בשנים האחרונות מופיעה שוב ושוב בתקשורת ובשיח הציבורי טענה מטרידה: דור ה-Z מאבד את היכולת לחשוב לעומק. האלגוריתמים, הסקרול האינסופי, הסרטונים הקצרים והעומס הדיגיטלי – כל אלה, כך נטען, יוצרים תופעה חדשה שמכונה לעיתים Brain Rot – "ריקבון מוחי". לפי תפישה זו, המוח מוצף בגירויים, הקשב מתקצר והיכולת להתרכז במחשבה מורכבת הולכת ונשחקת. אבל ייתכן שהשאלה עצמה שגויה. ייתכן שדור ה-Z אינו מאבד את המוח אלא בונה אותו מחדש. דור ה-Z הוא הדור הראשון שנכנס לעולם העבודה כאשר בינה מלאכותית אינה נתפשת ככלי עתידני או טכנולוגיה ניסיונית, אלא כמשהו כמעט טבעי. עבור רבים מבני הדור הזה, השימוש בכלים כמו ChatGPT, מחוללי תמונות, כלי קוד אוטומטיים ומערכות חיפוש מתקדמות, הוא חלק אינטגרלי מתהליך החשיבה. בעוד שדורות קודמים שאלו בדרך כלל "איך משתמשים בכלי?", בני דור ה-Z נוטים לשאול שאלה אחרת: "איך אפשר להגיע לתוצאה טובה יותר ומהר יותר?" זהו הבדל קטן לכאורה, אך הוא משקף שינוי עמוק באופן שבו אנשים ניגשים לפתרון בעיות. אם בעבר האדם למד כלי ורק לאחר מכן השתמש בו כדי לחשוב, היום במקרים רבים החשיבה עצמה מתרחשת יחד עם הכלי. מחקרים שונים אכן מצביעים על כך שהרגלי צריכת מידע דיגיטליים יכולים לקצר את משך הקשב ולהקשות על קריאה עמוקה או על חשיבה ממושכת. לכן קל להבין מדוע מתפתחת הדאגה שדור שלם גדל בסביבה שמחלישה את יכולות החשיבה שלו. אבל זו רק מחצית מהתמונה מהו בעצם Brain Rot? המושג Brain Rot נולד מתוך תחושה מוכרת לרבים: הצפת תוכן בלתי פוסקת. סרטונים קצרים, הודעות, פידים של רשתות חברתיות, חדשות, אימיילים והתרעות – כולם מתחרים על הקשב שלנו בו-זמנית. התוצאה היא חוויה של עומס קוגניטיבי. המוח קופץ בין מסכים, בין תכנים ובין שיחות, לעיתים מבלי להעמיק באמת באף אחד מהם. רבים מרגישים עייפות מחשבתית עוד לפני שהתחילו להתמודד עם בעיה מורכבת. מחקרים שונים אכן מצביעים על כך שהרגלי צריכת מידע דיגיטליים יכולים לקצר את משך הקשב ולהקשות על קריאה עמוקה או על חשיבה ממושכת. לכן קל להבין מדוע מתפתחת הדאגה שדור שלם גדל בסביבה שמחלישה את יכולות החשיבה שלו. אבל זו רק מחצית מהתמונה. הורגלו בשימוש ב-AI סביבם. בני דור ה-Z. צילום: אילוסטרציה, ג'מיני דור שמאמץ טכנולוגיה במהירות דור ה-Z גדל בתוך עולם דיגיטלי, אך גם פיתח מיומנויות חדשות שמותאמות לעולם הזה. הוא רגיל להתמודד עם כמויות גדולות של מידע, לאתר מקורות במהירות ולשלב בין כלים שונים. מעבר לכך, הוא רואה בבינה מלאכותית לא רק מנוע חיפוש משופר אלא שותפה לעבודה. במקום לחשוב לבד במשך שעות ואז לבדוק מידע, רבים מתחילים דווקא בדיאלוג עם מערכת AI: מנסחים רעיון, מקבלים תגובה, משפרים את השאלה, ומתקדמים צעד נוסף. זהו תהליך של חשיבה אינטראקטיבית, שבו רעיונות מתפתחים דרך שיחה עם מערכת חכמה. במובן זה, הדור הצעיר אינו בהכרח פחות אינטלקטואלי – אלא משתמש במודל חשיבה אחר. כל דור משנה את דרך החשיבה היסטורית, כל טכנולוגיה חדשה עוררה חשש דומה. כאשר הופיעו הספרים המודפסים, היו מי שטענו שהם יחלישו את הזיכרון האנושי. כאשר הופיעו המחשבים, נטען שהם יהפכו אנשים לתלויים במכונות. וכאשר מנועי החיפוש נכנסו לחיינו, רבים חששו שהידע ייעלם מהראש שלנו. במידה מסוימת, החששות הללו היו נכונים: אנשים באמת זוכרים פחות פרטים כאשר המידע זמין בכל רגע. אבל במקביל נוצרו יכולות חדשות – לחפש, להשוות מקורות ולנתח מידע בקנה מידה גדול יותר. בדיוק כך קורה גם עם הבינה המלאכותית. מוח שמתחלק בין אדם למכונה כאשר עובדים עם AI, חלק מתהליך החשיבה מתרחש מחוץ למוח האנושי. המערכת מייצרת טיוטות, מציעה רעיונות, מסכמת מידע או בודקת קוד. האדם מצידו מעריך את התוצאה, משנה כיוון, ושואל שאלות חדשות. במילים אחרות, החשיבה אינה מתבצעת רק בתוך הראש אלא במערכת משותפת של אדם ומכונה. מודל כזה נקרא לעיתים "קוגניציה מבוזרת": מצב שבו החשיבה מתרחשת ברשת של אנשים, כלים וטכנולוגיות. ייתכן