז'ן וייב את השליטה ב-51% ממניות חברת סי.אם קומפוזיט מטריאלס – שעוסקת בייצור חומרים מרוכבים ועיבוד שבבי לתעשיות ביטחוניות בישראל, ובכלל זה לכיפת ברזל, טילי ברק 8 ועוד – לפי שווי של 50 מיליון דולר.  בינואר האחרון חתמה החברה עם סייברוואן, שנסחרת אף היא בנאסד"ק, על מזכר הבנות לרכישת 20% מהחברה, העוסקת בפיתוח מערכות למניעת תאונות דרכים כתוצאה משימוש בסלולרי, בתמורה ל-2.75 מיליון דולר. בדצמבר האחרון רכשה החברה את סולאר-דרון, העוסקת בפתרונות ניקוי לפאנלים סולאריים באמצעות רחפנים – חברה-בת של בלייד ריינג'ר הציבורית – בעסקת מניות בשווי של כ-21.6 מיליון דולר. כמו כן, באוקטובר האחרון חתמה ויז'ן וייב על הסכם שיתוף פעולה עם חברת הסטארט-אפ הישראלית PVML, שמתמחה בהגנה על מידע רגיש תוך כדי שימוש בבינה מלאכותית. ובנוסף – ממש לפני כמה ימים חתמה החברה על מיזוג נוסף עם חברת ג'נקו סולאר. בינואר האחרון החלה החברה להעניק חסות מרכזית למועדון הכדורסל הפועל שובל חיפה הר-אדיר, עם העברת המועדון לבעלותו של סבג. "ישראל היא מעצמת חדשנות ביטחונית, הנדסה מתקדמת וחשיבה יזמית" מנכ"ל ויז'ן וייב, אדיר סבג: "ויז'ן וייב הוקמה מתוך חזון ברור – לבנות פלטפורמת אחזקות גלובלית בתחום הדיפנס-טק שמאתרת, רוכשת ומשביחה טכנולוגיות בעלות השפעה אסטרטגית. בתוך חודשים ספורים צירפנו שבע חברות לפורטפוליו שלנו. ההתרחבות לישראל היא מהלך אסטרטגי מתבקש. ישראל היא מעצמה של חדשנות ביטחונית, הנדסה מתקדמת וחשיבה יזמית. החיבור בין ההון, השוק האמריקני והאקוסיסטם הביטחוני הישראלי יוצר עבורנו מכפיל כוח ייחודי. אני רואה בתפקידי אחריות עצומה – להוביל בנחישות, לייצר סינרגיה אמיתית בין החברות הבנות, ולהציף ערך ארוך טווח לבעלי המניות שלנו בנאסד"ק, לצד חיזוק היכולות הטכנולוגיות של השותפים והלקוחות שלנו. אנחנו לא בונים רק קבוצה של חברות – אנחנו בונים תשתית אסטרטגית שתעצב את הדור הבא של טכנולוגיות הביטחון בעולם". יו"ר ויז'ן וייב, דאגלס דייויס: "ישראל מהווה נקודת מפגש ייחודית של יכולות הנדסיות מתקדמות, מומחיות ביטחונית וחדשנות. אנו מאמינים כי ההתרחבות לישראל מחזקת את היכולת שלנו ליישם מספר יוזמות אסטרטגיות בכל רחבי הפעילות שלנו"

עבודה היברידית, בינה מלאכותית ואיומי סייבר מתוחכמים הולכים ומעצבים מחדש את האופן שבו משרדים פועלים. עסקים בכל הענפים נמצאים תחת לחץ לשלב מכשירים בין צוותים היברידיים, לסגור פערי אבטחה, לשפר תהליכי עבודה של זרימת מסמכים, ולנהל עלויות ומחסור במיומנויות. "בנוסף, הם צריכים להתכונן לארכיטקטורות אבטחה חדשות ול-AI", אמר יורי מרקולוב, מנהל פיתוח עסקי למוצרים בקאנון (Canon) לאזור CEE. שוחחנו אתו על חידושים שעונים על אתגרים אלה בסדרת ה-imageFORCE החדשה של קאנון, שמלאה בטכנולוגיות חדשניות. אנחנו עדים לשינויים משמעותיים באופן שבו עסקים פועלים. מהם האתגרים המרכזיים שעומדים כיום בפני לקוחות B2B? "לקוחות ה‑B2B שלנו מציינים חמישה תחומי אתגר עיקריים: שילוב תפעולי ושילוב התקנים בסביבות עבודה היברידיות מורכבות וגיוון יתר בתחום אבטחת הסייבר מודרניזציה של תהליכי עבודה דיגיטליים וזרימות מסמכים מחסור בכוח אדם מיומן, לחצים פיננסיים ותלות במערכות ותיקות ארכיטקטורות אבטחה מתקדמות והיערכות לעידן ה‑AI זה לא רק ממצא שלנו – הוא נתמך גם בנתונים: על פי סקר ברומטר טרנספורמציית ה-IT של קאנון, שמירה על אבטחת מידע דווחה כאחריות המאתגרת ביותר על ידי מקבלי החלטות