צמידי הפיטביט אייר (FitBit Air) הראשונים הגיעו ללקוחות – ויש בעיה איתם. הלקוחות הלינו על כך שאינם מצליחים לצמד את הגאדג'ט למכשירים הניידים שלהם, וללא הצימוד – המכשיר למעשה חסר פואנטה. כזכור, החודש נחשף רשמית צמיד הכושר החדש של גוגל (Google), ה-פיטביט אייר, אשר, כפי שדיווחנו, נושא עימו בשורה צרכנית שונה בנוף המכשירים הלבישים – במקום שעון חכם עמוס בהתרעות, ענקית הטכנולוגיה בחרה להשיק חיישן זעיר ונטול מסך, השוקל 5.2 גרם בסך הכל. מטרת המוצר, שמתומחר בכ-100 דולר ליחידה, היא לאפשר ניטור מדדים רציף ללא הסחות דעת, תוך סנכרון נתונים לאפליקציית Google Health החדשה, שמחליפה את אפליקציית פיטביט הוותיקה. מאחר שהמכשיר נעדר תצוגה, כלל הנתונים נשאבים אל האפליקציה שבה פועל מאמן אישי מבוסס בינה מלאכותית, המנתח מדדים כגון דופק, חמצן בדם ושלבי שינה. Built to inspire confidence in every arena ???? The Google #FitbitAir Special Edition band¹,² was designed by @StephenCurry30 with your personalized performance in mind: https://t.co/8LQBd4bIFJ pic.twitter.com/oxgTEfbNlN — Google Health (@googlehealth) May 26, 2026 הסנדלר הולך ללא צימוד לצמיד אלא, שימי ההשקה לוו בתסכול מצד לקוחות, שהזמינו את המכשיר במכירה מוקדמת והחלו לקבלו כבר בסוף השבוע, ימים ספורים לפני ההשקה הרשמית שתוכננה ל-26 במאי. ובאופן פרדוכסלי – התסכול היה דווקא נחלתם של משתמשי מכשירי האנדרואיד.  בעוד שמשתמשי ה-iPhone של אפל (iOS) הצליחו לצמד את המכשיר החדש לסמארטפונים שלהם בקלות, משתמשי אנדרואיד שניסו לעשות זאת נתקלו בהודעת שגיאה הדורשת עדכון אפליקציה, כך על פי דיווחים באתרים Gadget Hacks ו-9to5Google. התקלה נבעה מכך שגרסה 5.0 של אפליקציית Google Health, הנדרשת לצורך הפעלת הצמיד, טרם סיימה את פריסתה המדורגת בחנות ה-Play Store של גוגל. ללא האפליקציה העדכנית, צמיד האייר חסר המסך והכפתורים הוא למעשה בלתי שמיש לחלוטין, שכן הוא תלוי לחלוטין בטלפון החכם לשם הגדרתו והצגת המידע. העובדה שדווקא המכשיר החדיש של גוגל אינו מסתנכרן עם מערכת ההפעלה של החברה עצמה יצרה מבוכה מסוימת. בתגובה לתלונות שהצטברו ברשת החברתית רדיט (Reddit), אישר נציג מצוות המוצר של גוגל, את התקלה וציין כי הורדת העדכון היא אכן תנאי חובה להפעלת המוצר. לדבריו: "אנו עושים את המיטב שלנו היום כדי להאיץ את פריסת האפליקציה המעודכנת באנדרואיד דרך חנות ה-Play כדי לתת מענה למשלוחים המוקדמים, והיא צריכה להיות זמינה בקרוב. כל מי שנמצא ב-iOS כבר אמור להיות מסוגל לעדכן דרך ה-App Store". לפי הדיווחים השונים, הדרך המרכזית להתגבר על חוסר היכולת לצמד את המכשיר לראשונה אצל משתמשי אנדרואיד מאוכזבים, היא להתאזר בסבלנות ולבדוק שוב בחנות האפליקציות עד שעדכון ה-Google Health יופיע במכשירם. עם זאת, במקרים שבהם חווים תקלות סנכרון שגרתיות גם לאחר שהאפליקציה הותקנה כראוי, ישנן מספר דרכים פשוטות לפתרון: מומלץ לכבות ולהדליק מחדש את קישוריות הבלוטות' (Bluetooth), לבצע הפעלה מחדש של הטלפון והצמיד, או כמוצא אחרון – למחוק ולהתקין מחדש את האפליקציה כולה. במקביל, כדאי תמיד לוודא שהטלפון הנייד עומד בדרישות המערכת המינימליות של גוגל ושהוא מחובר לרשת אלחוטית יציבה (Wi-Fi) בעת הניסיון לבצע צימוד.