מאוד שדור ה-Z פשוט מסתגל מוקדם יותר למודל הזה. האתגר האמיתי של ארגונים המשמעות של שינוי כזה אינה רק טכנולוגית אלא גם ארגונית ותרבותית. ארגונים רבים מגייסים כיום עובדים מדור ה-Z ומגלים פער תפישתי בין דורות. עובדים צעירים מצפים לעבוד עם AI כחלק טבעי מהעבודה, בעוד עובדים ותיקים יותר רואים בה כלי חדש שדורש הסתגלות. האתגר של ארגונים אינו רק להטמיע טכנולוגיות AI, אלא ליצור גשר בין דורות של חשיבה. מצד אחד, הדורות הוותיקים מביאים ניסיון מקצועי, שיקול דעת ויכולת לחשיבה מערכתית. מצד שני, דור ה-Z מביא איתו סקרנות דיגיטלית, פתיחות לניסויים ויכולת לאמץ כלים חדשים במהירות. כאשר שני הצדדים עובדים יחד, נוצר שילוב חזק במיוחד. לא Brain Rot ולא Brain Power אלא שילוב ביניהם הדיון הציבורי לעיתים מציג את השאלה בצורה בינארית: האם הבינה המלאכותית פוגעת במוח האנושי או מחזקת אותו? ייתכן שהתשובה האמיתית מורכבת יותר – כן, העולם הדיגיטלי עלול ליצור עומס מידע וקיצור קשב. אבל במקביל הוא גם מאפשר צורות חדשות של יצירתיות, חקר ופתרון בעיות. לכן השאלה החשובה אינה האם דור ה-Z סובל מ-Brain Rot, אלא כיצד החברה והארגונים יכולים לעצב סביבה שבה הטכנולוגיה מעצימה את החשיבה האנושית במקום להחליף אותה. במילים אחרות, העתיד של העבודה אינו בחירה בין עומק לבין טכנולוגיה. הוא נמצא דווקא בשילוב בין ניסיון אנושי לבין אינטליגנציה מלאכותית. ואולי זו השאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו רואים בדור ה-Z כוח שמוביל שינוי ומנצל את הבינה המלאכותית כדי לחשוב אחרת, או שאנחנו עדיין מודדים אותו לפי מודל חשיבה של עולם שכבר איננו קיים?

בית משפט בניו מקסיקו, ארצות הברית, חייב את מטא אתמול (ג') בתשלום 375 מיליון דולר, לאחר שחבר המושבעים מצא שהיא הטעתה את לקוחותיה בכל הנוגע לבטיחות ילדים בפלטפורמות שלה, ואפשרה לגרום להם נזקים קשים, כולל פגיעות מיניות. בהליך המשפטי נחשף שהן עובדים בחברה והן מומחים לבטיחות ילדים הזהירו את בכירי מטא מספר פעמים מפני הפגיעות בילדים בפלטפורמות שלה. התובע הכללי של ניו מקסיקו, ראול טורז, כינה את ההחלטה "היסטורית" ואמר כי מדובר בפעם הראשונה שבה מדינה בארצות הברית הצליחה במאבק שלה נגד מטא, שהיא החברה שעומדת מאחורי אינסטגרם, פייסבוק ו-ווטסאפ. טורז האשים את בכירי מטא בכך שהם "ידעו שהמוצרים שלהם פוגעים בילדים ושיקרו לציבור שהם לא יודעים. הם לא התייחסו לאזהרות שהגיעו מעובדים של החברה עצמה. היום, המושבעים הצטרפו למשפחות, מחנכים ומומחי בטיחות ילדים באמירה: 'מספיק זה מספיק!'". מנגד, דוברת מטעם מטא האשימה את טורז בכך שהוא "בחר מסמכים באופן סלקטיבי והעלה טיעונים סנסציוניים ולא רלוונטיים". היא ציינה ש-"עם כל הכבוד, אנחנו לא מסכימים עם פסק הדין ומתכוונים לערער עליו. אנחנו עובדים קשה כדי לשמור על הבטיחות של המשתמשים בפלטפורמות שלנו, והצבענו בבירור על הקשיים שבזיהוי והסרה של אנשים רעים או תכנים פוגעניים. נמשיך להגן על עצמנו בחוזקה, ואנחנו נשארים בטוחים בפעילות שלנו להגנה על קטינים אונליין". שורה של תביעות בארה"ב ובאירופה ניו מקסיקו היא אחת מ-42 מדינות בארצות הברית שתבעו את מטא בשנת 2023 בגין פגיעה בילדים. 33 מדינות תבעו אותה במיוחד ושמונה מדינות (וכן מחוז קולומביה, כלומר וושינגטון הבירה), בהן ניו מקסיקו – בנפרד. אלא שבעוד שחלק גדול מהתביעות התמקדו בהתמכרות שהפלטפורמות של מטא גורמות לילדים, התביעה בניו מקסיקו התמקדה בפגיעות בהם. אם הערכאות במדינות האחרות, או בחלק מהן, ילכו בעקבות בית המשפט בניו מקסיקו, הרי שמדובר בסכום נכבד שמטא תצטרך לשלם כעונש על מעשיה. מטא "מסובכת" בנושא גם בלא מעט תביעות נזיקין פרטיות שהוגשו נגדה על ידי משתמשים. בנוסף, ב-2022, האיחוד האירופי הטיל עליה קנס בסך של 405 מיליון יורו, לאחר שנמצא שהגדרות ברירת המחדל של אינסטגרם הביאו לחשיפת מספרי טלפון וכתובות מייל של קטינים שהיה להם חשבון עסקי בפלטפורמה.