בתחום טכנולוגיות המידע, כאשר 50% מהנשאלים ציינו אותה כדאגה התפעולית המרכזית שלהם". מדפסות לעתים קרובות לא נתפסות כסיכון אבטחתי, אך הן מאחסנות נתונים רגישים. עד כמה הן פגיעות למתקפות סייבר? "סגנון עבודה היברידי והתפתחות של מכשירים מחוברים מגבירים את הסיכון לגישה לא מורשית לנתונים חסויים, אובדן נתונים ופרצות אבטחה. לא כל החברות מחשיבות מכשירים היקפיים כנקודת פריצה פוטנציאלית. קאנון הטמיעה אבטחה קניינית של 360 מעלות, המגנה על המסמך, המכשיר והרשת (הן קווית והן אלחוטית). בנוסף, פתרונות התוכנה שלנו מגבירים את אבטחת הנתונים באמצעות כלים לניטור, ניתוח, הגנה על נתונים והפחתה של שגיאות אנוש באמצעות אוטומציה של תהליכים". אילו תכונות הנתמכות על ידי בינה מלאכותית של imageFORCE חשובות ביותר? "imageFORCE מעניקה יתרונות ברורים ללקוחות B2B בשלושה תחומים מרכזיים: מנוע הערכת אבטחה – imageFORCE עושה שימוש בקושחה שאומנה מראש באמצעות למידת מכונה, ממליצה על תצורות אבטחה מיטביות ויכולה להחיל באופן אוטומטי הגדרות מתאימות. תחזוקת וחיזוי שירותיות – חיישנים חכמים מחוברים מנטרים רכיבים, ואלגוריתם שאומן מראש באמצעות למידת מכונה חוזה את אורך חיי הרכיבים, ובכך מצמצם ביקורים נוספים באתר. זיהוי טקסט מבוסס בינה מלאכותית – מסייע עם מסמכים ושפות בכתב יד שאינם נתמכים על ידי מנועי OCR מסורתיים, ובכך מגביר את הגמישות ומקטין את עומס העבודה של העובדים". כיצד הדפסה בתוך הארגון באמצעות imageFORCE יכולה לשפר את בקרת העלויות? "הודות לטכנולוגיית הדפסה חדשה, קאנון השיגה רזולוציית הדפסה של עד 4800 DPI – הגבוהה ביותר אי פעם במדפסות משרדיות. יחד עם דפוסי סריקה ומעבדי תמונה שפותחו באחרונה, ImageFORCE מספקת איכות הדפסה מקצועית במשרד. חברות יכולות להפסיק מיקור-חוץ של חומרים שיווקיים רבים ולהדפיס כמויות קטנות ומותאמות אישית, לבצע שינויים במהירות ולהימנע מלזרוק מלאי מיושן. גם אם עלות עלון אחד גבוהה יותר בהדפסה פנימית לעומת הדפסה מסחרית, העלויות הכוללות והבזבוז מצטמצמים". כיצד E² Analysis ו–Security Environment Estimation ב‑imageFORCE מסייעים לחברות בעלות משאבי IT מוגבלים? "שניהם מתמקדים ביעילות. ניתוח E² משפר את השירותיות, מפחית את זמן ההשבתה של המכשיר, מאיץ את התיקון, ומפחית את הביקורים בשירות יחד ואת עלויות השירות קשורות. הערכת סביבת האבטחה מסייעת ללקוחות ללא מומחיות עמוקה באבטחת IT להגן על המכשירים הרב תכליתיים שלהם ועל ה-IT המשרדי. יש יותר מ-100 הגדרות הקשורות לאבטחה. המכשיר מעריך את הסביבה, וניתן להחיל את השינויים הדרושים בכמה לחיצות". כיצד למידת מכונה משפרת את האמינות ללא תלות במשתמשים? "המדפסות הרב תכליתיות של imageFORCE מציעות אמינות גבוהה. מצוידים בחיישנים חכמים מחוברים ומופעלים על ידי אלגוריתמים של תחזוקת חיזוי באמצעות בינה מלאכותית, מכשירי פרימיום יכולים לחזות תוחלת חיים של חלקים ולמנוע כשלים פוטנציאליים, למזער זמן השבתה ולהימנע משיבושים תפעוליים". כיצד ImageFORCE משלבת תהליכי הדפסה וזרימות עבודה דיגיטליות? "מכשירים עובדים כיום בענן, ומאפשרים מגוון רחב של יישומים עסקיים ויכולות הרחבה. בעדכון קושחה בלבד, הלקוחות יכולים לקבל פונקציונליות חדשה, ולשפר את האבטחה ואת התפעוליות. קאנון מציעה מגוון פתרונות ענן לפלט ולניהול מידע". למידע נוסף על איך לשפר את התפוקה המקצועית של עסקים ולפתוח אפשרויות יצירתיות חדשות בקרו באתר הרשמי.  