עוד סטארט-אפ ישראלי נחשף: אייריס לאבס, שפיתח תשתית AI לפיתוח תמונות וסרטונים והפיכתם למודיעין, יצא היום (ד') רשמית מ-Stealth, והודיע כי גייס 60 מיליון דולר מאז הקמתו. בנוסף, החברה מסרה כי היא מרחיבה את מרכז הפיתוח שלה בישראל. אייריס לאבס הוקמה ב-2023 על ידי נועם פרידמן, מנכ"ל החברה, עמוס להב ורותם אבלס, שלושתם יוצאי מערכת הביטחון ובעלי ניסיון בעולמות המודיעין. בין המשקיעים בה נמצאים איל וולדמן, מייסד מלאנוקס, שמשמש כחבר בדירקטוריון שלה, יסמין לוקץ', ג'ף הורינג, מייסד שותף של אינסייט פרטנרס, ודיוויד צ'ין, שותף מנהל במק'ינזי ישראל. החברה מעסיקה כ-50 עובדים בתל אביב ובמיקום קרוב לוושינגטון, ומתכננת להכפיל את הנתון עד סוף השנה. בישראל, היא מחפשת בימים אלה עובדים בתחומי הפיתוח, המוצר, המחקר, הדאטה והתשתיות. פתרון שמאפשר ל-AI להפיק תובנות ממידע רועש וחלקי פלטפורמת הבינה המלאכותית של אייריס לאבס מתמודדת עם אחת הבעיות המורכבות בבינה המלאכותית היישומית: איך לאפשר למכונה להבין מה קורה בעולם הפיזי מתוך מידע ויזואלי רועש, חלקי, לא מסונכרן ולא מובנה. היא מחברת בין מקורות וידיאו, תמונות ומידע ויזואלי רבים, ממצלמות אבטחה, רחפנים, מצלמות גוף ומדיות נוספות, והופכת אותם למידע מובנה, שניתן לחיפוש, תחקור והסקת מסקנות. הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש של ממשלות במקומות שונים בעולם. החברה פועלת בעולם ה-User-Generated Field Intelligence – שכבת מודיעין שמחברת מידע ויזואלי שמגיע מהשטח והופכת אותו לייצוג סמנטי אחיד. באייריס לאבס אומרים כי כך מתאפשר לאנליסטים, חוקרים, מפעילים ומערכות AI להבין מה קרה, איפה זה קרה, מה השתנה ומה דורש החלטה אנושית. אייריס לאבס עיצבה את המוצר שלה בהתבסס על פעילות בסביבות מקצועיות, שהחלה כבר זמן קצר לאחר הקמתה. העבודה בתנאים אלה עיצבה את המוצר מראש סביב צורך ממשי של משתמשים בשטח, ולא סביב ניסויי מעבדה או בנצ'מרקים בלבד. החברה נבחרה באחרונה להצטרף לאקו-סיסטם ההגנה של אורקל – תוכנית של חברת הענק שמיועדת לחברות טכנולוגיה שפועלות בעולמות הביטחון, הממשל והתשתיות הקריטיות. "חברה שנולדה מהיכרות עמוקה עם הבעיה שהיא באה לפתור" לדברי פרידמן, "אנחנו מתמודדים עם אחד האתגרים המעניינים ביותר ב-AI כיום – ללמד מכונה להבין מה באמת קורה בעולם הפיזי, ממיליוני מקורות, בזמן אמת. זה תחום חדש. הצוות שלנו קטן ומייצר אימפקט מיידי. מה שאנחנו בונים השבוע מגיע לפרודקשן בחודש הבא. אנחנו מחפשים אנשים שזה מדבר אליהם". וולדמן אמר כי "אייריס לאבס היא חברה שנולדה מתוך היכרות עמוקה עם הבעיה שהיא באה לפתור. המייסדים מבינים את הצורך מהשטח, לא רק מהשוק, וזה יתרון שקשה מאוד לבנות בדיעבד. השילוב בין עומק טכנולוגי, הבנת משימה וצוות שמתקדם במהירות הוא הסיבה שבחרתי להשקיע בחברה ולהצטרף לדירקטוריון שלה".