כחודשיים לאחר שהשיקה את מעבדי ה-Core Ultra Series 3 שלה, אלה שמכונים Panther Lake, אינטל מציגה היום (ד') את גרסאות ה-vPro של אותה משפחה לשוק הארגוני. לפי החברה, הדור הנוכחי מציע כמה שדרוגים מהותיים בהיבטים של העבודה השוטפת של מנהלני ה-IT, וגם של משתמשי הקצה. חלק מאותם שדרוגים נובעים משיתופי פעולה שונים עם יצרניות תוכנה […]

העיר תל אביב-יפו היא בין הערים שספגו מספר רב של פגיעות מאז תחילת מבצע "שאגת הארי". אגף טכנולוגיות ומערכות מידע של העירייה, בראשותו של איציק בן דוד, מהווה אחת החוליות המרכזיות בשרשרת השליטה והבקרה, המאפשרות למקבלי ההחלטות – החל מרמת ראש העיר ומטה – לקבל מידע מדויק עד לרמת הדייר הבודד ולהגיב בהתאם. בראיון לאנשים ומחשבים מספר בן דוד מעט על מאחורי הקלעים של מערך ה-IT בזמן המלחמה, על הפתרונות שפותחו, ועל לקחים שהופקו ממבצע "עם כלביא" וממלחמת "חרבות ברזל". אילו פתרונות פיתחתם לקראת המלחמה הזו, השונה מהמלחמה הקודמת? "התפקיד שלנו כאגף הוא לייצר תמונת מצב בזמן אמת וחיבור בין מערכות שונות, ובמקביל להבטיח רציפות תפקודית ושרידות תשתיתית של העירייה, כולל הגנה מפני סייבר ומתן מענה לתושבים בתקשורת רב-ערוצית. הרציפות התפעולית מתאפשרת, בין היתר, בזכות היערכות מוקדמת שאפשרה לאלפי עובדי העירייה לעבוד גם מרחוק בזמן חירום". אילו פתרונות פיתחתם כדי לסייע לחמ"ל לנהל את האירועים? "אגף הטכנולוגיות פיתח יכולות לשקף מידע, ברמה של סימון של מקום נפילת הטיל, ובהתאם, סימון פוליגון על האזור. בנוסף, יש לנו יכולת לציין אם מדובר באירוע מסוג טיל מצרר, שכידוע מייצר מספר זירות, או טיל יחיד, המשקף אירוע אחד. בחמ"ל יש דשבורד מרכזי, שמקבל נתונים בתחומים שונים, הכוללים נתוני מפונים, נתוני רווחה, נתוני מיגון, עד לרמת פירוט של פניות במוקד 106. זאת כדי ללמוד על סוגי המפגעים. כל תקלה מטופלת נקודתית – אם מרחוק ואם באמצעות שיגור צוותים פיזית". העיר ספגה לא מעט פגיעות מטילים. כיצד ה-IT משתלב בפעילות בזירות? "פיתחנו מערכת על בפלטפורמת מאנדיי (Monday), שבעקבותיה תהליך הפינוי עבר שדרוג, וכיום הוא דיגיטלי, ויעיל. משפחות שאושרו לפינוי משובצות מיידית בבתי מלון, באמצעות חיבור ישיר לממשקי המלונות. המערכת שולחת להן הודעת SMS עם אישור הפינוי, המשקפת במהירות ובזמן אמת את רשימת התושבים הנדרשים להתפנות לבתי מלון ולקהילה. פותחה גם מערכת נוספת, המבצעת חיתוך של כל המבנים לפי פוליגונים, וחיתוך דאטה חכם, שמאפשר לזהות מי מתגורר בכל מבנה. כידוע, תל אביב היא עיר גדולה, ולא תמיד מי שרשומים בבניין הם אלו שמתגוררים בו בפועל (למשל בשל שכירות). לצורך כך הפעלנו אלגוריתמיקה המאפשרת, בעת אירוע, להפיק רשימת דיירים ולדרג את ההסתברות שהם אכן מתגוררים במקום. למערך החירום יש מספר חפ"קים ממוחשבים ברכבים; בעת התרעה הם יוצאים לשטח, פורסים תשתיות ומתחילים לעבוד מיידית. נכון למועד הריאיון, יש לנו 829 אנשים בבתי מלון ועוד כ-750 איש שעברו לקהילה – בסך הכול כ-1,750 מפונים. זהו פיתוח שהושלם לקראת המלחמה; הוא היה קיים קודם ברמה בסיסית ונכנס לפעולה כבר מהיום הראשון. האגף פועל בתפישת Data Lake, שהוכנה בתקופת ההיערכות למלחמה, וכעת מופעלת בעולמות התושב. כמובן שהמערכת מבוססת גם על GIS. בזמן אמת, מרגע קבלת ההודעה וזיהוי הפוליגון, המערכת מפיקה קובץ PDF, שולחת אותו לשטח עם כל הנתונים – וכל זאת בתוך שניות. מנהל החפ"ק ופיקוד העורף מקבל את המידע ומפעיל את הצוותים בשטח כדי לאמת את הנתונים". דחפורים עסוקים בפינונ ההריסות אחרי פגיעת טיל בתל אביב בתחילת מרץ. צילום: MstudioG, Shutterstock כל אותם מפונים ספגו נזקים במבנים שלהם. כיצד מנהלים זאת? "פותחו במהלך המלחמה מערכות כף יד, 'אפליקציות שטח', שמאפשרות למהנדסים שלנו לעדכן במצב הבניינים בזמן אמת. באמצעות מחשבי כף יד הם יכולים לסמן אם נכס מסוכן ואינו ראוי למגורים, אם ניתן להשתמש בחלקו, או אם נדרשים