יש רגע מוכר כמעט בכל ארגון: מציגים דמו של כלי מבוסס בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), כולם מתרשמים – ואז מגיעה השאלה האמיתית: "איך זה נכנס לתהליך העבודה, באופן אמין ושניתן לסמוך עליו?". בשנת 2026 כבר ברור שהפער בין הייפ לערך לא נמדד ביכולת לייצר טקסט מרשים, אלא ביכולת לבנות כלי שמתחבר לנתונים, לאנשים ולתפעול – ויוצר ערך מוגדר, עקבי ובר מדידה. הטמעה של כלי AI מאפס היא הרבה מעבר לפיתוח מודל. היא כוללת הגדרה מדויקת של הבעיה העסקית, בחירה היכן הכלי משתלב בזרימת העבודה, עטיפה בשכבות של אבטחה וממשל, ותכנון מראש של מדדי הצלחה ושיפור מתמשך. זהו תהליך מוצרי – לא רק טכנולוגי. ההבדל בין "עוד מערכת" לבין כלי שמייצר ערך, הוא היכולת להשתלב בנקודת העבודה הטבעית: היכן המשתמש נמצא, אילו מערכות צריך לחבר, ואילו הרשאות נדרשות "למה בכלל?" כלי AI שמכוון "לעזור לעובדים" הוא התחלה נחמדה, אבל אינו יכול לשמש כתוכנית עבודה. לעומת זאת, כלי שמקצר זמן טיפול בפניות, מפחית טעויות בתיעוד, או מאפשר ללקוח לקבל מענה עקבי ומהיר – כבר יוצר עוגן ברור למדידה. כאן החיבור ללקוחות הוא קריטי: מגדירים יחד מדדי הצלחה, מסכימים על גבולות גזרה (מה הכלי לא יעשה), ומוודאים שישנה Ownership על תהליך, שמכוונת במלוא הרצינות לטרנספורמציה באופן שבו עובדים מתנהלים בעבודתם. לבנות את הכלי בתוך התהליך – לא מעליו ההבדל בין "עוד מערכת" לבין כלי שמייצר ערך, הוא היכולת להשתלב בנקודת העבודה הטבעית: היכן המשתמש נמצא, אילו מערכות צריך לחבר, ואילו הרשאות נדרשות. ארגונים מצליחים נוטים לבחור פתרונות שמרגישים "טבעיים" בתוך הסביבה הקיימת, כך שהשימוש הופך להרגל ולא לתוספת. ידע ארגוני הוא חלק מהמודל גם מודלים חזקים עלולים לטעות או לפספס ניואנסים של מדיניות ותהליכים. כלי ארגוני חייב לעבוד עם מקורות הידע הנכונים – נהלים, מסמכים, קטלוגים והחלטות עבר – תוך כיבוד הרשאות. עיצוב החוויה סביב תהליכים מוגדרים מראש מפחית שונות ומעלה אימוץ: המשתמש בוחר תהליך, והכלי מוביל אותו באמצעות שאלות מתאימות לתוצאה עקבית. ממשל ואמון – חלק מהעיצוב ככל שהכלי מתקרב ל-Production, כך ניהול סיכונים ואמון (Trust) הופכים לרכיבים מרכזיים: האם ניתן להבין מה הכלי עשה? לעקוב אחרי שימושים? לנהל גרסאות? להראות עמידה במדיניות? ארגונים שמרחיבים שימוש צריכים ממשל, שמאפשר התקדמות בטוחה: מלאי מודלים ושימושים, תהליכי אישור, ושכבות ניהול שמרכזות תמונה אחת, למעקב ולתאימות. אין מדובר כאן ברכיבים שמטרתם לתקוע מקלות בגלגלים. אדרבא: זו הדרך לאפשר חדשנות אחראית. AI היא מוצר "חי" גם אם הכלי עובד היום, הוא אינו נותר סטטי: כבר למחרת יכולים להשתנות נתונים, תהליכים ומשתמשים, ולעיתים גם הטכנולוגיה עצמה. על כן רצוי לתכנן "לולאת שיפור": ניטור איכות, איסוף משוב, בדיקות עקביות, והרחבה הדרגתית של שימושים. זו הגישה שמאחורי Trustworthy AI – שילוב בין חדשנות, אתיקה, איכות ואבטחה לאורך זמן. החיבור ללקוחות – לאורך כל הדרך מעורבות הלקוחות אינה "שלב אחרון", אלא חלק מהותי מההצלחה: בהגדרת הערך, בבחירת נקודת ההטמעה ובבניית האמון. לקוח שמרגיש שהכלי עובד בתוך התהליך שלו – ומנוהל באחריות – יאמץ אותו כחלק מהשגרה. שם ה-AI מפסיקה להיות הדגמה והופכת ליתרון עסקי. כותב המאמר עוסק בבינה מלאכותית ולמידה עמוקה (AI & Deep Learning) בחברת דלויט ישראל