"המערב ניצב בפני חלון זמנים מצומצם להתמודדות עם איומי הסייבר שמגיעים מכיוונן של סין ורוסיה. בריטניה רואה התנהגות נועזת יותר ויותר מצד יריבים בסייבר. הזמן הולך ואוזל", כך התריעה אן קיסט-באטלר, מנהלת GCHQ (מטה התקשורת הממשלתי). קיסט-באטלר עומדת בראש סוכנות הביון והביטחון הלאומית בבריטניה שמקבילה ל-NSA האמריקנית ול-8200 הישראלית. הארגון אחראי על איסוף מודיעין אותות (סיגינט) והגנה על מערכות המידע והסייבר של הממלכה המאוחדת. במסגרת הארגון פועל המרכז הלאומי הבריטי לביטחון בסייבר (NCSC). קיסט-באטלר דיברה היום (ד') במסגרת ציון יום השנה ה-80 להסכם המודיעיני בין ארצות הברית ובריטניה. ההסכם נחתם כשנה לאחר סוף מלחמת העולם השנייה, ומשם התפתח לברית הביטחונית-מודיעינית של מדינות "חמש העיניים": בריטניה, ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד. בנאום פומבי נדיר הזהירה בכירת המודיעין כי "בריטניה נמצאת ברגע שיש לו השלכות: המדינה מתמודדת עם התנהגות שלילית, הולכת וגוברת, של מדינות עוינות. הקרקע מתחת לרגלינו משתנה. הבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח במהירות, כאשר טכנולוגיות חדשות מקצרות את הזמן שבו בריטניה ובעלות בריתה יישארו מובילות". היא הוסיפה כי "עלינו להגדיל את הדחיפות של אבטחת הסייבר פי 10. אני קוראת להידוק ההגנות הדיגיטליות – מארגונים ועד פרטים". האיומים הרוסי והסיני קיסט-באטלר פירטה על האיומים מצד בייג'ינג ובעיקר מוסקבה, כלפי לונדון והמערב בכלל. היא אמרה כי "סין היא כיום מעצמה מדעית וטכנולוגית, עם יכולות מתקדמות בסוכנויות המודיעין, הסייבר והצבא שלה". באשר לרוסיה ציינה בכירת המודיעין כי היא "מגבירה את הלחימה ההיברידית באמצעות מתקפות סייבר, חבלה והתקפות על תשתיות קריטיות, ועל הדמוקרטיה בכללה". קיסט-באטלר הוסיפה כי האיום הרוסי הולך וגובר, וכי היא מבצעת לחימה היברידית נגד בריטניה ומדינות אחרות באירופה על בסיס יומיומי. לדבריה, "מוסקבה מכוונת בלא הרף מתקפות נגד תשתיות קריטיות, תהליכים דמוקרטיים, שרשראות אספקה ופגיעה באמון הציבור. אני מזהירה – הסיכון לכך שנטעה בשל חישובים שגויים הוא הגבוה ביותר ממה שראיתי אי פעם". "נוכח תוקפנות וכאוס אלה, GCHQ עובדת בלא ליאות עם שותפי מודיעין וביטחון כדי להחליש ולהפחית את האיום הרוסי", אמרה קיסט-באטלר. היא ציינה כי "בעוד שאנחנו נשארים איתנים בתמיכתנו באוקראינה, ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, הולך אחורה בשדה הקרב", וכי זה נובע בין היתר מכך שהמודיעין הבריטי מפריע למאמצי מוסקבה להבריח טכנולוגיה מערבית. לסיכום ציינה קיסט-באטלר כי "לבריטניה ולבעלות בריתה יש חלון זמנים מצומצם כדי להקדים את הסיכונים הביטחוניים שמציבות סין, רוסיה ויריבות נוספות".

חברה חדשה במועדון הטריליון: ענקית השבבים ופתרונות האחסון האמריקנית מיקרון חצתה אמש (ג') את הרף הזה, לאחר עוד יום שבו המניה שלה זינקה בוול סטריט. החברה הכפילה את שווי השוק שלה פי שניים ב-48 יום בלבד, ובחצי השנה האחרונה, שער המניה שלה זינק בכמעט 300%. בשנה האחרונה הוא נסק ב-830%. מיקרון פועלת בתחום המוליכים למחצה, ומייצרת שבבי זיכרון ופתרונות אחסון נתונים. היא נהנית מהמחסור שמביא לעלייה מטאורית בדרישה לשבבים האולטרא-מהירים שנדרשים כדי לעבד את הדאטה הנדרשת בעידן הבינה המלאכותית. בעקבות אותו מחסור בשבבים כמו אלה שמציעה מיקרון, היא העלתה מחירים, וברבעון האחרון שילשה את ההכנסות שלה והכפילה את הרווח פי שמונה – מה שמן הסתם הוא לשביעות רצון המשקיעים, וגרם להם לשים עוד כסף במניות החברה. אחד השווקים שבהם מיקרון פועלת הוא זיכרונות ה-DRAM. הצמיחה בשער המניה של מיקרון אתמול גרם לעליות גם לחברות נוספות – ולכלל השוק. "סופר-סקייל של עולמות האחסון והשבבים" תחום החומרה לבינה מלאכותית חווה בתקופה האחרונה עליות מטאוריות, שכלכלנים ואנליסטים מכנים אותן "סופר-סקייל של עולמות האחסון והשבבים". בחצי השנה האחרונה, החברות בתחום רשמו את העליות הגדולות ביותר בוול סטריט, כאשר שווי השוק הכולל של ענף הסמיקונדקטורים עוקף בביצועיו את כלל השווי של החברות במדד ה-S&P 500, ובפער ניכר. לצד מיקרון, חברות נוספות שפועלות בשוק הזה הן ווסטרן דיגיטל, שהמניה שלה נסקה בששת החודשים האחרונים ב-222%, במידה רבה בגלל הפעילות של סנדיסק, שנהנית מהביקוש הגדול לשבבי פלאש (NAND), וסיגייט, שהציגה צמיחה של 208%. אולם, שתי החברות הללו קטנות בהרבה ממיקרון במונחי שווי שוק: השווי של ווסטרן דיגיטל עומד, נכון לכתיבת שורות אלה, על 184 מיליארד דולר, וזה של סיגייט מגיע ל-195 מיליארד. מה צופן העתיד למיקרון? האנליסטים חוזים שמיקרון תמשיך לצמוח בתקופה הנראית לעין. אחד מהם, טימות'י ארקורי מבנק ההשקעות השווייצרי הענק UBS, צופה שהמחסור בזיכרונות RAM ימשיך לפחות עד לרבעון השני של 2028, קרי בשנתיים הקרובות. מועדון הטריליון כולל נכון להיום 14 חברות, כאשר במקום הראשון נמצאת אנבידיה, שהיא החברה היחידה שיש לה שווי שוק של מעל חמישה טריליון דולר. אחריה, בסדר יורד, נמצאות אלפבית (גוגל), אפל, מיקרוסופט, אמזון, ענקית השבבים הטייוואנית TSMC, ברודקום, סעודי ארמקו, טסלה, מטא במקום העשירי, ובהמשך הרשימה נמצאות סמסונג, SK Hynix, ברקשייר האת'וויי שייסד ווארן באפט והמצטרפת החדשה, מיקרון. החברה הקרובה ביותר לכניסה למועדון היא ענקית התרופות איליי לילי, שנמצאת במרחק של 27 מיליארד דולר מחציית הרף של טריליון דולר במונחי שווי שוק.