שיפוצים בלבד. גם כאן קיימת שכבת GIS חכמה מאוד, והחיווי נעשה לפי צבעים, כך שבחמ"ל הנהלת העירייה יודעים לפעול בהתאם. לאחר קבלת הדיווח מהנדסה, עולה גם סוגיית הארנונה. אם מבנה מוגדר כבלתי ראוי למגורים או לשימוש, או מוגדר מיידית כנכס ריק – הוא אינו מחויב בארנונה. מאז תחילת המלחמה יש לנו כ-800 נכסים כאלה, ובמקביל נשלחים מכתבים לדיירים. המערכות הללו מתממשקות למערכות הבילינג של סאפ (SAP). נציין כי, במהלך המלחמה קיבלנו פרס על פרויקט ה-GIS, שיוענק בכנס היוקרתי של Esri שייערך בלאס וגאס בקיץ. עוד בנושא בקרה ושליטה: יש בעיר כ-4,600 מצלמות. בעת אירוע של נפילת טיל אנחנו יודעים להפעיל את המצלמות הרלוונטיות, שמתחילות לשדר מיידית מהשטח – עוד לפני הגעת כוחות ההצלה. יש לנו גם מצלמות ניידות, שנפרסות מיידית, על פי דרישת הנהלת העירייה, למקומות שאין כיסוי לאתר הנפילה". איך מטפלים בפערי המיגון, שמן הסתם קיימים, כמו בכל עיר? "העירייה, בשיתוף יחידת המחקר ואגף הטכנולוגיות, פיתחה מערכת שמדמה פערי מיגון באמצעות אלגוריתמים מבוסס AI על פלטפורמת GIS. כלומר, ניתן לנתח ברמת שכונה ורחוב אילו אוכלוסיות ממוגנות לפי מרחק מהמרחב המוגן. על פי נתוני המערכת, מצבה של תל אביב טוב יחסית: לכ-85% מתושבי העיר, המונה כיום כחצי מיליון תושבים, יש אמצעי מיגון כלשהו. יש גם התייחסות למבני ציבור, בתי ספר ומרכזים קהילתיים". ראינו במלחמה הזו תופעה נרחבת של שימוש בחניונים ובתחנות רכבת כמקלטים. יש שם בעיות קליטה קשות. איזה מענה נתתם? "נושא המיגון הינו נושא מרכזי בטיפול של כלל האגפים בעירייה. בכל יום יוצאים צוותים של העירייה לבצע בקרה במקלטים – הכוללים בדיקות תחזוקה, ניקיון, בעיות קליטה של Wi-Fi ולצערנו גם ונדליזם. לגבי ה-Wi-Fi: אכן מדובר באתגר, שכן במקומות שבהם מתרכזים דיירים רבים נוצר עומס על הרשת. הפתרון שפיתחנו במהלך המלחמה כלל פריסה של כ-115 אתרים עם תשתיות Wi-Fi ייעודיות, שמאפשרת ניתוב עומסים והגבלת שימושים – וכך יותר אנשים יכולים לגלוש. המערכות נפרסו בעיקר במוקדים ציבוריים גדולים, וכיום אנו מתמודדים עם תקלות בודדות בלבד וממשיכים בפריסה". בעת חירום חשוב מאוד הידוק הקשר עם התושבים. כיצד אתם מסייעים? "בהחלט. זו נקודה חשובה מאוד. יש להבין שבזמן חירום מוקד 106 מתרחב, בזכות הפלטפורמה מבוססת CRM (ר"ת Customer Relationship Management). יש לנו צוותים שמקיימים מדי יום קשר עם אוכלוסיות הזקוקות לטיפול מיוחד, כמו קשישים. אנו מגייסים עובדי עירייה מכלל האגפים ופורסים מערך מוקדנים על מערכות ה-CRM העירוניות, המאפשרות לתשאל את התושבים ולפתוח קריאות יזומות בזמן אמת, והכל משוקף לדשבורד המרכזי של החמ"ל. שם ניתן לראות את היקף השיחות היזומות, הטיפול בהן והצורך בשליחת צוותים לשטח". במה שונה המלחמה הזו לעומת מבצע "עם כלביא"? "ראשית, צברנו ניסיון בכל הקשור למתקפות איראניות. מעבר לכך, מאז תחילת 'חרבות ברזל' אנו נמצאים בתהליך מתמיד של הפקת לקחים כארגון לומד – ותמיד יש מה לשפר. במבצע 'עם כלביא' תל אביב נפגעה משמעותית, ולכן נערכנו לתרחישים שונים. לאורך התקופה ביצענו תרגולים וסגרנו פערים טכנולגיים הכוללים שיפור המערכות והמידע על התושבים לחירום. האגף שלנו מונה כ-600 עובדים ומתנהל כבית התוכנה על פי מתודולוגיות מתקדמות, וכל בקשה עוברת תהליך סדור של תיעדוף ופיתוח בלוחות זמנים קצרים דרך צוות IT Business Partner, שמקבל דרישות עסקיות ונותן מענה מהיר. אני סבור שאחד מסודות ההצלחה שלנו הוא ללא ספק ההון האנושי הטכנולוגי בעירייה ושיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם הנהלת העירייה וכלל האגפים שהם שותפים מקצועיים מלאים לעשייה שלנו. אגף טכנולוגיות ומערכות הוא כמובן חלק מהנהלת החמ"ל אך אנו לא לבד שם. בראשם, כמובן, עומד מנכ"ל העירייה וסמנכ"ל התפעול המנוסים, אשר מבינים את חשיבות ההיערכות והתרגול ומנהלים את העירייה בחוכמה בשגרה ובחירום".