בחודש שעבר, לאחר כשנתיים של פיתוח, שחרר הסטודיו העצמאי Team Ashan את משחק המחשב ששמו Haifa לחנות הדיגיטלית STEAM, ומדובר במשחק שכל כולו מבוסס על אתרי העיר חיפה. היצירה המסקרנת מציעה חוויית חקירה המבוססת על עלילה, שבה השחקנים משוטטים בסביבות דו-ממדיות המאוירות בקפידה ובחן רב בעבודת יד, אך הייחוד האמיתי של המשחק טמון במשמעות הרגשית של המכניקה. בריאיון שהעניקו יוזמי הפרויקט באחרונה לרדיו חיפה, אופיר כץ, המשמש כמנהל תחום פיתוח משחקים במכללת תילתן, ואסתר מוסביצקי ליס, שמובילה את תחום הטק-ארט בצוות, תיארו כיצד הרעיון נולד מתוך האקתון סטודנטים שהתקיים בראשית מלחמת חרבות ברזל. המטרה הייתה לייצר עשייה שתסייע לסטודנטים להתמודד עם המציאות הקשה והצורך למצוא מוקדים של אופטימיות. לאחר מכן, בתמיכת מנכ"ל המכללה, ארז ישכרוב, שהעניק ליוזמה גיבוי כלכלי, הפך הרעיון לפרויקט מסחרי שמוצע פשוט להורדה והתקנה בעלות של 55 שקלים. חיפוש אחרי תיק שהופך למסע אמוציונלי עלילת המשחק עוקבת אחר נרי, מוזיקאי חיפאי בן 27, שמאבד את התיק שלו לאחר הופעה. ואולם התקרית הזו מתפתחת במהרה לחיפוש דרמטי הרבה יותר אחר חברו הטוב איברה – שנעלם. מסע החיפושים מוביל את נרי דרך מוקדים מוכרים בעיר, כמו גן האם, שוק תלפיות, ואדי ניסנאס וטיילת לואי, שם הוא פוגש שלל דמויות המייצגות את הפסיפס האנושי של העיר שכידוע תושביה מגוונים במיוחד. כל למשל המשתמש פוגש במשחק עולה חדשה ממולדובה ונער ערבי-נוצרי.  כץ הבהיר בראיון כי העיר עצמה מתפקדת כגיבורה המרכזית של העלילה, שכן היא מכילה בתוכה את כל הזהויות והקונפליקטים כך שניתן להתקדם עימם להצלחה בו. כדאי לשים לב שבניגוד למקובל בז'אנר חיפוש החפצים, הפריטים שאוספים השחקנים אינם רק רמזים טכניים, אלא אלמנטים שמשפיעים ישירות על מצבן הנפשי של הדמויות בסיפור, ומעוררים בהן זיכרונות, טראומות ותקווה.  לדברי היוצרים, מבקרים ושחקנים שכבר התנסו במשחק ציינו לשבח את האופן שבו הוא משקף את המורכבות של החיים בישראל תחת איום ביטחוני. אחד המבקרים כתב למשל: "אהבתי את המשחק, הוא מאוד מרגש ואינפורמטיבי על סיפורים של אנשים שנאבקים בתקופת מלחמה. המשחקיות הייתה מהנה, מעניינת ומאתגרת בנקודות מסוימות. אני ממליץ לשחק בו ואני ממליץ גם לקחת את הזמן תוך כדי משחק ולא למהר!" הביקורות הללו מדגישות את המסר המרכזי של החוויה, לפיו קיימת חשיבות עליונה להיאחזות בפרטים קטנים ומנחמים, כמו שירת ציפורים או כוס קפה, כדי למצוא את הכוח הפנימי בתקופות קשות ולהמשיך בשגרת החיים.

"ההסלמה במזרח התיכון הביאה לעלייה משמעותית בפעילות סייבר עוינת נגד ארגונים, חברות ותשתיות ברחבי העולם", כך כתבו חוקרי ESET בנייר עמדה שהוציאו לסיכום הפעולות של הקבוצות המזוהות עם השלטון האיראני במלחמה עד כה. לדבריהם, "לקבוצות פריצה בסייבר שפועלות בגיבוי ובחסות איראן יש את הכי הרבה משאבים, והן הכי פעילות. יכולות הסייבר ההתקפיות ומערכי הכלים שלהן התפתחו והבשילו באחרונה. האיום חמור במיוחד על ארגונים שיש להם קשרי שרשרת אספקה במזרח התיכון, או קשרים אחרים