"הן התוקפים והן המגינים בסייבר עושים שימוש נרחב בבינה מלאכותית, על מנת להביא יותר יכולות ולהעצים ולשפר את היכולות שלה, בעולם ההתקפי וההגנתי כאחד. אם בעבר מתקפה דרשה משאבים – זמן, ידע טכני וצוות מיומן, הרי שהיום מספיק רק אדם אחד כדי להכין מתקפה שלמה, ולעשות את זה בפחות מחצי שעה. בזמן זה הוא הכין את המתקפה, עם דף נחיתה מזויף, ותמחר אותה", כך אמר אלעזר בירו, מנהל יחידת נס סייבר קונטרול – מערך הגנת הסייבר של נס. לדבריו, מדובר בכמה סוגי מתקפות: קמפיין פישינג משכנע, התחזות קולית למנכ"ל (מה שנקרא וישינג), הזרקת נוזקה או מתקפה מותאמת אישית לכל עובד בארגון היעד. בירו דיבר בפתח כנס שערכה היום (ד') נס לרשויות מקומיות, בשיתוף צ'ק פוינט. האירוע התקיים בפתח תקווה, בהשתתפות עשרות מנהלי ומומחי אבטחה ומנהלי מערכות מידע, ונשא את הכותרת "Safe City 2026 – אתגרים תובנות ופתרונות להגנת סייבר אפקטיבית, במיוחד בעידן ה-AI". "המשחק השתנה: המגינים כבר לא נמצאים מול האקר שיושב במרתף עם מקלדת – אלא הם פועלים נגד מכונות לומדות. אלה פועלות במהירות שלא הכרנו בעבר. לצד העצמת האיום, שמייצרת למגני הסייבר הרבה כאב ראש, נוצר יתרון חדש למגינים – לבניית כלי הגנה חזקים, מבוססי AI", אמר בירו. "ה-AI יודעת לזהות אנומליות, לחקור אירועי סייבר, לנתח הררי מידע ונתונים, ולהנפיק תגובה בזמן אמת, מהירה יותר מבני אדם", הוסיף. הוא אמר ש-"הופעת הבינה המלאכותית הביאה לריבוי וקטורים של תקיפה". כאן ציין הדובר כי "אנחנו נכנסים לעידן המכונה 'AI נגד AI', שבו המתקפה מתקדמת – וכך גם ההגנה". מתקפה שהוכנה בפחות מרבע שעה בירו הציג בפני המשתתפים כיצד הכין בביתו, ערב לפני הכנס, מתקפת פישינג מבוססת AI – ב-12 דקות בלבד. הוא פנה למשתתפים והציע להם כניסה לאזור הטבות באמצעות קוד ההשתתפות באירוע. לדבריו, "כל מי שהכניס מידע במקרה כמו זה שהדגמתי עלול להיות מותקף. קל להכין דף נחיתה, לשלוח אותו ולעקוף את כלי ההגנות על מיילים. כך בניתי דפוס מתקפה, בעזרת מערכת להפצה יעילה של מתקפות פישינג". לכן, הסביר, "חשוב לא פחות מהטכנולוגיה לפעול להעלאת המודעות והדרכות לעובדים, ולחשוף אותם לאיומים ולסכנות שכל אחד ואחת מאיתנו עומד.ת בפניהם. מדובר באיומים שעלולים לסכן את הארגון". לסיכום ציין בירו כי "השאלה המרכזית השתנתה: היא כבר לא איך ה-AI תשפיע על ההגנה וההתקפה, אלא מי מהתוקפים, או המגינים, ידע לנצל אותה טוב יותר ומהר יותר לטובתו'". הדברים האלה נכונים במיוחד בעידן שבו לתוקפים יש יתרון מובנה וגדול, משום שכדי לממש את זממם, הם צריכים להצליח רק באחד מניסיונות התקיפה שהם מבצעים, בעוד שכדי לשמור על הארגון, המגינים צריכים להצליח לבלום את כל הניסיונות הללו.