טיקטוק השיקה כלי פרסום חדשים – Logo Takeover, Prime Time ו- TopReach – שמטרתם לעזור למשווקים למקסם חשיפה, למשוך תשומת לב ולדייק את מודעותיהם – Logo Takeover, Prime Time ו- TopReach. Logo Takeover הוא פורמט פרסום פרימיום חדש, שמעניק למותגים הזדמנות בלעדית למיתוג משותף עם טיקטוק ברגע שהמשתמשים פותחים את האפליקציה, במטרה ליצור רושם ראשוני חזק. הכלי לוכד את תשומת הלב של המשתמשים מיד עם פתיחת האפליקציה ויוצר חוויית מותג משותפת שמדגישה שותפות, אמינות ורלוונטיות תרבותית, תוך מתן חשיפה רחבה למפרסמים.  האחים וורנר עשו בכלי בחדש שימוש במקביל להשקת הטריילר של  Supergirl- וראו עלייה דו-ספרתית במודעות ובכוונת הצפייה של המשתמשים. Prime Time הוא פורמט פרסום סדרתי חדש, שמאפשר למותגים להציג רצף של מודעות בזמנים מסוימים – בין אם מדובר ברגע שיא, אירוע חי או פרק זמן עם מעורבות גבוהה. הכלי מציג עד שלוש מודעות עוקבות של אותו מפרסם לאותו משתמש בתוך חלון זמן מוגדר של 15 דקות. בעזרת פורמט הפרסום החדש הזה, מותגים יכולים לספר סיפור מותג מתמשך בתקופות של פעילות גבוהה כדי לייצר השפעה מקסימלית. TopReach, הכלי השלישי המושק כעת, מאפשר למפרסמים לשים מודעה בשני מיקומים בולטים, במטרה להגיע לכמה שיותר משתמשים ייחודיים ביום, במיוחד סביב רגעי שיא או השקות חשובות. הוא מאחד בין TopView (המודעה הראשונה שהמשתמש רואה כשהוא פותח את האפליקציה), ו-TopFeed (המודעה הראשונה שמופיעה למשתמש בפיד הפור-יו) ובכך מאפשר למקסם חשיפה. "בטיקטוק, מותגים לא מפריעים – הם חלק מהשיחה. מה שמייחד אותנו זה שבפלטפורמה, הפרסומות חיות בתוך התוכן ובתוך המוצרים שאנשים כבר אוהבים, ומותגים יכולים להשתלב בשיח בדרכים שמרגישות טבעיות ושימושיות. כלי הפרסום החדשים שלנו מקלים על עסקים להגיע לקהילות שבאמת אכפת להן מהם וגם להניע לפעולה", מסרה אנה פלקין, מנהלת הפעילות העסקית של טיקטוק בישראל.

אפל פרסמה אתמול את עדכון 26.4 לכל פלטפורמות התוכנה המרכזיות שלה, ובהן iOS, iPadOS, macOS Tahoe, וכן watchOS, tvOS, visionOS ו-HomePod. הסיבה המרכזית להתקנת העדכון היא שורה ארוכה של תיקוני אבטחה, אך הפעם מדובר גם בעדכון עשיר יותר בתכונות חדשות – בניגוד לגרסת 26.3 השקטה יחסית שהושקה בחודש שעבר. בין החידושים הבולטים: אפשרות להגבלת טעינת סוללה במחשבי מקבוק עבור משתמשים המעוניינים להאריך את חיי הסוללה; חזרתו של מצב התצוגה הקומפקטי בלשוניות דפדפן Safari במערכות macOS Tahoe ו-iPadOS 26, וכן הפעלה כברירת מחדל של מנגנון ההגנה מפני גניבת מכשיר. עדכון 26.4 כולל גם תוספות נוספות, ובהן אימוג'ים חדשים בתקן Unicode 17.0, יצירת פלייליסטים מבוססי בינה מלאכותית ב-Apple Music, פיצ’רים חדשים לכלי Freeform המובנה, ואפשרות לבני משפחה בקבוצת שיתוף משפחתי להשתמש באמצעי תשלום שונים בעת רכישות. מנגד, חלק מהחידושים עליהם הכריזה אפל עדיין לא זמינים בגרסה הסופית. כך למשל, הצפנה מקצה לקצה להודעות RCS נמצאת עדיין בשלבי בדיקה, ולכן התקשורת עם משתמשי אנדרואיד תמשיך להתבצע ללא הצפנה – או באמצעות SMS, בהתאם לתמיכת המפעילים. גם פיצ’רים מתקדמים של RCS, כמו עריכת הודעות או ביטול שליחה, טרם הוטמעו. בנוסף, השדרוג המשמעותי ל-Siri, שצפוי להתבסס על מודלי השפה של ג'מיני של גוגל, אינו חלק מהעדכון הנוכחי. באפל התחייבו להשיקו במהלך 2026, ייתכן במסגרת עדכון ל-iOS 26 או בגרסת iOS 27 שתוצג בכנס המפתחים השנתי WWDC, שייפתח ב-8 ביוני. לצד זאת, החברה פרסמה גם עדכוני אבטחה למערכות ישנות יותר. גרסאות iOS ו-iPadOS 18.7.7 זמינות למכשירים שאינם תומכים בגרסה 26, בעוד שמשתמשי מק שלא שודרגו ל-macOS Tahoe  יקבלו את העדכונים macOS Sequoia 15.7.5 ו-macOS Sonoma 14.8.5 – לצד עדכון תואם לדפדפן Safari.    