לאזור, שלא לדבר על ארגונים שעושים שימוש מקומי בענן, ותלויים בו". החוקרים כתבו כי "בתחילת החודש, רחפנים איראנים פגעו בשלושה מתקני AWS באיחוד האמירויות הערביות ובבחריין, שיבשו את תשתיות הענן המרכזיות והשביתו אפליקציות פיננסיות וכלים ארגוניים הרבה מעבר לרחבי המפרץ. המלחמה יצרה תקדים היסטורי, תוך יממה מתחילתה: תקיפה ופגיעה בדאטה סנטרים מסחריים". "עבור רוב הארגונים", כתבו אנשי ESET, "הסיכון המיידי היה במרחב הסייבר. כמה שעות לאחר תחילת המלחמה, עשרות שחקני איום בסייבר שלהם קשר לאיראן התגייסו, ובהיקפים גדולים. במקביל, הסכסוך הפיזי הרחיב את היקף שחקני הסייבר המעורבים ואת פעילותם. הפעילות נחלקה: חלקה היה פעילות האקטיביזם, רועשת ולעתים מתרברבת, ולצדה פעלו קבוצות איום מתמשך מתקדם (APT), שסללו גישה ראשונית למערכות הקורבן. לאחר שנוצר קשר ניתן להשיג את מה שתוכנן: ריגול, הפרעה, חבלה או מטרות אחרות". החוקרים הזכירו מתקפה שערכו חברי קבוצת CyberAv3ngers נגד תשתיות מים וביוב בארצות הברית ובמדינות נוספות ב-2023, "הממחישה כיצד לוגיקת המיקוד הזו פועלת. בעוד שהמסר המתחזה הצביע על כך שזו פעילות האקטיביזם, במהרה התגלה שהקבוצה פועלת תחת הנחיה של ממשלת איראן". אנשי ESET ציינו בין קבוצות ה-APT המזוהות עם איראן גם את קבוצת מים עכורים (MuddyWater) וכתבו שהיא עבדה בשבועות הראשונים של המלחמה בשיתוף פעולה הדוק עם Lyceum, שהיא תת קבוצה של OilRig. "סביר להניח שהיא שימשה גם כמתווכת גישה ראשונית (IAB) עבור קבוצות אחרות המזוהות עם איראן", ציינו. הרבה פחות פעילות לעומת התקופה שאחרי ה-7.10 "עם זאת", כתבו החוקרים, "היקף הפעילות ההתקפית בסייבר מצד שחקנים המזוהים עם איראן לא השתווה להיקף הפעילות לאחר ה-7 באוקטובר 2023. ייתכן שזה נובע מהפגיעות במדינה". בדו"ח צוינו סוגי המתקפות שההאקרים הללו מבצעים: קמפיינים אופורטוניסטיים של מתקפות מניעת שירות מבוזרת (DDoS) והשחתה, חדירות ממוקדות, פעילות למחיקת נתונים ולריגול בסייבר, ונזק לשרשראות אספקה. ככלל, החוקרים כתבו ש-"במהלך עימותים, שחקנים המזוהים עם מדינות יעדיפו לבצע פעולות מחיקה ולא מתקפות כופרה. לעתים ה-'מגבים' הללו מכוונים למחוק את הגיבויים". "במיוחד כעת, על ארגונים לבחון את שרשרת האספקה הדיגיטלית מחדש" אבנר מימון, מנכ"ל קומסקיור. צילום: ניב קנטור אבנר מימון, מנכ"ל קומסקיור, המפיצה הבלעדית של ESET בישראל, אמר כי "בעימותים בשנים האחרונות, המרחק הפיזי לא מהווה הגנה, והסייבר הוא לעתים כלי התקיפה הראשון שמופעל. ארגונים חייבים להבין שגם אם אין להם קשר ישיר לסכסוך, הם עלולים להיפגע דרך ספק השירותים או תשתית הענן שלהם. לכן, במיוחד בתקופות אלה, ארגונים צריכים לבחון מחדש את שרשרת האספקה הדיגיטלית ואת התלות שלהם בספקים חיצוניים. פגיעה בגורם אחד בשרשרת עלולה להשפיע על אלפי ארגונים במקביל. המיקוד חייב לעבור מהגנה על המידע בלבד – להיערכות לתרחישי 'יום הדין' של השבתה מלאה". "במקרים רבים של פריצות מוצלחות מצאנו שהארגון דווקא רכש פתרונות אבטחת מידע – אך הם לא הותקנו באופן מלא או לא הוגדרו נכון", ציין מימון. "פתרון אבטחה שלא מוטמע ומנוהל כראוי לא מספק את ההגנה המצופה. המשוואה פשוטה: לקוח מותקן הוא לקוח מוגן".