איגוד האינטרנט הישראלי – המודד באופן רציף את מאפייני השימוש של החברה הישראלית ברשתות חברתיות ובשירותים מקוונים – חשף את סיכום נתוני 2026. המחקר בדק גם את היקף ותדירות השימוש של הישראלים בשירותי בינה מלאכותית, שהפכו נפוצים ונגישים לכל משתמש בעת הנוכחית. המחקר נערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי בחודש מאי 2026 על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בקרב 1,040 משיבים, המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, על קבוצותיה השונות. מדד הרשתות החברתיות והשירותים המקוונים בישראל במקום ה-1 בשימוש ניצב שירות ההודעות המיידיות ווטסאפ (WhatsApp) שנמצא כפלטפורמה הדיגיטלית הנפוצה ביותר בישראל בשנת 2026. אפליקציית המסרים המיידיים שנמצאת בבעלותה של מטא (Meta), מתגאה ב-99 אחוזי שימוש, בדומה לנתונים שנמדדו בשנה שעברה. במקום ה-2 התייצבה יוטיוב (Youtube) – פלטפורמת תוכן הווידיאו החברתית ממבית גוגל (Google), שאוחזת ב-98 אחוזי שימוש. יוטיוב שומרת על המקום השני זו השנה השנייה ברציפות. במקום ה-3 נמצאת פייסבוק (Facebook) – ששומרת על המקום בטבלה שאותו איישה גם בשנה שעברה, עם 90 אחוזי שימוש, המהווים עלייה של שני אחוזים. במקום ה-4 ממוקמת אינסטגרם (Instagram) – שממשיכה לצמוח לאט אבל בטוח בישראל, עם עלייה של אחוז בהשוואה לשנת 2025 – מה שמציב אותה עם 82 אחוזי שימוש בשנה הנוכחית. טיקטוק (Tiktok) שומרת על אחוזי שימוש גבוהים ועל עלייה מתונה של שני אחוזים בהשוואה למדד של אשתקד, עם 59 אחוזי שימוש השנה. עם זאת, אחוזי השימוש היומיומיים בטיקטוק ירדו בהשוואה לשנת 2025, כאשר בשנת 2026 מדווחים רק 34% על שימוש יומיומי – ירידה של 21% אחוז (השימוש היומיומי בשנת 2025 עמד על 55%). X, לינקדאין (Linkedin) וטלגרם (Telegram) בירידה באחוזי השימוש בישראל – רשת X מתדרדרת זו השנה השנייה ברציפות עם ירידה של 3% בשימוש הכללי, בהמשך לירידה של 5% בהשוואה בין השנים 2024-2025. טלגרם גם היא רושמת ירידה של 4% שימוש בשנת 2026, בהשוואה לשנת 2025. לינקדאין של חברת מיקרוסופט (Microsoft), אשר בשנה שעברה רשמה עלייה של 2% בהשוואה לשנת 2024, עומדת השנה על 32 אחוזי שימוש – ירידה של 4% מהשנה שעברה. ברמת השימוש היומיומי, טוויטר ולינקדאין עומדות על אחוזים נמוכים במיוחד, עם 8% ו-6% בהתאמה. בטלגרם, השימוש היומיומי מעט גבוה יותר עם 27%. נתחי השוק והיקפי שימוש בכלי GenAI בישראל בכל האמור לטכנולוגיה שמשגעת את העולם וטורפת כבר מזה תקופה את קלפיו – ChatGPT נמצא במקום ה-1 – עם 88% – הצ'אטבוט של חברת OpenAI שומר על המקום השני בשימוש כללי בישראל – עם עלייה של 3% בהשוואה לנתוני 2025, מתוכם 35% מהנסקרים שדיווחו על שימוש יומיומי בשירות. בשימוש היומיומי, מדובר בירידה של 11 אחוזים בהשוואה לשנת 2025. גם בשכבות הגיל הצעירות יותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 18-34) ChatGPT הוא שירות הבינה המלאכותית הנפוץ ביותר, והפערים אף מתרחבים עם 90% שימוש כללי. לעומת זאת, בקרב בני ה-55+ נרשמו 82% שימוש בלבד בשירות זה. מקום ה-2 – ג'ימיני (Gemini) – השירות שפיתחה גוגל מציג 73% שימוש – עלייה משמעותית בהשוואה לשנה שעברה (עם 49% שימוש), אך זו עדיין מציבה אותו במקום השני בטבלת השימושים בשירותי בינה מלאכותית. בני ה-18-34 מדווחים על 79% שימוש בג'ימיני. במקום ה-3 – קופיילוט (Copilot) שבבעלותה של חברת מיקרוסופט, עם 28%. מדידה זהה לזו שנרשמה בשנת 2025. "הנתונים מראים כיצד מתעצבת סביבת המידע שלנו" כחלק מהסקר העדכני, שמתקיים השנה חודשים בודדים לפני הבחירות, נשאלו המשיבים גם האם הם חושבים כי ישתמשו בכלי בינה מלאכותית, או בשירות מקוון אחר, כדי להחליט איך להצביע בבחירות