ענף טכנולוגיות הבריאות (הלת'-טק) למקצועות הטיפול – מקלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק ועד לבריאות הנפש – נמצא בעיצומו של זינוק חסר תקדים. נתונים מעודכנים מצביעים על כך ששוק הטכנולוגיות לתזונה נכונה בלבד צפוי יותר מלהכפיל את עצמו מ-16.9 מיליארד דולר ב-2026 ל-35.1 מיליארד ב-2030, בעוד תחום בריאות הנפש עתיד לעמוד על כ-580 מיליארד בעשור הקרוב. הצמיחה המטאורית הזו נשענת על שילוב בין מחסור עולמי במטפלים לפריצות דרך טכנולוגיות, תוך דגש על הבינה המלאכותית – בשוק שבו רבים עדיין עובדים בשיטות אנלוגיות של "עט ונייר". בתווך הזה פועלת קוגנישיין, שמבקשת להפוך ל-"אופיס 365 של המטפלים" ולהחליף את הכלים המיושנים. אם צריך להגדיר את קוגנישיין במשפט אחד, היא חברה שעושה דיגיטציה למערכות שמשרתות מטפלים וארגוני בריאות. "אנחנו עושים את זה בפשטות, מעבירים להם את העבודה הידנית למערכת אחת", אומר נמרוד זילכה, ממייסדי ומנכ"ל החברה. לדבריו, "מה ששונה אצלנו הוא שבעוד שרוב השחקנים בתחום מנסים להחליף את המטפלים ומתמקדים בנישה קטנה, אנחנו לא מנסים לתפוס את מקומם ונפרשים על פני תחומים רבים". מה שקוגנישיין מציעה הוא "ספריית נטפליקס למטפלים", כפי שמגדירה זאת קרן לי בן חיים, אחראית על הטמעה בארגונים בחברה. זילכה אומר שהשאיפה של החברה היא שהמערכת שלה תהיה "האופיס 365 של המטפלים". מה שעומד מאחורי הכותרות המפוצצות הוא מערכת מבוססת AI, שמסייעת למטפל לאורך ולרוחב עבודתו: מבחירה של הטיפול ועד לתכנונו למטופל הספציפי ולמעקב אחרי ההתקדמות שלו, מהעלאת תכנים שקשורים לנושא, שגם מטפלים אחרים יוכלו לראות, ועד לענייני ניהול תקציב – ואלה רק חלק מהפונקציות של המערכת. כל זה מתאפשר בכמה שפות – עברית, ערבית, שלוש וריאציות של אנגלית (ארצות הברית, קנדה ובריטניה) ועוד. הממשק ידידותי למשתמש, כזה שלא מסבך את אנשי המקצוע ומאפשר להם להתרכז במה שהם מומחים בו. "המערכת כוללת בעיקר טיפולים שהמטפלים כבר מכירים. אנחנו לא ממציאים כאן את הגלגל", אומרת בן חיים. "הם בוחרים אותם דרך סננים שקשורים לתחום הטיפול שלהם". אין חכמה כבעלת ניסיון כמו שקורה בלא מעט סטארט-אפים, גם כאן, הרעיון להקמת החברה נולד מהתנסות אישית: קוגנישיין הוקמה על ידי זילכה, שגיא קרני ומיטל קרני בוכמן, שהייתה מרפאה בעיסוק שעבדה עם אוכלוסייה בוגרת, ומצאה את עצמה חדשות לבקרים גוזרת ומכינה דברים. היא הבינה שיש צורך למצוא פתרון טכנולוגי שיחליף את כל ההתעסקות הידנית הזאת. הבינה – ועשתה: קרני בוכמן ושותפיה הקימו את קוגנישיין ב-2019 ועד 2024 החברה הייתה בוט-סטראפ – כלומר, ממימון עצמי. היא יצאה לסבב גיוס ראשון לפני כשנתיים, וגייסה עד כה כ-2.5 מיליון דולר. בנוסף, החברה קיבלה 1.5 מיליון דולר מרשות החדשנות, משרד הכלכלה והכוורת-הג'וינט. הסכומים האלה לא מרשימים במיוחד, אבל קוגנישיין כבר עובדת עם ארגוני בריאות וחינוך רבים, ועם רשויות מקומיות. קוגנישיין (Cognition) | תעודת זהות שנת הקמה: 2019 מייסדים: נמרוד זילכה (CEO), שגיא קרני ומיטל קרני בוכמן גיוס ומימון: $2.5M + מענקים של $1.5M טכנולוגיה: Vertical AI קליני (פיתוח פנימי) לקוחות בולטים: עיריית שדרות קופת חולים מאוחדת בית החולים שלוותא בתי חולים בעולם אחת מאותן רשויות היא עיריית שדרות. קוגנישיין היא חלק מהאב החדשנות, החוסן והבריאות בעיר, שמציע לחברות סטארט-אפ אקו-סיסטם שלם כדי להתפתח, תוך שיתוף פעולה של העירייה, מכללת ספיר וגופים נוספים באזור. לדברי