בעקבות רכישת ישראכרט את אש (esh), הבנק הדיגיטלי של ניר צוק, קבוצת אמן תפיץ ותטמיע את פלטפורמת הטכנולוגיה של הבנק. בנק אש מוציא לשוק הרחב את פלטפורמת הליבה הטכנולוגית eOS – וקבוצת אמן תהיה הנציגה הבלעדית של eOS בישראל ותפעל לשיווקה ולהטמעתה בקרב גופים נוספים. כך, הבנק מציע להנגיש יכולות מתקדמות אלו שהוא פיתח לכלל המערכת הפיננסית. פלטפורמת eOS, אשר פותחה ונבחנה לאורך שנים בתוך הבנק, "מאפשרת חדשנות מהירה, גמישות תפעולית ושיפור חוויית הלקוח". לפי אמן, "נבטיח יישום איכותי בקנה מידה רחב, תוך התאמה לצרכים הייחודיים של ארגונים פיננסיים". באמן הסבירו, כי "אחד החסמים המרכזיים לכניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות הוא הפער בין טכנולוגיה לרגולציה, כך קבע מבקר המדינה בדו"ח מ-2022, והדברים עדיין רלוונטיים. עד היום, פתרונות מבוססי 'לשכה בנקאית' הציעו מערכת קשיחה, עם תלות גבוהה בספק, שמחייבת התאמות רגולטוריות. אלו גרמו לנטל תפעולי וכלכלי כבד ומנעו גמישות וחדשנות. שיתוף הפעולה בינינו לבין eOS מספק מענה ישיר לחסם זה, מאחר שהמערכת מבוססת ענן וגמישה, עם רגולציה מובנית כחלק אינהרנטי מהפלטפורמה. גישה זו מאפשרת לבנקים דיגיטליים 'רזים' להיכנס לשוק במהירות, תוך צמצום דרמטי של עלויות והפחתת תלות בספקים חיצוניים. כך נפתח השוק בפועל לתחרות אמיתית". בהתאם להתפתחויות רגולטוריות, ובראשן רפורמת "הבנקאות הרזה", אמן תציע את הפלטפורמה הטכנולוגית של הבנק גם לגופים שאינם בנקאיים, כגון חברות טכנולוגיה, קמעונאות וארגונים נוספים המעוניינים להציע ללקוחותיהם שירותים בנקאיים כחלק מהפעילות העסקית שלהם. פלטפורמת eOS פותחה כמערכת הפעלה לעולם הבנקאות: היא מאחדת את כל התהליכים הטכנולוגיים, הרגולטורים והעסקיים שמתקיימים בבנק, הנשענים על פתרונות מערכתיים טכנולוגיים שונים ודורשים סנכרון מורכב ביניהן. הפלטפורמה מרכזת את פעילות הבנק במערכת הפעלה אחת, שמפשטת את הצרכים הטכנולוגיים ומביאה לחיסכון משמעותי בזמן וכסף, תוך שיפור היעילות התפעולית. בנוסף, eOS תומכת במודל "בנקאות כשירות", ,(Banking-as-a-Service)  ומאפשרת לגופים פיננסיים ולא-בנקאיים להציע ללקוחותיהם שירותים בנקאיים בצורה גמישה ומהירה". לדברי בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים של קבוצת אמן, "העולם הבנקאי נמצא בנקודת מפנה, שבה טכנולוגיה היא הגורם המרכזי שמגדיר תחרות. בשל שיתוף הפעולה עםeOS , נביא לשוק הישראלי פלטפורמה חדשנית, שתשנה את הדרך שבה ארגונים פיננסיים בונים ומספקים שירותים. אנו רואים בכך הזדמנות להוביל את הדור הבא של התשתיות הבנקאיות בישראל ולאפשר לגופים לפעול מהר יותר, חכם יותר וביעילות גבוהה יותר." לפי קבוצת אש, "העולם הפיננסי הופך לאוטונומי. המהלך הזה משקף את התפיסה שמובילה אותנו מיום הקמת הקבוצה – בנקאות לא צריכה להישאר סגורה בתוך עצמה. פלטפורמת eOS פותחה מתוך צורך אמיתי. נפתח אותה לשוק ונאפשר לגופים פיננסיים נוספים ליהנות מיכולות מתקדמות בקנה מידה רחב". בשבוע שעבר רכשה ישראכרט את אש, הבנק הדיגיטלי שהקים ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, לפי שווי של 400 מיליון שקלים, שהם 160 מיליון דולר – סכום נמוך מהשווי שלו בעת שערך גיוס ב-2023. העסקה שהוכרזה תתבצע בשילוב של מזומנים ומניות והיא תבוצע בשני שלבים. במהלך נוסף אך נפרד, ישראכרט תרכוש 25% ממניות חברת הטכנולוגיה של אש, eshOS. זו פיתחה את הפלטפורמה הטכנולוגית שעליה פועל הבנק. סכום עסקה זו עומד על 40 מיליון דולר. בעלי המניות העיקריים בבנק אש הם יובל אלוני, מייסד-משותף עם צוק, שאוחז ב-18% מהמניות, צוק – עם 13% וכלל ביטוח – שאוחזת ב-11% מהן. בנק אש קיבל רישיון מבנק ישראל בדצמבר 2022, ועלה לאוויר בנובמבר 2023 – מעט אחרי ה-7 באוקטובר. לכן, יעל שיינברג וקנין, מנהלת אבטחת הסייבר של eshOS, כינתה בכנס Infosec של אנשים ומחשבים את עליית הבנק לאוויר "סוג של ניצחון". במשך כשנתיים בנק אש פעל במתכונת סגורה, והוא נחשף רשמית בספטמבר האחרון.