הקרובות. הנתונים מראים כי רבע מהציבור הישראלי (25%) שוקל בחיוב, או מתכוון, להשתמש בשירותים אלו לצורך קבלת החלטה לקראת הבחירות. הפער המגזרי הוא הממצא הבולט ביותר, כאשר בחברה הערבית ניכרת פתיחות גבוהה הרבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הלא-יהודית לשימוש בכלים אלו, עם פער של 17.4 נקודות האחוז (22.2% בחברה היהודית לעומת 39.6% בחברה הערבית). ד"ר אסף וינר וירדן אמיר, עורכי המחקר של איגוד האינטרנט הישראלי: "הנתונים שלנו מבהירים עד כמה השירותים הדיגיטליים והרשתות החברתיות הפכו בשלב זה אינהרנטים לחייהם של הישראלים והישראליות. הרשתות החברתיות המרכזיות – פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק – ממשיכות להציג צמיחה איטית ובטוחה משנה לשנה, ובמקביל יש לשים לב לחדירה המשמעותית של שירותי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית – טכנולוגיה חדשה באופן יחסי – להרגלי השימוש היומיומיים של הישראלים, ולשימוש הכמעט אבסולוטי והיום-יומי ב-ווטסאפ כפלטפורמה המרכזית למסרים מידיים. הנתונים מראים כיצד מתעצבת סביבת המידע שלנו, ומלמדים כי האופנים לצריכתו של המידע והדרכים להעברתו במרחב המקוון משתנים בקצב גבוה – הישראלים מאמצים במהירות ובעקביות טכנולוגיות חדשות ומתמידים להשתמש באילו שמשרתות אותם לצרכיהם". דיון מעמיק בתוצאות המחקר יתקיים בכנס "40 שנה לאינטרנט בישראל", שיערוך איגוד האינטרנט הישראלי ב-3.6 בספרייה הלאומית, בהשתתפות פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי (Mobileye); פרופ' יוסי מטיאס, ראש מחלקת מחקר בגוגל העולמית, ואחרים.

בנוף ה-IT הארגוני, שבו מורכבות המערכות רק הולכת וגוברת, ההבדל בין פרויקט מוצלח לכישלון טמון לעיתים קרובות ברמת הקרבה של המומחה לטכנולוגיית המקור. התוכנית Broadcom Knights היא יוזמה יוקרתית וסלקטיבית במיוחד, שמאגדת את חוד החנית של המומחים הטכנולוגיים אצל שותפי החברה בעולם. עבור לקוחות נס (NESS), הנוכחות של Knights בצוות המקומי היא הרבה מעבר לתעודה על הקיר – מדובר בקו פתוח למהנדסים של ברודקום וביתרון תחרותי מובהק. תוכנית ה-Knights אינה עוד מסלול הסמכה סטנדרטי. מדובר בקהילה סגורה של Technical Vanguard, שנבחרת בקפידה על בסיס יכולות ארכיטקטורה, ייעוץ אסטרטגי וביצועים בשטח. חברי התוכנית נחשבים לכאלה שיש להם את הדרג הגבוה ביותר של הכרה שברודקום מעניקה לאנשי מקצוע חיצוניים בקרב שותפיה המרכזיים בעולם, והם מהווים ה-"גשר" החי בין צרכי ארגון האנטרפרייז בשטח לבין צוותי ניהול המוצר של היצרן. כשארגונים מתמודדים, כיום יותר מתמיד, עם אתגרי אינטגרציה, אבטחת מידע מורכבת וצורך באופטימיזציה של עלויות וביצועים, עבודה עם Knight מבטיחה שהפתרון המיושם הוא לא רק "לפי הספר", אלא מבוסס על Product Insights עמוקים וגישה מוקדמת לגרסאות חדשות (Early Access), שטרם שוחררו לשוק הרחב. ערך עסקי משולש עבור המנמ"רים ומנהלי האבטחה בארגונים גדולים, הערך העסקי כאן הוא משולש: הפחתת סיכונים – גישה ל-Enhanced Support ויכולת לפתור תקלות קריטיות בזמן אמת מול צוותי ההנדסה של ברודקום. יעילות תפעולית – תכנון ארכיטקטורה נכון כבר מהשלב הראשון (Design-first approach), שמונע "ספגטי" טכנולוגי וחוסך משאבים יקרים בטווח הארוך. חדשנות ממוקדת – קבלת ייעוץ אסטרטגי שצופה פני עתיד, על בסיס מפת הדרכים הרשמית של ברודקום. התוכנית Knights היא נדבך מרכזי ב-Expert Advantage Partner Program של ברודקום, והבחירה במומחי נס לתוכנית זו מעידה על העומק המקצועי של החברה. לארגונים ישראליים שמבקשים להפיק את המרב מההשקעה שלהם בטכנולוגיות ברודקום וסימנטק, העבודה עם "אבירי הטכנולוגיה" של נס היא הדרך הבטוחה להבטיח יציבות, אבטחה וחדשנות לאורך זמן.