ערן סגל, מייסד משותף של ההאב, "כיום, יש בשדרות הזדמנות אמיתית לפתח פתרונות טכנולוגיים שמתמודדים עם אתגרים אמיתיים – במיוחד בתחומי הטיפול הקוגניטיבי, השפתי והחינוכי. ההאב שלנו נותן לסטארט-אפים כמו קוגנישיין את הכלים והתמיכה להוציא לפועל רעיונות מהשטח, ולהפוך אותם לפלטפורמות שמגיעות ישר למטפלים ולמטופלים, משפרות את רצף הטיפול ומאפשרות טיפול מרחוק בצורה חכמה ונגישה". ערן סגל, מייסד משותף של האב החדשנות, החוסן והבריאות בשדרות. צילום: ענת קזולה במסגרת הפרויקט בשדרות, קוגנישיין מעניינת בימים אלה גופים שונים בעיר, שמטפלים בקשישים ובבעלי מוגבלות, במערכת שמאפשרת למרפאים.ות בעיסוק ולקלינאי.ות תקשורת לעשות לפחות שלל דברים, למשל לסייע למטופלים בניהול תקציב או בהבנת הנקרא. "באשר לניהול תקציב", אומרת בן חיים, "בנינו פעילות שמאפשרת למטפלים לדמות למטופלים שלהם קניות באינטרנט, תכנון שיפוץ הבית ועוד פעולות שעושים בחיי היום יום. באשר להבנת הנקרא, המטפל יכול לקחת כל נושא שעולה על דעתו ולהתאים לו קטע קריאה באורכים שונים. זה יכול להיות טקסט יותר ופחות מדעי-אקדמי". נמרוד זילכה, ממייסדי ומנכ"ל קוגנישיין. צילום: באדיבות המצולם כיצד הבינה המלאכותית משתלבת במערכת? זילכה: "המערכת מיועדת לאנשים בעלי מוגבלות נרכשת או מולדת, בין אם בגלל מוגבלות שכלית-התפתחותית ובין אם כתוצאה מאירוע שקרה במהלך החיים, כגון התפתחות של דמנציה. המטרה היא להביא אותם עד כמה שאפשר לתפקוד מלא. הבינה המלאכותית מאפשרת למטפל להגדיר מה בדיוק הוא רוצה, לאיזה מטופל ומה רמת הקושי של הטקסט. הכלי מג'נרט עבורו את הטקסט. אנחנו פיתחנו את הכלי ובניגוד למה שקורה בשוק, הוא לא מבוסס על המנועים הגדולים. אנחנו מגדירים את עצמנו ורטיקל AI, ועוטפים אותו עם ידע קליני. בעתיד נוציא סוכן AI שיוכל לבנות סשן שלם לבדו ולייצר את הכלים מ-א' ועד ת'". פרויקטים נוספים ופעילות במלחמה פרויקט נוסף בתחום הבריאות, שקוגנישיין מבצעת בימים אלה עם המרכז הרפואי לבריאות הנפש שלוותא, הוא קלמר תרופות דיגיטלי, שמסייע למטופל לסדר את התרופות שלו. "כיום, הרבה מאוד מטופלים לא לוקחים את התרופות שלהם בגלל פחד או חוסר הבנה מה הם צריכים לקחת ומתי. זה יוצר להם נזק רב. אנחנו מפתחים מערכת שתאפשר להם לסדר את התרופות באמצעות כלי טכנולוגי פשוט, במקום באמצעות חרוזים, כפי שזה נעשה כיום", מציין זילכה. עוד פרויקט, אקטואלי ורלוונטי לימים אלה, הוא מאוחדת בממ"ד – פיתוח מערכת שכוללת פעילויות למרחב המוגן, כולל כושר ומשחקים לילדים. המערכת הזאת עדיין לא עלתה לאוויר, אבל זילכה מדווח שבאופן כללי, "אנחנו עובדים עכשיו הרבה יותר קשה מאשר בשגרה, בגלל הצרכים שיצרה המלחמה. מלחמה מייצרת לא מעט טריגרים לאנשים שנמצאים בטיפולים קוגניטיביים, תקשורתיים ואחרים, ואנחנו שם כדי לעזור להם". אנשי קוגנישיין הבינו את הצורך מהיום הראשון של המלחמה, ופתחו את המערכת שלהם לכל ארגון שרוצה בכך – ובחינם. בנוסף, הם קיימו וובינרים שמסבירים על המערכת. "עשינו כבר שישה וובינרים, עם מעל 300 משתתפים ממעל 200 ארגונים", אומר המייסד. מה עם פעילות בחו"ל? "אנחנו פעילים במרכז אירופה, עם שתיים מחמש רשתות השיקום הגדולות בגרמניה, שווייץ ואוסטריה. כמו כן, אנחנו נמצאים בבית חולים לילדים בגרמניה, בפרויקט במימון משרד הכלכלה, ובשלושה בתי חולים בליברפול – פרויקט שלטובתו קיבלנו מענק מרשות החדשנות. בנוסף, אנחנו פעילים בארצות הברית, בעיקר בבתי ספר, וב-30 בתי חולים במקסיקו".