רשויות אכיפת החוק בארה"ב, בהובלת משרד המשפטים האמריקני, ערכו – בעקבות צו שקיבלו מבית משפט – מבצע רחב היקף ובינלאומי, במטרה לשבש את תשתיות הפיקוד והשליטה (C2) המשמשות ארבע רשתות בוטים (בוטנטים) אשר ערכו מתקפות מניעת שירות מבוזרת (DDoS), שפגעו בקורבנות ברחבי העולם. רשתות הבוט היו מורכבות בחלקן ממערכות IT, ובחלקן – מבוטנטים של האינטרנט של הדברים (IoT). הן התחזו לכמה אתרים לגיטימיים לכאורה, ביניהן של המוסד הישראלי. הבוטנטים שהושבתו הם של Aisuru, KimWolf, JackSkid ו-Mossad (המוסד לכאורה). The U.S. Justice Department participated in a court-authorized law enforcement operation to disrupt Command and Control (C2) infrastructure used by the Aisuru, KimWolf, JackSkid, and Mossad Internet of Things (IoT) botnets. The operation was conducted simultaneously with law… pic.twitter.com/xBB5T3zAzU — FBI (@FBI) March 20, 2026 מתקפות בנפח עתק של כ-30 טרה-ביט לשנייה המבצע נוהל במקביל ובשיתוף פעולה עם היורופול (Europol), רשויות אכיפת החוק בקנדה ובגרמניה, וכן שירות החקירות הפליליות בלשכת המבקר של משרד המלחמה (DoDIN). בצד האזרחי שותפו יותר מעשרים ענקיות טק, ביניהן אקמאי (Akamai), גוגל (Google), קלאודפלייר (Cloudflare), נוקיה (Nokia), אוקטה (Okta), אורקל (Oracle), סוני (Sony), פייפאל (PayPal) ו-AWS. לפי הודעת התביעה בארה"ב, "חלק מההתקפות הללו היו שוברות שיאים בהיקף התעבורה שהוזרמה לקורבנות, בנפח שעמד על כ-30 טרה-ביט לשנייה". גופי האכיפה השביתו דומיינים רשומים בארה"ב, וכן שרתים וירטואליים ותשתיות נוספות שהיו מעורבות בפעילות הפלילית בסייבר. בין הקורבנות של המתקפות, ציינו אנשי התביעה, "קניינים רוחניים בבעלות רשת המידע של משרד המלחמה". לפי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, "ארבע רשתות הבוט הדביקו, זיהמו ושיבשו מיליוני מכשירים ברחבי העולם. רוב המכשירים הללו היו מכשירי IoT, כגון מקליטי וידיאו דיגיטליים, מצלמות רשת או נתבי Wi-Fi". הבוטנטים של KimWolf ו-JackSkid פעלו להדבקה של מכשירים שמוגנים בפיירוול משאר האינטרנט. המפעילים השתמשו במודל הפעלה של CCaaS ("פשעי סייבר כשירות") ואז מכרו גישה למכשירים הנגועים לפושעי סייבר אחרים. כך, "הקורבנות חוו מאות אלפי מתקפות DDoS, שפגעו במחשבים ושרתים ברחבי העולם. נכון למרץ 2026, מספר המכשירים הנגועים ש'נחטפו' ברחבי העולם על ידי מנהלי הבוטנט עמד על יותר משלושה מיליון – כאשר מאות אלפי מכשירים נגועים ממוקמים בארה"ב". חלק מהקורבנות דיווחו כי המתקפות הסבו להם הפסדים של עשרות אלפי דולרים. לעתים, פושעי הסייבר דרשו תשלום של דמי כופר. לפי המסמכים, "בוטנט Aisuru הוציא יותר מ-200,000 פקודות תקיפה DDoS; בוטנט KimWolf הוציא יותר מ-25,000 פקודות; בוטנט JackSkid שיגר יותר מ-90,000 פקודות תקיפה DDoS; ובוטנט המוסד שיגר יותר מ-1,000 פקודות". "פושעי סייבר חודרים לתשתיות שמעבר לגבולות פיזיים ונעשה הכל, לרבות פעולות בינלאומיות, כדי לסייע בשמירה על הרשת. זיהינו ושיבשנו תשתיות פליליות ששימשו לביצוע מתקפות DDoS רחבות היקף", מסרו גופי האכיפה בהודעה משותפת. "המבצע משקף את עוצמת שיתוף הפעולה הזה ואת המחויבות המשותפת שלנו למאבק בפשיעת סייבר ולהגנה על קורבנות ברחבי העולם". ???? Russian Intelligence Services cyber actors are conducting phishing campaigns to compromise commercial messaging app accounts of individuals with high intelligence value. Review our PSA with @FBICyberDiv for info on safeguarding mobile communications. ???? https://t.co/6IJvMisCQs pic.twitter.com/ouIYhf4Tn4 — CISA Cyber (@CISACyber) March 20, 2026 זוהה קמפיין סייבר רוסי הבולשת, פעם נוספת: ה-FBI זיהה קמפיין מודיעין וריגול רוסי בסייבר, שמכוון לעבר משתמשי אפליקציות מסרים מסחריות – ומשם הוא משיג גישה לחשבונות בעלי ערך גבוה. כך הודיע בסוף השבוע (ו') קאש פאטאל, ראש ה-FBI. הקמפיין הוביל לגישה אסורה לאלפי חשבונות ברחבי העולם, אמר פאטאל, והוסיף כי המטרות כללו, בין השאר, פקידי ממשל אמריקני בהווה ובעבר, אנשי צבא, פוליטיקאים ועיתונאים. ה-FBI ביצע את החשיפה בשיתוף הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA). לפי שתי הסוכנויות, "שחקני מודיעין רוסים פרצו לחשבונות – אך לא שברו את ההצפנה של היישומים עצמם". במסגרת המתקפה, שלחו ההאקרים הודעות פישינג, שנחזו להיות התרעות תמיכה אוטומטיות שמגיעות מהפלטפורמות. הקורבנות נתבקשו ללחוץ על קישורים זדוניים, או למסור קודים של אימות, או סיסמאות של כרטיסי אשראי וכספומטים. "פעולות אלו", נמסר, "העניקו לתוקפים שליטה מלאה על מכשירי הקורבנות והחשבונות שלהם". "לאחר קבלת הגישה, שחקני האיום היו יכולים לצפות בהודעות וברשימות אנשי הקשר של הקורבנות, לשלוח הודעות כקורבן, ולבצע פישינג נוסף על בסיס זיהוי מהימן לכאורה", אמר פאטאל. הוא הדגיש כי הפגיעות טמונה במשתמשים – ולא באפליקציות, וקרא לציבור לנקוט בצעדי הגנה.