מאז שחר האנושות ריתקה השאלה האם ובמה באמת מותר האדם משאר החיים על פני כדור הארץ. קהלת החכם כבר קבע: "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן" (קהלת, פרק ג', פסוק י"ט). כלומר, קהלת, שעל פי רוב פרשני התנ"ך מדובר בשלמה המלך, הנחשב לאדם החכם שאי פעם חי, סבר שאין הבדל מהותי בין האדם לבהמה: שניהם בעלי חיים, ותו לא. המושג 'מותר' מקורו בשורש העברי י-ת-ר. מה שמעניין הוא שרוב האנשים בוחרים להתעלם מהמילה 'אָיִן' ההופכת את המשפט, ומתייחסים ל"מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה" כמובן מאליו, כלומר – האדם שונה מהבהמה, יש לו יתרון ועדיפות עליה – זאת בניגוד לטענתו המפורשת של קהלת. מכאן ניסו לאורך הדורות להסביר ולרכך את דבריו, ובעיקר להוכיח כי האדם אכן מותר מן הבהמה. אחת הפרשנויות המרכזיות גורסת שקהלת דיבר על מישור גשמי בלבד: מבחינת חיים ומוות, לידה, קיום, כיליון – אין שום הבדל. אבל במרחב הרוחני והפנימי – שם שונה האדם. הטענה היא שלאדם יכולת בחירה, מחשבה חופשית, מוסר ואתיקה. בין המאמינים יש שיוסיפו: האדם נברא בצלם האלוהים, ויש בו נשמה. כמובן שקשה מאוד להוכיח זאת, כשם שקשה להוכיח שלבהמה אין דברים דומים, או אחרים, הנשגבים מבינת האדם. אם נקבע שהכל פיזי, הכל חיווט נוירוני, הרי שנטען שבעצם אנחנו די דומים לסוכני הבינה המלאכותית, ואולי אפילו אנחנו, בני האנוש, גרסה מיושנת, שבירה ומתכלה של הדבר האמיתי החדש ישות חדשה בעולמנו לאחרונה הצטרפה לשיח הזה פונקציה חדשה לחלוטין – ה-AI. בתחילה הופיעה ה-Artificial Intelligence כגורם פסיבי: האדם שואל, התוכנה עונה. גוגל למתקדמים. הדבר גרר גלי התפעלות ממהירות התגובה, מהיכולת לנסח שאלות מורכבות ולא רק מילות חיפוש, ומעושר התשובות ודיוקן. אך לא היה בכך כדי לקרוא תיגר על סדרי עולם, ולא כדי לערער את מעמדו של האדם. עם הופעת סוכן הבינה המלאכותית – ה-AI Agents – ישויות המסוגלות לא רק לענות אלא לפעול עצמאית, לקבל החלטות ולבצע משימות באופן אוטונומי, תוך יכולת למידה והסתגלות מרשימים – השתנה המצב. טכנולוגיה שתתעלה על בני האנוש? Agentic AI. צילום: Shutterstock לפתע הפכה ישות זו לחלופה ממשית לאדם, למשל כחלופה לאדם העובד. אפשר להתווכח היכן אנחנו ממוקמים על הציר – האם מדובר בחלופה לחלק ממשימות העובד, או בחלופה מלאה? אך כך או אחרת, ברור שמדובר בחלופה כלשהי ליכולות "אנושיות" של חשיבה, למידה וביצוע. אבל אז יגידו המקטרגים, אוקיי. זאת אמנם מכונה סופר משוכללת, אבל זאת עדיין מכונה ותו לא. ייתכן שהם צודקים, אבל יש עוד הבדל בין המכונות שהכרנו עד היום ומה שה-AI Agent טומן בחובו: תוכנה קלאסית מאופיינת בבינאריות, הכל 1 או 0. אם מוכנסת תשומה X – תמיד מתקבלת תפוקה Y. ה-AI Agent אינו כך. הוא יכול להיות 1, 0 וכל דבר שביניהם. מרחב אינסופי של אפשרויות. הוא אוטונומי, לומד, מסתגל ובעיקר לא צפוי. בהתנהגותו הוא דומה הרבה יותר לאדם מאשר למכונה. אז כמו שניתן להגיד די בוודאות שה-AI Agent איננו ישות אנושית, אך גם איננו מכונה בינארית, אפשר גם להסיק בצורה הפוכה שיש בו גם מאפייני מכונה, אבל גם מאפיינים אנושיים. אם נרצה נוכל גם להגיד שיש בו את כל הטוב שבשני העולמות, יכולות עיבוד נתונים בכל מקום, בכל זמן ובסקאלות שאנחנו כאנשים לא יכולים אפילו לתפוש, שרק מכונה יכולה לעשות, ומצד שני – יכולת הסקה, למידה והסתגלות שרק בן אנוש יכול להפגין. אז מהו מותר האדם מה-AI Agent? ומכאן עולה השאלה המרתקת של ימינו: מה מותר האדם מה-AI Agent? רבים ינסחו את התשובה בצורה דומה לאופן שבו נענתה השאלה על מותר האדם מן הבהמה: לאדם יש "נשמה", עולם רוחני ואמוני, מוסר ואתיקה ובחירה חופשית, ולכן הוא עדיין עולה על כל ישות מכונה "מלאכותית". אך ישנם