בליל יום ב' האחרון ספגה פעילות הענן של חברת AWS בבחריין שיבוש חמור פעם נוספת, כתוצאה ממתקפת רחפנים, ומצב זה נותר בעינו גם כעת.  אמזון – החברה האם – אישרה כי מקור התקלה אינו פנימי, אלא שהיא נבעה מפעילות רחפנים חיצונית בסמוך למתקניה, הקשורה, כמובן, למלחמה המתמשכת במזרח התיכון.  אמזון בחרה שלא לפרט לגבי היקף הנזק המבני שנגרם או לספק לוח זמנים מדויק לחזרה לשגרה. במקום זאת, ענקית הטכנולוגיה קראה ללקוחותיה להעביר את המידע שלהם לשרתים חלופיים מחוץ לאזור. AWS in Bahrain went down after drone hit. The ICP solution coming – apps and services hosted on ICP "cloud engines" running over multiple AWS data centers will be immune. https://t.co/Vm3D3yZ9Zd pic.twitter.com/aWUF4V4rRl — dom williams.icp ∞ (@dominic_w) March 25, 2026 בתגובה שמסר נציג AWS לעיתון The National בהקשר לאירועים ולשיבוש בפעילות הענן נאמר כי "אזור בחריין של AWS שובש כתוצאה מהסכסוך המתמשך. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות ומתעדפים את שלומם של אנשינו לאורך כל מאמצי ההתאוששות שלנו".  בהצהרה נוספת שפורסמה בסוכנות הידיעות רויטרס, הוסיפה החברה: "ככל שמצב זה מתפתח, וכפי שייעצנו בעבר, אנו מבקשים מלקוחות עם עומסי עבודה באזורים המושפעים להמשיך לנדוד למיקומים אחרים". ההשפעה של האירוע על חברות מקומיות הייתה מיידית ונמשכת עד עתה. כך למשל חברת התשלומים האבפיי (Hubpay) שלחה הודעה ללקוחותיה, שצוטטה בתקשורת, בה הסבירה כי בעיות ההתחברות לאפליקציה נבעו ממה שהגדירה כ-"הפסקת שירות אזורית המשפיעה על תשתיות אמזון בבחריין". מתקפה זו באה לאחר שבראשית החודש ספגו חוות השרתים של אמזון באיחוד האמירויות פגיעה ישירה של רחפנים – אירוע שהוביל לנזק פיזי ולשיבושים נרחבים גם בתשתיות החברה במדינת בחריין השכנה. מתקפה ראשונית זו גרמה לקריסת מערכות של בנקים, חברות טכנולוגיה פיננסית ושירותים צרכניים ברחבי המפרץ. BREAKING: Amazon Web Services has closed its UAE data center following Iranian strikes. Bahrain's AWS site is also impacted, causing service outages across the Middle East, Africa, and South Asia. No word on data losses.pic.twitter.com/sPNySxM8cx — Financelot (@FinanceLancelot) March 2, 2026 "שמירת נתונים בגבולות המדינה היא לא רק פרקטיקה מומלצת, זה החוק" אירועים אלו העלו ביתר שאת שאלות קשות בנוגע לאמינותן של תשתיות ענן בזמן מלחמה. כך למשל, ויבין שאג'ו, סגן נשיא בחברת אבטחת המידע טרליקס (Trellix), הסביר ל-The National את הסכנה הטמונה בכך: "כאשר יישומים מסתמכים במידה רבה על סביבת ענן יחידה, איטיות או הפסקת שירות יכולים להכות גלים במהירות על פני אפליקציות בנקאיות, מערכות הזמנת חברות תעופה ושירותים הפונים לצרכן". אלא שעל אף ההמלצה של אמזון ללקוחות להעביר את נתוניהם לאזורים אחרים בעולם, מדובר בצעד מורכב מבחינה חוקית עבור גופים מפוקחים. מוחמד רדואן, ארכיטקט ענן בכיר בחברת טי-סיסטמס אינטרנשיונל (T-Systems International), ציין בראיון לאתר InfoQ כי "שמירת נתונים בגבולות המדינה היא לא רק פרקטיקה מומלצת, זה החוק. העברת עומסי עבודה לאזורים אחרים במהלך משבר עשויה להחזיר שירותים לפעילות, אך היא מסתכנת בהעברת נתונים רגישים אל מחוץ לגבולות הלאומיים". יתרה מכך, היועץ הרשוורדהאן צ'ודרי הדגיש בפני אותו גוף תקשורת כי התקרית חסרת התקדים מהווה "קריאת השכמה לכל ארכיטקט ענן", והוסיף כי פריסה על פני מספר אזורי זמינות, שנועדה למנוע תקלות חומרה, "אינה התאוששות מאסון… היא לא מגינה עליכם מפני טיל שפוגע באשכול שלם של אזורי זמינות באותה עיר".