המרכז הלאומי לרפואה משפטית, המוכר יותר כמכון הפתולוגי באבו כביר, מינה את פרופ' יוסף יחזקאל למנמ"ר שלו, והוא יהיה אחראי על כל מערך ה-IT בארגון, כמו גם על ההיערכות למעבר למבנה החדש שלו, ליד בית החולים שמיר (אסף הרופא). אלה שתי המשימות המרכזיות שעומדות בפניו, והן כוללות גם הכנסת בינה מלאכותית לפעילותו של הארגון. פרופ' יחזקאל שימש כמנהל אגף השירות בקבוצת תים. לאחר מכן הוא עבד במשרד הבריאות במשך 16 שנים, שבשבע מהן הוא ניהל את פעילות ה-IT של שלושה בתי חולים לבריאות הנפש – באר יעקב, נס ציונה ומרכז בריאות הנפש של שירות בתי הסוהר, כחלק ממהלך של המשרד לייעול ולחיסכון בעלויות. בין השנים 2016-2023 שימש פרופ' יחזקאל בתפקידים נוספים במשרד הבריאות, כולל ניהול פעילות ה-IT של שירותי בריאות, טיפות חלב ובתי חולים גריאטריים ברחבי הארץ. מאוחר יותר הוא היה מנהל מחלקת פרויקטים במשרד ורפרנט מול החטיבה לבתי חולים, שאחראית על כל בתי החולים הממשלתיים. פרופ' יחזקאל הוא בעל תואר דוקטור בתהליכי בינה עסקית, ומחקר הדוקטורט שלו התמקד בפיתוח מודל BI חדשני לחיזוי חזרת מטופלים בתחום בריאות הנפש, על פי מאפיינים שונים. בנוסף, הוא מרצה בכמה מכללות. בשנים האחרונות ביצע פרופ' יחזקאל עבודות מחקר בתחום הבינה המלאכותית, כולל פיתוח מודל תומך החלטה לתחום האורתופדיה, שמבוסס על צילומי רנטגן ואבחונים. המרכז הלאומי לרפואה משפטית עוסק בניתוחים שלאחר המוות בגופות המגיעות אליו מסיבות שונות – פליליות, ביטחוניות וכדומה, ובמקרה הצורך גם מזהה אותן. לקוחותיו המרכזיים הם המשטרה וגורמים משפטיים ובריאותיים. בנוסף, המרכז מבצע בדיקות ונותן חוות דעת משפטיות שאינן קשורות לגופות, למשל במקרים של אירועי אלימות או פציעה, עבור בתי משפט ואזרחים. בשנה האחרונה הוא עלה למודעות הציבור בהקשר של זיהוי הגופות של החטופים החללים, שחזרו משבי החמאס בעזה. בראש המרכז עומד מזה 13 שנים ד"ר חן קוגל. המרכז מעסיק כ-100 עובדים, רובם רופאים ומומחים. צוות ה-IT מונה כיום שני אנשים, כאשר חלק מהעבודה מבוצעת במיקור-חוץ. החלפה של מערכות ישנות, תוך שילוב AI לדברי פרופ' יחזקאל, "סביבת ה-IT הנוכחית במרכז מיושנת ומבוססת על מערכת ליבה מרכזית אחת, המתפקדת כ-'תיק קליני' ומנהלת את כל המידע מרגע קבלת גופה ועד לשחרורה, וכן מערכות גיבוי ורכיבים סטנדרטיים בסביבה וירטואלית. כל תהליכי העבודה של הרופאים ממוחשבים". פרופ' יחזקאל ציין כי המרכז עומד בפני תהליך החלפה של מערכות שונות, תוך שילוב בינה מלאכותית במערכת החדשה. מכרזים בנושא כבר יצאו. זאת, לקראת המעבר, שמתוכנן לעוד כשנה וחצי, למבנה חדש, בסמוך לבית החולים שמיר. פרופ' יחזקאל יוביל את תהליך העברת משאבי ה-IT והטכנולוגיה למבנה החדש. לדבריו, "האתגר העצום בהובלת השינוי והמהלך הטכנולוגי במרכז החדש הם שדחפו אותי לעבור מתפקידו הקודם במשרד הבריאות למרכז הלאומי לרופאה משפטית".