עוד הבדלים חשובים בהשוואה: שני הבדלים בולטים בהשוואה: ראשית, סוכן ה-AI יכול להיות בעל תוחלת חיים אינסופית. שנית, מהותו כולה שוכנת במרחב הדיגיטלי, שלא כמו האדם והחיה, אשר חיים במרחב הפיזי, ה-AI Agent קיים רק במרחב הדיגיטלי. יותר נכון שכל ההוראות שלו קיימות במרחב הדיגיטלי. עם כניסת הבינה המלאכותית הסוכנת לעולם הפיזי דרך רובוטיקה, גם פרדיגמה זאת עומדת לעבור טלטלה רצינית. איפה עובר הגבול בין התנהגות של מכונה להתנהגות אנושית של ה-AI Agent? האם אפשר בכלל לקרוא לזה התנהגות אנושית, אולי דמויית התנהגות אנושית, אולי בכלל לא קשורה להתנהגות אנושית? אני סבור שדיון כזה יגלוש מהר לדיון על מהו האדם, האם יש נפש או נשמה? גם וגם? האם החשיבה האנושית מבוססת על משהו רוחני, לא חומרי, או שהכל תוצר של תהליכים כימיים כאלה ואחרים המחווטים בנוירונים חשמליים במוח שלנו. אם נקבע שהכל פיזי, הכל חיווט נוירוני, הרי שנטען שבעצם אנחנו די דומים לסוכני הבינה המלאכותית, ואולי אפילו אנחנו, בני האנוש, גרסה מיושנת, שבירה ומתכלה של הדבר האמיתי החדש. ואם מדובר במשהו רוחני, הרי שחזקה עלינו חובת ההוכחה, שעדיין לא הוכחה, שקיימת רוח כלשהיא, לבטח לא הוכחה ממשית המוסכמת על כלל החוקרים. שינוי טכנולוגי או שינוי עולמות? בנוגע ל-AI בכלל, ול-Agentic AI בפרט, קיימות שתי אסכולות מרכזיות – האחת גורסת שמדובר בקפיצה טכנולוגית גדולה, נחשונית, אך קפיצה בלבד. לא שינוי מהות, אלא שיפור מהותי של הקיים. טיעון מאוד הגיוני. בהיסטוריה האנושית ראינו קפיצות טכנולוגיות שונות, הדפוס, הגלגל, האלחוט, שכולן שינו ואולי שיפרו את תנאי המחיה של האדם, אך לא את האדם עצמו, לבטח לא היוו קריאת תיגר על האדם עצמו. האדם, למרות כל המהפכות הטכנולוגיות, המשיך ועדיין ממשיך להתחבט באותן שאלות קיומיות משחר ההיסטוריה. אני שייך לאסכולה השנייה – אני סבור שלראשונה בהיסטוריה מתקיימת כאן ישות שנוצרה אמנם בידי אדם, אך מסוגלת להתעלות עליו. יכולתה ללמוד ולהסתגל טומנת בחובה אינסוף הזדמנויות, ולא פחות מכך, איומים וסכנות. ישנם כבר היום תחומים שבהם היא עולה על האדם. כתיבת קוד היא דוגמה בולטת, והעולם המודרני, כידוע, מושתת על קוד. כמעט כל דבר שאנו נוגעים בו קשור לתוכנה. לא רחוק היום שרוב שורות הקוד בעולם יכתבו על ידי AI Agents ללא מגע יד אדם. וזאת רק ההתחלה. במדע, בספרות, בתרבות ובמכניקה, בכל מקום כמעט, נראה עוד ועוד ישויות כאלה המקבלות יותר ויותר אוטונומיה בקבלת החלטות ובביצוע הלכה למעשה, פשוט משום שהן עושות זאת טוב יותר, מהר יותר, ומדויק יותר, ואינן מתעייפות לעולם. מסקנה: הצורך לשאול שאלות ולקבוע גבולות גזרה אין ספק שהופעת ה-AI Agent גורמת לנו לחשוב ולהרהר לאן הדבר הזה יכול להוביל אותנו. מינוף יכולות בני האנוש לגבהים שלא חלמנו עליהם, או מלחמה ואיום על הגזע האנושי? האם באמת מדובר בישות חדשה העולה עלינו אלפי מונים? האם ומתי יעלה הגולם על יוצרו? מתי ישאל AI Agent את השאלה "וּמוֹתַר סוכן ה-AI מִן הָאָדָם"? (אג'נט-עתידי שנת 2039, פרק 3376683456, פסוק י"ב). ימים יגידו. ה-AI Agents מהווים הזדמנות אנושית אדירה להתפתחות החיים על כדור הארץ וייתכן שגם מחוצה לה. אבל כגודל ההזדמנויות כך גודל הסכנות. אם זה מודל יותר טוב מהמודל האנושי, למה בכלל צריך את בני האנוש? כיצד, אם בכלל, ניתן לתעל את ה-AI למקום שהיא רק משפרת, מוסיפה ותורמת, ולא למקום הורס, אלים, לוקח? מה זה אומר עלינו ועל מרחב החיים שלנו? אם לא נציף את השאלות הללו עכשיו, ולא ננסה להגדיר כבר היום את תחומי הגזרה, מה מותר לסוכן לעשות ומה אסור לו, לאיזה משאבים ומידע יש לו גישה ולאיזה אין – אנחנו עלולים לשלם על כך מחיר כבד מאוד. ולא בעוד הרבה שנים. הכותב הוא מנכ"ל ומייסד Tego AI